הורים לעובר שמת במהלך לידתו ומעוניינים לתבוע בשמו תביעת רשלנות רפואית, נקלעים לעין סערה משפטית לא פשוטה. במשפט הישראלי יש הגדרה ברורה מיהו עובר ומיהו יילוד, למי יש זכויות ולמי אין זכויות, אך בהלכה היהודית הדבר מעט יותר סבוך, ולכן, כאשר הורים באים לתבוע פיצויים בשם תינוקם שלא שרד את הלידה, יש לבחון זאת בזהירות הנדרשת ולבחון כל מקרה לגופו. במאמר זה נדון בשאלת זכות עובר לתבוע בגין קיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית בלידה, ועל הפערים שבין ההלכה היהודית בעניין לבין המשפט האזרחי.
הורים אשר תובעים בשם בנם שלא זכה לחיות את חייו
אירוע שבו נפטר יילוד הינו טרגי ועצוב מאד. קשה לדמיין את הסבל הבל יתואר שעובר על הורים טריים שלא יזכו לחבק את תינוקם ולעטוף אותו באהבה, ולכן זה ברור ומובן שבמקרה של רשלנות רפואית אשר גרמה למותו של היילוד, ירצו ההורים לתבוע בשם בנם שלא זכה לחיות את חייו. עולם המשפט הישראלי נע בין הלכה יהודית שפוסקת דבר אחד, ובין החוק האזרחי שפוסק דבר אחר, אך למרות הפערים בין התפיסות, נראה ששתיהן מסכימות כי יילוד אשר הגיח לאוויר העולם ונפטר זמן קצר לאחר מכן, הינו בר זכויות והוריו יכולים לתבוע את בית החולים לרשלנות בשמו.
זכויות העובר בעיני ההלכה היהודית
ההלכה היהודית עוסקת רבות בשאלה מיהו אדם. ישנן דעות אשר טוענות כי אדם הינו אדם מרגע ההתעברות, אחרות טוענות מנגד כי רק כאשר העובר לובש צורת אדם ומקבל נשמה הינו אדם לכל דבר ועניין, ואילו רש”י והרמב”ם טוענים כי רק וולד אשר לפחות ראשו הגיח אל העולם ייחשב לאדם, ואם לא הצליח להיחלץ מבטן אימו, אינו נקרא אדם. כנגד כל הטענות הללו בא המקרא וטוען כי אדם שהיכה אישה הרה וגרם לנפילת עוברה, ייחשב לרוצח נפש, כלומר, שהמקרא רואה בעובר שטרם נולד כבעל נשמה, שעל הריגתה יש לעמוד לדין כאילו הרג אדם.
זכויות העובר במשפט הישראלי האזרחי
החוק הישראלי מגדיר את האדם כבעל זכויות מרגע לידתו ועד יום מותו. משום כך, עובר שלא הצליח להיחלץ מבטן אימו לפני שגווע, אינו בעל זכויות בפני עצמו, ואם לא הספיק להיוולד הוריו לא יכולים לתבוע בשמו. לעומת זאת, אם הגיח לאוויר העולם חי ונפטר דקות ספורות לאחריה או הפך לצמח לכל שארית חייו, הוא יהיה בעל זכויות מלאות כאדם והוריו יוכלו להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין קיצור תוחלת חיים.
זכות עובר לתבוע בגין קיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית בלידה
כפי שראינו, ההלכה היהודית והמשפט האזרחי אינו תמיד רואה עין בעין את זכויות העובר בעודו ברחם האם, כאשר ההלכה היהודית עצמה עומדת בסתירה עם דעות לכאן ולכאן, אך גם זו וגם זו מסכימות שבמידה ותינוק הגיח חי לאוויר העולם אך נפטר או הפך צמח לצמיתות לאחר מכן הינו בעל זכויות מלאות כאדם. אך מהו למעשה קיצור תוחלת החיים? מושג משפטי זה קובע כי כל פעולה רפואית אשר פגעה קשות באדם, מנעה ממנו למצות את ימי חייו, וכי ללא פעולה זו, או לחילופין אם הייתה ננקטת פעולה אחרת, ככל הנראה היה עדיין חי וקיים, נחשבת לקיצור תוחלת חיים עקב רשלנות רפואית.
חשיבותו של עורך דין מומחה לרשלנות רפואית
כאשר יש חשש לקיצור תוחלת חיים בגין רשלנות רפואית, חשוב כל כך להתייעץ עם עורך דין מומחה לרשלנות רפואית. עורך הדין, בשילוב עם מומחים רפואיים, יבחנו את המקרה לעומקו, יבדקו האם הצוותים הרפואיים פעלו באופן סביר ומתקבל על הדעת בהתאם לתנאים שבה נכנסה האישה לחדר הלידה, ההחלטות שבוצעו, משך הזמן שלקח לבצע הערכות שונות ולהגיב להן, זיהוי או אי זיהוי של סיבוכי לידה, מצוקה לאם ולעובר וסיכון ממשי לחייהם, ולאחר הערכת הסיטואציה המורכבת והקשה, יוכלו לקבוע האם ישנה עילת רשלנות בשל סטייה מנהלים מקובלים, פעולות לא סבירות ולא מקובלות בתחום, עיכוב וזמן תגובה ארוך מדי, רשלנות בפעולות היילוד או קבלת החלטות שגויות החורגות מן הסביר והמקובל.
