בישראל פועלות ארבע קופות חולים עיקריות: שירותי בריאות כללית, מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת ולאומית שירותי בריאות. קופות החולים מתחרות זו בזו תחרות חופשית ומעניקות לכלל אזרחי המדינה שירותי בריאות בענפים רבים. לחלק מהקופות יש גם שירותי פרימיום, כמו לדוגמא בית חולים אסותא השייך למכבי שירותי בריאות והן גם מציעות ביטוחים שונים, שירותי בריאות משלימה, רפואת שיניים, בריאות הנפש ועוד. רשלנות רפואית בקופת חולים מתמקדת בעיקר באי אבחנה, אבחנה שגויה, אי עמידה בנהלים, רשלנות בביצוע בדיקות, אי קיום התחייבויות כלפי מטופל ועוד.
קופות חולים בישראל
קופות החולים בישראל הוקמו בזו אחר זו בין השנים 1911-1933 במטרה להעניק שירותי בריאות לכלל התושבים בא”י (עוד לפני קום המדינה). מטרתן המקורית הייתה להיות עמותות ללא כוונות רווח ולאפשר לחלוצים ובני משפחותיהם ייעוץ וטיפול רפואי שווה והוגן. מאז ועד היום התפתחו קופות החולים, השתכללו וצמחו, הוסיפו עוד ועוד סניפים ושירותים, והן ממומנות באופן יחסי הן על ידי המבוטחים עצמם אשר יכולים לרכוש ביטוחים בסיסיים או ביטוחי פרמיום על פי בחירתם, המדינה באמצעות ביטוח לאומי מעבירה תקציבים לכיסוי ההוצאות של הקופות ומשרד הבריאות המעדכן מדי פעם את סל התרופות ואת השירותים השונים. התחרות הבריאה בין הקופות מאפשרת לאזרחי מדינת ישראל לבחור את ספקית שירותי הבריאות על פי זמינות, נוחות השירות והשימוש, העלות הכספית והיצע השירותים.
רשלנות רפואית בקופת חולים
בשונה מחברות הביטוח השונות אשר הינן עסק כלכלי לכל דבר, קופות החולים אינן צריכות לדאוג ליום המחר. כמובן שהן כפופות לתקציב ונהלים מסוימים שנקבעו על ידי המדינה, אך באם הוחלט כי יהיה עליהן לכסות תחום רפואי כלשהו, לדוגמא, אחד הנושאים הבוערים של השנים האחרונות הינם ניתוחים לשינויי מגדר. אם משרד הבריאות יקבע כי על קופות החולים לשאת בעלויות הניתוח עבור מטופליהן, הם ייכללו בתקציב המוענק לקופות החולים דרך ביטוח לאומי. בשל כך ניתן לצפות מקופות החולים שיעניקו את השירות הטוב ביותר, המקיף ביותר והאיכותי ביותר עבור לקוחותיהן הרבים מאחר ואין להן שיקולי רווח והפסד, אך למרבה הצער לא תמיד כך הדבר. רבים מתלוננים על יחס מחפיר של רופאים ואנשי צוותים רפואיים, על תורים ארוכים מאוד לקבלת שירות או העדר תורים כלל, על בינוניות ורמה נמוכה של רופאים ואנשי מקצוע שונים, מחסור בתרופות בבתי המרקחת, שירות מזלזל ועוד. יחס גרוע למטופל עלול ברגע אחד של חוסר תשומת לב להפוך לרשלנות רפואית.
אלו הן התלונות הנפוצות ביותר לרשלנות רפואית בקופת חולים:
אי אבחנה
עומס כבד של מטופלים על רופאים עלול לגרום לכך שכל מטופל מקבל זמן מועט מדי עם הרופא. העובדה כי יש לו רק מספר דקות להסביר לרופא מדוע הוא מבקש טיפול עלול להוביל לכך שהרופא לא יאבחן נכונה את מצבו הרפואי או לא יעריך נכונה את חומרת המצב. אי אבחנה של מצב רפואי או טעות באבחנה עלול להוביל לפגיעה בריאותית קשה במטופל.
אבחנה מאוחרת
בשונה מאי אבחנה, ייתכן והרופא בסופו של דבר אכן יאבחן נכונה את מצבו הבריאותי האמיתי של המטופל שלו, אך בשלב מאוחר מדי ורק לאחר תלונות חוזרות ונשנות של המטופל שלו. במקרה כזה ייתכן וחלון ההזדמנויות לטפל בבעיה, או שבעיה קטנה הופכת לפתע להיות בעיה גדולה, עלולה לגרום נזק בלתי הפיך למטופל.
אי בדיקת היסטוריה רפואית
רופא אשר מפאת קוצר הזמן, עומס מטופלים או חוסר קשב לא לקח בחשבון היסטוריה רפואית של המטופל ולא שאל אותו לגבי משפחתו (לגילוי קשר גנטי ומשפחתי של מחלות מסוימות) עלול שלא להעניק טיפול מיטבי למטופל שלו, לא לשלוח אותו לבדיקות חשובות לגילוי מוקדם של מחלות ותסמונות, להתעלם מסימני אזהרה שונים ועוד.
מרשמים שגויים או שילובים מסוכנים
חופזה, חוסר תשומת לב, התרשלות ברישום התרופות ועוד עלולות להביא למצב שבו אדם מקבל את התרופה הלא נכונה במינון הלא נכון, או שלא נלקחת בחשבון התנגשות בין תרופות. מצב כזה עלול במקרה הטוב להביא לחוסר יעילות של התרופה, ובמקרה הרע לחולי ואף מוות של המטופל. על הרופא לרשום את המרשמים בתשומת הלב הראויה ולשים לב לכלל התרופות שנוטל המטופל או שנהג ליטול זמן קצר לפני הטיפול.
אי עמידה בנהלים
לקופות החולים יש פרוטוקול עבודה מסודר הקובע מי יכול להיות מטופל ומי יכול לחתום בשמו על מסמכים שונים. בנוסף, במעמד החתימה על הצטרפות לקופה מתחייבת הקופה ללקוח לעמוד בהתחייבויות שונות, קיום הסדרי תשלום שונים, החזרים על טיפולים וכן הלאה הרשומים בספר השירותים. אי עמידה בנהלי הקופה כפי שנקבעו או אי קיום ההסכמים שבין הקופה ללקוח הינם עניין משפטי הגובל ברשלנות רפואית.
רשלנות רפואית בביצוע פרוצדורות רפואיות
קופות החולים מציעות שורה ארוכה מאוד של פרוצדורות רפואיות, מטיפולי שיניים ועד ספירת דם, מניתוחים קוסמטיים ועד טיפול בשבר ביד. קופת החולים אחראית על כל אנשי הצוות הרפואי הכפוף לה ומועסק על ידה. במידה ומי מהצוות הרפואי נהג ברשלנות, באי ציות לכללים, בהפרת נהלים ופעולות אלו גרמו לזיהום, להחמרת המצב הבריאותי, לפענוח שגוי של תוצאות או לטעות אנוש במסירת מידע רפואי, קופת החולים תישא בפיצויים בגין רשלנות רפואית.
מה עושים אם התרחשה רשלנות רפואית בקופת החולים?
במידה ואתם חוששים כי התבצעה רשלנות רפואית בטיפול בכם, עליכם לפנות לגורם מקצועי כגון עורך דין לרשלנות רפואית אשר יבדוק את כל ההליך הרפואי שעברתם מרגע התלונה הראשונה שלכם וכלה במצבכם הרפואי הנוכחי. השאלות שעורך הדין ישאל יהיו מה היה עושה הרופא הסביר בהינתן כל המידע שבפניו, האם היה נוהג כפי שנהגו הצוותים הרפואיים, או שהאם היה כאן כשל.
להלן שאלות נפוצות שניתן לשאול:
- האם תלונות המטופל קיבלו מענה מקצועי, אמין, מכבד ומועיל?
- האם הצוותים הרפואיים השונים פעלו במקצועיות, על פי הנהלים וההוראות, החזיקו בהישג יד כל ציוד מציל חיים או חיוני, וחיטאו כראוי את כל הכלים הרפואיים?
- האם היחס שקיבל המטופל היה מכבד, ראוי ומקצועי?
- האם התקיים החוזה החתום שבין קופת החולים לבין המטופל?
- האם המטופל קיבל מידע מפורט, בשפת האם שלו, והאם הבין את ההשלכות של ההליך הרפואי או התרופות שהוא נוטל על חייו?
- האם המטופל קיבל מידע אמין ומקיף בשפת האם שלו על הסיכונים, תופעות הלוואי, הסיבוכים האפשריים לפני נטילת תרופה או ביצוע הליך רפואי והאם הבין אותם?
- האם ניתן למטופל מענה מהיר, ממוקד ואיכותי אשר פתר את הבעיה ממנה סבל?
יש כמובן עוד שאלות רבות לגופו של עניין ובכל מקרה שבו מתברר כי איש המקצוע הרפואי כשל במילוי הוראות, במסירת מידע או בביצוע הפרוצדורה הרפואית, ייקבע לאדם פיצוי בגובה הסכום לו הוא נדרש כדי להחלים ולהבריא מן המצב הרפואי שנגרם לו. במקרה של מוות תקבל המשפחה פיצוי על האובדן.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.