איחור באבחון של מחלת סרטן יכול להפוך לתביעת רשלנות במידה והוכח שהאבחון והבדיקות הראשוניות נערכו בצורה רשלנית ולא תואמת למצופה מצוות הרפואי. לגילוי מוקדם של מחלת הסרטן חשיבות עצומה ביכולת לנצח את המחלה. בדרך כלל, אבחון מוקדם יביא למצב של הסרת הגידול בזמן, טרם התפשטותו בכל הגוף.
רשלנות רפואית באבחון סרטן
ידוע לכל כי גילוי ואבחון מוקדם הוא מציל חיים, זוהי המציאות. לכן, אנשים בוחרים לעשות לעיתים קרובות בדיקות רפואיות שונות לברור מצבם הרפואי, גם אם חלק לא מבוטל מבדיקות אלו מקורן בחששות לא מבוססים. יש חשיבות עצומה לעקרון הגילוי המוקדם. בעת מחלת הסרטן חשיבות הגילוי המוקדם אפילו עולה מול מחלות אחרות, זאת מכיוון שסוגים שונים של סרטן יכולים לשנות את פניהם באופן די מהיר ולהפוך גידולים שפירים לממאירים בזמן קצר. גידולים קטנים שלא זוהו בזמן ויכולים היו להיות מטופלים בפשטות יחסית, הופכים לגידולים משמעותיים, הגורמים להתפשטות מהירה וקטלנית של גרורות לעצמות הגוף ושאר האיברים. לכן, תזמון האבחון והטיפול במחלות שונות יכול להיות גורם בעל משמעות עצומה לעתידם של החולים. כל מקרה של רשלנות באבחון מוקדם של מחלת הסרטן יכול לחרוץ את גורלו של החולה.
החוק לא נותן הגדרה ברורה מהי רשלנות רפואית באבחון סרטן, החוק מתייחס לרשלנות מקצועית בצורה שלא תמיד ניתן להוכיח. בתביעות בגין רשלנות של רופאים וצוותי רפואה המעורבים בטיפול במחלות, התובעים יצטרכו להוכיח שהטיפול בהם לא בוצע תוך נקיטת מידת הזהירות או המיומנות הנדרשת
כשאנו בוחנים את הפסיקות השונות של בתי המשפט בנושא של רשלנות רפואית באבחון מחלת הסרטן, אפשר לראות כי בתי המשפט הטילו על רופאים את חובת הזהירות. בתוך כך, על הרופא המטפל להיות ער לנקודות הבאות:
- תלונות המטופל – יש להתייחס אליהן בכובד ראש.
- הרקע הרפואי האישי והמשפחתי – חובת הרופא לבצע מחקר על עברו הרפואי של החולה ושל בני משפחתו.
- לחלץ מידע חשוב – הרופא הסביר יתבקש לחקור את המטופל ולקבל ממנו את המידע הדרוש בכדי להגיע לאבחנה נכונה.
במידה והרופא המטפל לא פעל בצורה זאת, הטיפול עלול להיחשב כרשלני באבחון המוקדם של המחלה.
מקרים בולטים בהם מתקיימת עילה לרשלנות רפואית באיחור אבחון סרטן
התפשטות גרורות הסרטן עלולה לגרום למוות מהיר ומוקדם. מחלת הסרטן נוטה להיות אלימה ותוקפנית. היא יכולה לצמוח ולהתפשט בגוף ולהכריע אותו מבפנים באופן קשוח. בשל כך, חשיבות האבחון המוקדם היא בעלת משמעות אדירה להצלחת הטיפול, מכיוון שגילוי מוקדם מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה של המטופל. ניתן לראות בתיקים שנידונו בבתי המשפט מספר אלמנטים שחוזרים על עצמם בהכרעות הדין כבעלי חשיבות רבה.
- הפניית המטופל לבדיקות סקר – סוגים שונים של מחלת הסרטן ניתנים לגילוי בשלב מוקדם מאוד על ידי שינויים בתאי הגוף. סרטן צוואר הרחם וסרטן המעי הגס הם דוגמאות מובהקות לכך. בשל כך, בדיקות סקר המתבצעות באופן סדיר על פי קריטריונים ידועים מראש הנקבעים, בין השאר, על בסיס גיל המטופל, מינו ועברו הרפואי. קריטריונים אלה יש בהם לסייע במידה משמעותית בזיהוי מוקדם של המחלה והימנעות מאיחור באבחון סרטן. כתוצאה מידע קיים זה, במדינות מתקדמות ובהן ישראל, נהוג לבצע בדיקות סקר לקבוצות אוכלוסייה המתאימות למאפיינים של קבוצות הסיכון. דוגמה מובהקת לכך היא בדיקת ממוגרפיה אצל נשים אחת לשנתיים ובדיקת קולונוסקופיה לגברים לאחר גיל 50. במידה ורופא לא הפנה מטופל לביצוע בדיקות סקר, או אז ניתן להחשיב את הדבר כרשלנות רפואית.
- אי הפניית המטופל לבדיקות הדמיה נדרשות – רשלנות באבחון מתבררת לעיתים בשל העובדה שלמטופל לא ניתנה הפניה מסודרת לבדיקת סקר מתאימה. ישנם מקרים שבדיקת הדמיה מתקדמת כדוגמת MRI או בדיקות אחרות היו מזהות ברוב המקרים את הבעיה בראשיתה. כמו כן, נתונים פיזיולוגים כמו איבוד משקל או תאבון, כאבי בטן כרוניים ועוד, הם סימנים שמחייבים בדיקת סקר. מצב שבו הרופא המטפל לא מפנה את המטופל לבצע את הבדיקות ייחשב כרשלנות רפואית.
- שגיאה בפיענוח הבדיקה – ישנם מקרים בהם מבוצעות בדיקות הדמיה נדרשות, אך מי שמפענח אותן לא מזהה את הבעיה ומנתח באופן שגוי את הממצאים שהובאו לפתחו. אם באופן סביר רופא / רדיולוג אחר היה מזהה ומאבחן את הבעייה, עילת הרשלנות תופסת במקרה שכזה.
- התעלמות מהיסטוריה משפחתית – כל אחד מאיתנו נושא איתו סל גנטי, רפואי ועבר משפחתי שיכול להיות משמעותי מאוד ביכולת האבחון. התעלמות מההיסטוריה הזאת ואי ביצוע בדיקות ובירורים בנסיבות כאלו, הן עילה לרשלנות מובהקת.
- טעות בבדיקה פתולוגית – כל בדיקת דם של המטופל או הוצאת חומר מגופו נשלחת לבדיקת ביופסיה, על מנת שיאבחנו אותה האם ניתן לזהות שם גידול ממאיר או שפיר. במידה והמאבחנים של הבדיקה טעו ולא זיהו את סוג ואופי הגידול המתפתח, עלולה להתרחש טעות הרת אסון בלתי הפיכה.
- התעלמות מתלונות וסימנים מחשידים – לעיתים רשלנות רפואית נובעת דווקא מהדברים הכי פשוטים, מהתעלמות משורת תלונות וממצאים שמציג החולה, כמו כאבי ראש, או חולשה לא מוסברת. אי הסקת מסקנות המתבקשות מעצם תלונות הלקוח היא עילה לקיומה של רשלנות. לדוגמא, במקרה בו אישה מתלוננת על הימצאות גוש בשד והרופא לא מפנה אותה לבצע בדיקת ממוגרפיה.
בכל מקרה, ישנם עוד סימפטומים שונים, אך חשוב ונדרש לבחון כל מקרה לגופו.
מתי חלה התיישנות בתביעות בגין איחור באבחון סרטן?
בהתאם לדין הישראלי ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית תוך 7 שנים מיום התרחשות הרשלנות או גילויה. אם מדובר ברשלנות כלפי קטין, מיין 7 שנים מתחיל להיספר מהגיעו לגיל 18. כלומר, הקטין שנפגע מרשלנות רפואית יכול להגיש תביעה עד גיל 25.
תביעות רשלנות רפואית מטבען הן תביעות שקושי ההוכחה קיים בהן. בתביעות הנוגעות לסרטן, הקושי יכול להיות אף גדול יותר בשל העובדה, שלעיתים הטיפול נמשך לאורך שנים ארוכות.
מהו היקף הפיצוי בתביעות העוסקות באיחור באבחנה שכזאת?
הפיצוי המוענק בגין איחור באבחון סרטן הוא מותנה כמובן במידת הנזק והסבל שאדם עבר בעקבות הגילוי המאוחר. בתביעות מסוג זה נדונה שאלת התזמון של אבחון הסרטן. כלומר, באיזה שלב התגלתה המחלה. יש מעין סולם בן 4 שלבים, המתאר את סיכויי ההחלמה. כאשר המחלה מתגלה בשלב הראשון שלה, סיכויי ההחלמה הינם גבוהים, כאשר המחלה מגיעה לשלב הרביעי, סיכויי ההחלמה הינם נמוכים מאוד. בשל כך, אם היה ניתן לזהות את המחלה בשלב הראשון, אך הדבר לא נעשה והמחלה כבר הגיעה לשלבים מתקדמים יותר, או אז יבחן בית המשפט את סוגיית הפיצוי בהתאם.
ליווי ויעוץ מקצועי
עיסוק ברשלנות מקצועית בכלל, וברשלנות רפואית בפרט, זהו עסק מורכב. הגשת תביעה בגין רשלנות באבחון מחלת הסרטן היא מורכבת אף יותר. היות שלא הכל ברור לגבי מחלת הסרטן, קשה להוכיח את הטיפול הלקוי. לכן, במקרים מסוג זה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בשלב מוקדם ככל האפשר. עורכי הדין העוסקים בתחום מכירים את דרך הפעולה ויש להם הכלים להעריך את סיכויי הצלחת התביעה וקבלת הפיצוי ההולם. משרדנו עוסק בליווי וייעוץ בתיקי רשלנות רפואית רבים, ויוכיחו מאות הלקוחות שזכו לפיצוי מכובד.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.
