בקע מפשעתי הוא מצב שבו ישנה חולשת שרירים באיזור התחתון של המפשעה שגורמת לאיברים פנימיים כגון מעיים לגלוש דרכם ולהתפס בהם. מבנה השרירים בבטן התחתונה דומה לסדרת רצועות אשר נמתחות ומתכווצות, ואם חלק מן המעי נלכד ביניהם, עלול להיווצר בו נמק. ישנם בקעים מפשעתיים אשר אינם מסוכנים, אינם גורמים לכאב ואינם מפריעים לאדם ולכן אין מנתחים אותם, אך במידה והאדם סובל מכאבים עזים ויש סכנה ממשית כי נזק משמעותי נגרם למעיים הלכודים, יש צורך בניתוח דחוף לשחרורם. במהלך הניתוח תותקן רשת רפואית שתמנע את הישנות הבקע. רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי יכולה להתרחש בכל אחד מהשלבים בטיפול החל מאי אבחון, דרך הליך רפואי רשלני במהלך הניתוח וכלה בתוצאות עגומות של ניתוח כושל.
בקע מפשעתי
חלקים מן המעיים הגולשים החוצה מבעד לרצועות שרירי הבטן התחתונה ונתפסים ביניהם עלולים לגרום למצב שנקרא 'בקע מפשעתי' או 'הרנייה' אשר בלשון העם גם נקראת 'קילה'. הגורמים לתופעה הינם רבים, החל מחולשת שרירים מולדת או תופעה גופנית מולדת הגורמת לפתח דרכו יורדים האשכים שלא להיסגר וליצור 'מלכודת' לאברי הגוף הפנימיים וכלה במאמצי יתר בהרמת משאות כבדים, עצירות מתמשכת לאורך זמן רב ומאמצים רבים בהפרשת צואה, שיעול כרוני לאורך זמן או החלשות השרירים עקב זקנה. תינוקות, ילדים, צעירים ומבוגרים עלולים ללקות בהרניה ולרוב הטיפול המוצע להם הוא ניתוח, אם כי ישנם מקרים מסוימים שבהם פיזיותרפיה לחיזוק שרירי הבטן גם יכולה להיות מועילה. במידה וילדכם, או אתם, נפגעתם במהלך ניתוח בקע מפשעתי, יש לברר מה גרם לפגיעה והאם ניתן היה למנוע אותה.
רשלנות רפואית בניתוח בקע מפשעתי
מאחר וניתוחים הם דבר דינמי ומורכב אשר רב בהם הבלתי צפוי על הצפוי, יש צורך באנשי צוות מיומנים מאד אשר מגיעים מוכנים ומצוידים לניתוח עם כל ההכנות המתאימות. הניתוח לתיקון בקע מפשעתי דורש הרדמה, התאוששות והחלמה. אם משהו השתבש באחד השלבים הללו, צריך לברר מדוע זה קרה.
להלן הסיבות הנפוצות ביותר לרשלנות רפואית:
אי אבחון או אבחון שגוי
כמו בכל מקרה רפואי, הכל מתחיל באבחון, או באי האבחון:
- אדם הנשלח לניתוח לתיקון בקע כשאין לו בקע אלא בעיה רפואית אחרת שלא אובחנה כראוי.
- אדם שלא נשלח לתיקון בקע והמצב שלו מחמיר עד כדי כריתת חלק מהמעי.
- אדם הנשלח עם הוראות לא מתאימות לניתוח.
הכנה לא מספקת לפני הניתוח
- אדם הנשלח לניתוח בלי בדיקות מדויקות ומתאימות לקראתו ( בדרך כלל בניתוחים הכוללים הרדמה מלאה יש צורך בבדיקת דם לגילוי אי קרישיות ובדיקת א.ק.ג. לווידוא כי הלב תקין ויעמוד בהרדמה ) או שפיענוחן היה שגוי באופן רשלני.
- אדם אשר התעלמו מהעובדה כי הוא רגיש לתרופות הרדמה מסוימות, לאנטיביוטיקה מסוימת, תרופה לשיכוך כאבים או להרגעה.
- אדם אשר התעלמו ממצבו כחולה בסוכרת, בHIV, בצהבת C סובל מהשמנת יתר חמורה, נוטל או משתמש בסמים ואלכוהול בצורה מופרזת.
כשלים בניתוח
- השתלת רשת פגומה או לא בגודל הנכון בזמן הניתוח.
- טעות במינון התרופות להרדמה.
- שימוש במכשור לא תקין בזמן הניתוח.
- פעולות רשלניות של הצוותים העוסקים בניתוח החל מאחות חדר הניתוח, דרך הרופא המרדים, הרופא המנתח וכל אדם שהיה בחדר בזמן הניתוח.
- חפץ זר כלשהו נשכח בתוך בטן המטופל (קורה לעיתים נדירות מאד, אך לעיתים תחבושות ספוגות בדם אינן מזוהות ולא נשלפות מן הגוף, מה שעלול לגרום לחסימת מעיים, וכבר קרה שגופים מסוכנים כגון מחטי תפירה, שברי להב סכין מנתחים, ואפילו מספריים נשכחו בבטן החולה).
- פגיעה עצבית במהלך הניתוח.
כל אלו ועוד עלולים להוביל את האדם לסכנה חמורה בעת הניתוח וכל התעלמות מהן או אי מתן הסברים מספקים על הסכנות הכרוכות בניתוח (הניתוח איננו נחשב למסוכן, אך כל ניתוח שהוא כולל בתוכו סכנות הקשורות להרדמה, להתאוששות ולהחלמה) אי מתן הסברים כיצד לנהוג לאחר הניתוח, מה לאכול ומה לשתות ואיך לחטא את החתכים, התעלמות מתלונות המטופל על כאבים עזים לאחר הניתוח, דימומים, זיהומים שלא טופלו בזמן ובמועד ועוד.
כיצד ניתן למנוע רשלנות רפואית במקרה של ניתוח בקע מפשעתי?
גם ניתוחים פשוטים הם עסק מורכב, וחוק מרפי הידוע שקובע שאם משהו עלול להשתבש, הוא ישתבש, הינו כלל אצבע בחדרי הניתוח. כל הצוותים הרפואיים פיתחו שיטות שונות ופרוטוקולים מיוחדים להגנה על כל מטופל מפני תקלות, שגיאות וטעויות, החל מספירת תחבושות וציוד רפואי לפני ואחרי הניתוח, הקפדה יתרה על בדיקות מקיפות טרם הניתוח, הסבר מקיף למטופל על סכנות חריגות בשל מחלות הרקע שלו, השמנת היתר שלו או גילו הצעיר או המבוגר, וגם הפעלת שיקול דעת של יתרונות מול חסרונות בכל מקרה שבו נידונה האפשרות לנתח. חדרי הניתוח חייבים להיות סטריליים, הרופאים חייבים לנקוט בכל דרך אפשרית שעומדת בפניכם למנוע מן המטופל זיהום, וגם לאחר ההתאוששות במתקן הרפואי או בבית יש לצייד את המטופל בכל המידע הדרוש לו להתאוששות טובה ולהחלמה מלאה. חשוב לזכור כי הגעה למפגשי המעקב לאחר הניתוח הינם חשובים ויש לקיים אותם אפילו אם אתם מרגישים כאב או אי נוחות. אם יש לכם כאב חמור, דימום, נפיחות באזור הניתוח, עליכם לדווח מיד לרופא המטפל או לפנות למיון. פעולות אלו עשויות להציל את חייכם במקרה ומשהו השתבש.
מה קורה במצב של רשלנות רפואית?
במידה ולאדם נגרם נזק מאי אבחון מדויק של בקע מפשעתי, רשלנות בזמן הניתוח, או רשלנות בזמן ההתאוששות מן הניתוח, יש צורך לבחון את כל ההתנהלות הרפואית החל מרגע התלונה הראשונה ועד למצבכם הנוכחי כיום.
השאלות שיש לשאול הן:
האם הרופא המטפל מיצה את כל האפשרויות העומדות בפניו ברגע התלונה הראשונה?
מן הרגע שבו התלוננתם על כאבי בטן, על נפיחות ותחושה של בטן קשה וחמה, מה היו הפעולות שנקט הרופא? האם הן עולות בקנה אחד עם פעולותיו של הרופא הסביר? האם הפעולות שנקט הקלו עליכם או רק החמירו את המצב? האם היה רצוי שיפעל אחרת?
אילו בדיקות עשיתם לפני הניתוח והאם הפענוח שלהן היה מדויק?
האם הפנו אתכם לבצע בדיקת א.ק.ג, בדיקות דם או כל בדיקה אחרת לפני הניתוח והאם הפענוח שלהן היה נכון ומדויק? במידה ולא התגלה כי יש לכם בעיה בקרישיות הדם או שיש לכם בעיית לב, דברים יכולים להסתבך מאד במהלך הניתוח.
האם הניתוח בוצע בצורה מקצועית ונכונה?
האם כל אנשי הצוות, כל מי שהיה בחדר הניתוח, פעל כשורה ועל פי הפרוטוקולים המקובלים? האם היה ער למצוקה כלשהי, האם ההליכים הניתוחיים בוצעו בצורה טובה ומועילה ללא גרימת נזק נוסף? האם חומרי ההרדמה היו במינון הנכון, האם הייתה התייחסות לאלרגיה או לרגישות לתרופה מסוימת? האם נלקחו בחשבון כל הפרמטרים הרפואיים של האדם לרבות מחלת הסכרת, השמנת יתר, HIV, צהבת C סוג הדם שלו ועוד?
האם ההתאוששות הייתה תקינה?
האם חלה איזושהי התעלמות ממצוקתו של האדם במהלך ההתאוששות? האם תלונותיו על כאבים או תחושה לא טובה טופלו? האם חל דימום או התפשט זיהום בגופו והצוותים הרפואיים היו ערים לכך בזמן? האם התרופות שניתנו לאדם היו מתאימות ובמינון הנכון? האם הצלקת מהניתוח התרפאה כראוי? האם ניתנו לאדם הוראות מדויקות כיצד לנהוג כולל היגיינה, מזון, שתיה ומנוחה לאחר הניתוח?
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.
