יישור שיניים הינו אחד הטיפולים הנפוצים ביותר בישראל. המודעות הגבוהה לבריאות השן, למראה אטרקטיבי יותר ולסגירת מנשך טובה יותר מאפשרת להמוני בני נוער וגם מבוגרים לתקן את מיקומי השן הטבעיים שאיתם נולדו באמצעות גשר אורטודנטי. למרות הטכנולוגיה המתקדמת והידע הרב שנצבר מעשרות שנים של יישור שיניים בישראל ובעולם כולו, עדיין מגיעים לפתחו של בית המשפט תביעות רבות בגין יישור שיניים שנכשל בשל רשלנות האורתודנט. במאמר זה נסביר כל מה שצריך לדעת על מתי ייחשוב יישור שיניים כושל לרשלנות לשמה, ומה ניתן לעשות בנידון.
יישור שיניים ואורתודנטיה בישראל
בישראל קיימת מודעות גבוהה לחשיבות יישור השיניים, רצוי בגיל צעיר ככל הניתן, וזאת משלוש סיבות עיקריות: שיניים ישרות יותר הן באופן טבעי יפות יותר, כשאין מרווחים צרים מדי ביניהן קל יותר לצחצח אותן ולשמור על בריאותן, וכאשר מנשך הפה נסגר היטב, הן נשחקות פחות ונשמרות לאורך שנים ארוכות יותר. שלוש סיבות מצויינות אלו לשמירה על היגיינת פה ומראה אטרקטיבי יותר הפכו את יישור השיניים בישראל לטיפול נפוץ מאד בקרב בני נוער וגם מבוגרים המעוניינים לתקן את מראה השיניים שלהם. עם זאת, על מנת לעסוק במקצוע יישור השיניים יש צורך ברופא שיניים שהוא גם אורתודנט מומחה. על מנת להפוך לאורתודנט יש לבצע הכשרה על ידי מוסד מוכר ולקבל תעודת מומחה מטעם משרד הבריאות. רופא שיניים שהוא איננו אורתודנט אינו רשאי לבצע ישוריי שיניים.
כיצד מיישרים שיניים בישראל?
יישור השיניים הינו טיפול מתמשך אשר מתוכנן להשיג את מטרותיו שלב אחר שלב. האורתודנט מדביק על פני כל שן שיש ליישר קוביית מתכת ומותח על גביו תייל מתכת דק. משיכת התייל לאחור גורמת לאפקט איטי ומתמשך של לחץ הגורר ומקרב את השן למקומה המיועד. לעיתים נעזרים גם בגומיות הנמתחות על גבי קוביות המתכת כדי להגביר את האפקט ולדייק את תנועת השן, או בגשר חיצוני המורכב על הפנימי להאצת התהליך. הטיפול נמשך בממוצע בין שנתיים לחמש שנים בהתאם למצב מנחי השיניים שבפה, וכל זמן שהוא נמצא בתוך הפה הוא עלול לגרום לכאב בלעיסה, לסיכוי גבוה יותר לדלקות חניכיים בשל הקושי לצחצח את השיניים, לחתכים בפה בשל המגע בין החיך למתכת, לדיבור מעט לא ברור, ולהגבלה בסוגי המזון שניתן לאכול כדי שלא לפגוע בגשר. כיום ישנן דרכים רבות למנוע מן המטופלים סבל וזאת באמצעות משיחת משחות מאלחשות על החניכיים, שימוש בשעווה אורלית מיוחדת לצמצם את החיכוך בין רקמות החיך למתכת, ואמצעים שונים ומגוונים לניקוי הפה החל משטיפות פה מחטאות למיניהן, מברשות המותאמות לגשרים וכלה במכונות חשמליות היוצרות זרמי מים חזקים לניקוי יסודי יותר. לאחר שמוסר הגשר מן השיניים, כל התופעות המאפיינות אותו נעלמות ואינן.
יישור שיניים שנכשל בשל רשלנות האורתודנט
רשלנות ביישור שיניים תיקבע כאשר הרופא סטה באופן ברור מנהלים ותקנים מקובלים, לא פעל באופן סביר, קבע החלטות לא נכונות שגרמו לנזק, התעלם מתלונות המטופל על אי נוחות וכאב עד לגרימת נזק, או ניהל מעקב רשלני ולא מקצועי אחר התקדמות הטיפול. להלן דוגמאות של מקרים אפשריים לקביעת רשלנות רפואית:
- הרופא איננו אורתודנט – מאחר ויישורי השיניים בסקטור הפרטי הינם מקור להכנסה גבוהה עבור רופא שיניים, רופאים רבים מתפתים לבצעו ללא כל הכשרה בסיסית, ומבלי לעבור את המסלול המקובל של הכשרה וקבלת תעודת מוסמך, או לחילופין כאשר הרופא כן עבר הכשרה אך במקום שלא הוכר על ידי הסתדרות רופאי השיניים, ולכן בטלה בעיקרה. חשוב לזכור, במידה ואתם פונים לרופא שיניים למטרות יישור, אל תתפתו למחירים מוזלים באופן חשוד, בידקו מה הכשרתו של הרופא תחילה והאם הוא אורתודנט מוסמך.
- תכנון הטיפול ותוכנית המעקבים בוצעו באופן רשלני – לכל טיפול יישור שיניים יש תוכנית עבודה הנפרשת על פני זמן ממושך. תוכנית זו כוללת שלבים רבים ויעדים שיש להשיג. במידה ותכנון הטיפול היה שגוי מיסודו או שלא נערך מעקב מסודר אחר התקדמותו, הרי שעלול היה להגרם נזק לפיו של המטופל.
- התעלמות מתלונות המטופל – זה נכון שהתקנת גשר על השיניים כרוכה באי נעימות, אך במידה ומטופל מתלונן על כאבים, על דלקות חריפות, על קושי לסגור את הפה בצורה נוחה ועוד, יש לבדוק במה מדובר ולהציע לו טיפול. התעלמות מתלונות מטופל עלולה לגרום לכך שהרופא המטפל לא השגיח כי שיניו של המטופל נסדקות ונשברות תחת הלחץ, שנגרם נזק ללסת בעקבות הטיפול, או שזוית התיקון שגויה ומניחה את השן במקום לא תקין.
- הפעלת לחץ מסוכן ומוגזם על השן – על מנת להשיג את תזוזת השן, יש למתוח את התייל. אך מתיחה חזקה מדי עלולה להפעיל לחץ חזק יתר על המידה אשר עלול לגרום לנזקים חמורים לרקמות סביב השן, ללסת ולשן עצמה, לכאב עז ולדלקות חריפות.
כיצד עורך דין לרשלנות רפואית יכול לעזור במקרה של יישור שיניים שנכשל בשל רשלנות האורתודנט?
עורך דין לרשלנות רפואית יכול לבחון את תוכנית הטיפולים שתיכנן האורתודנט, את ניהול המעקבים, את ההחלטות שקיבל, וכמו כן את הכשרתו ואת הנסיון המקצועי של הרופא עצמו כדי לוודא שאכן יש לו היתר לעסוק במקצוע האורתודנטיה. במידה ומסתבר כי הרופא פעל בצורה בלתי סבירה ובלתי מקובלת בתחום וסטה באופן ברור מנהלים ותקנות, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.
