פגיעה באוטונומיה של המטופל פירושה שלילת זכותו להסכים לטיפול שעומד להתבצע בו, כאשר אין זה משנה כלל מהו אותו הטיפול, החל מביצוע סתימה בשן וכלה בניתוח מעקפים. זכותו של המטופל להחליט בעצמו, לאור מידע רפואי שקיבל מהרופא, האם לבצע טיפול רפואי כזה או אחר נובעת מחוק זכויות החולה (1996) הקובע כי חובה למסור למטופל מידע מפורט אודות הטיפול אותו הוא עומד לעבור ושהות מספקת להחליט האם הוא מסכים לו או לא. כאשר מדובר במטופל חסר הכרה או מטופל שאינו יכול לקבל החלטות בעצמו מכל סיבה שהיא, יש לפנות לאפוטרופוס הממונה עליו, ובמקרה של ילדים – לפנות להוריהם על מנת לקבל את הסכמתם. פגיעה באנטומיה בתיקי רשלנות רפואית משמעה ביצוע טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מודעת.
מהי פגיעה באוטונומיה של המטופל?
מקובל ונהוג ליידע כל מטופל בנוגע למצבו, מרע ועד טוב, ולאפשר לו לשלוט בגורלו ולהחליט לבד מה הוא מעוניין לעשות. לעיתים מדובר בהחלטות קשות, כמו לדוגמא האם לעבור ניתוח מסויים או להלחם במחלה באמצעים שיגרמו סבל רב וכאב למטופל אך ייתנו לו סיכוי לשרוד, ולעיתים מדובר בהחלטות פשוטות כמו האם לעקור שן חולה או לנסות להצילה בטיפול שורש יקר.
אין זה משנה מהי ההחלטה שעומדת בפני המטופל, הדבר החשוב ביותר הינו שלמטופל יש זכות בסיסית המעוגנת בחוק – חוק זכויות החולה משנת 1996 הקובע כי על כל רופא להסביר למטופל שלו אודות המחלה או הבעיה הרפואית ממנה הוא סובל, מהם הטיפולים האפשריים (חשוב להציג מספר אלטרנטיבות) מה ההשלכות שלהם, הסיכונים או תופעות הלוואי שטמונים בהם, למה עליו לצפות לאחר הטיפול, או מה עלול לקרות אם יבחר שלא לעשות את הטיפול, ולהמתין לתשובתו תוך מתן פרק זמן סביר.
בדרך זו המטופל מקבל מידע מספק שיאפשר לו לשקול את החלופות, להבין מה ההשלכות של קבלת או אי קבלת הטיפול, ואם הוא מעוניין בכך, גם שהות מספקת כדי להתייעץ עם חברים ובני משפחה, ואפילו לקבל חוות דעת שניה מרופא אחר. רק לאחר שהמטופל הבין לעומק את המצב שלו, ובחר באופן מודע לקבל או לא לקבל את הטיפול, הוא מממש את זכותו הבסיסית ביותר.
מתי מתרחשת פגיעה באוטונומיה של המטופל ואיזה נזק עלול להיגרם לו עקב כך?
דוגמה קלאסית לפגיעה באוטונומיה הינה כדלקמן: אדם אובחן עם גידול מוחי. רופאי בית החולים הציגו בפניו אופציה ניתוחית בלבד, ללא הצגת חלופות טיפול מסוג טיפול קרינתי. הניתוח הסתבך עם נזקים רבים. ניתן היה למנוע אותם אילו היה עובר טיפול קרינתי שהיה מתאים יותר בנסיבות.
מהו הקושי המשפטי בקביעת רשלנות רפואית בפגיעה באוטונומיה?
פגיעה באוטונומיה של מטופל היא עניין המנוגד לחוק, אך האם מגיע למטופל פיצוי כספי בשל כך והאם זוהי רשלנות רפואית? השאלה הזו מורכבת מאד מאחר ובמקרים רבים, ובמיוחד במקרים של סכנת חיים ודחיפות ביצוע הפעולה הרפואית, מתן שהות מספקת למטופל לחשוב ולשקול את הדברים אינה אפשרית, כמו לדוגמא במקרה של התקף לב המחייב ניתוח לב פתוח מיידי, או במקרה שבו חייו של חולה סרטן מתקדם יינצלו רק אם יקבל טיפול כימותרפי למרות הכאב והסבל הרב שכרוכים בכך. במקרים אלו, לפעמים יש רק דרך אחת המוכרת לעולם הרפואה כדי לטפל באדם, ולכן, גם אם לא הביע את הסכמתו המפורשת או לא קיבל מידע מתאים, זה לא היה משנה דבר כיוון שלא היתה חלופה.
לכן בית המשפט נוטה לקבל מקרים של רשלנות רפואית בפגיעה באוטונומיה רק אם אכן היתה דרך אחרת, ואילו המטופל היה בוחר בה חייו היו משתנים ללא היכר. אולם ידוע על מספר מקרים חריגים כמו לדוגמא מטופלים אשר הצהירו שהם מתנגדים להחייאה, לחיסון או לכימותרפיה למרות שהם מבינים את ההשלכות של מעשיהם ואת הסיכון הרב שהם נוטלים עליהם, וזאת מסיבותיהם שלהם. במקרים אלו לא ניתן לכפות על המטופל לקבל טיפול, אפילו אם הוא מציל חיים, וזאת על פי בחירתם לסיים את חייהם בכבוד או להימנע מסבל וכאב.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית הנובעת מפגיעה באוטונומיה?
במידה ואתם חוששים כי נכפה עליכם טיפול רפואי שלא הסכמתם לו ועקב כך נגרם לכם נזק, חשוב לפנות לעורך דין הבקיא ברשלנות רפואית. עורך הדין יבחן האם הייתה באותו הזמן דרך אחרת שניתן היה לבחור בה, ואילו המטופל היה בוחר בה ייתכן שמצבו היום היה טוב יותר או לכל הפחות הנזק שנגרם לו היה נמנע ממנו. אם יתברר שכן, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.
