קרע מיילדותי באיזור הפרינאום הינו אירוע די שכיח בלידות ובדרך כלל נתפר ולא ממשיך להציק לאישה לאחר שהוא מחלים. אולם במקרים קיצוניים של לידה מסובכת וקשה, כאשר משקל התינוק הינו גדול במיוחד, כאשר יש צורך בשימוש במלקחיים או כאשר התינוק נמצא במנח עורף לאחור, ייתכנו מקרים של קרע מיילדותי גדול ועמוק במיוחד אשר עלול לפגוע קשות ברקמות באיזור הנרתיק ופי הטבעת של האישה. ההשלכות עלולות להיות חמורות במיוחד ולגרום לאי תחושה באיזור עקב פגיעה במערכת העצבים, לקשיים בהטלת שתן וצואה או בריחתם ללא שליטה ולקשיים בקיום יחסי מין. במאמר זה נסביר כל מה שצריך לדעת אודות רשלנות רפואית קרע מיילדותי דרגה 3 או ארבע ומה ניתן לעשות בנידון.
קרע מיילדותי דרגה 3 או 4
קרע בעוצמה של 3 או 4 גורם נזק בלתי הפיך לרקמות העדינות של איזור הפות, החיץ, פי הטבעת והנרתיק עקב לידה קשה במיוחד. כאשר האיזור נקרע, עלול להופיע דימום מאסיבי, פגיעה במערכת העצבים, בשרירים ורקמות עמוקות, לגרום לאובדן תחושה באיזור, אובדן שליטה בצרכים, בריחת שתן וצואה, כאב כרוני והצטלקויות מכאיבות ורגישות. נשים רבות מדווחות על קושי במתן שתן וצואה או בריחתם בעת התעטשות, שיעול, ישיבה וקימה או התכופפות. במקרים אחרים נשים מדווחות על קשיים מרובים לחזור ולקיים יחסי מין בשל הכאב והאי נוחות שהן חשות מן הצלקת הרגישה או מערכת העצבים שנפגעה.
ניתן למנוע קרע מיילדותי בעוצמה גבוהה כל כך על ידי שיקול דעת ולקיחה בחשבון של מנח העובר, גודל העובר, מצב היולדת ומצב העובר, במיוחד במצבים שבהם עדיף לבצע ניתוח קיסרי על פני לידה וגינלית רגילה ובכך למנוע מן האישה סבל רב שישליך על מהלך כל חייה. חשוב מאד לציין כי קרע מיילדותי יש לתקן באופן מיידי באמצעות ניתוח דחוף, וזאת על מנת לצמצם ולהפחית ככל הניתן את הפגיעה העצבית ואת הפגיעה בכלי הדם, וגם כדי למנוע הצטלקויות ואפשרות של זיהום הפצע הפתוח בעוד האישה חשופה למזהמים רבים בבית החולים.
גורמי הסיכון לקרע מיילדותי חמור
גורמי הסיכון לקרע מיילדותי חמור הינם:
- עובר גדול מן הרגיל או תעלת לידה צרה במיוחד.
- עובר הנמצא במנח עורף לאחור, מה שמקשה מאד על לידה וגינלית רגילה.
- לידה מכשירנית באמצעות ואקום או מלקחיים.
- נשים אשר בלידות הקודמות נגרמו להם קרעים באיזור החיץ והצלקות עלולות להיפתח.
כיצד ניתן למנוע קרע מיילדותי בדרגה 3 או 4?
מצופה מצוות חדר הלידה להיות מיומן ביותר בצפייה מראש של לידה קשה ומסובכת. כאשר יולדת נמצאת במצב שבו העובר גדול מן הרגיל, מעל 4 קילוגרם, או כאשר היולדת הינה קטנה וצרה, כאשר המנח של התינוק בעייתי או כאשר הלידה הופכת קשה, יהיה סיכון מסוים לקרע מיילדותי אשר אותו ניתן למנוע באמצעות שיקול דעת וגילוי מקצועיות בחדר הלידה:
- חשוב שמי שמקבל את ההחלטות כיצד ליילד את התינוק יהיה מנוסה ומיומן, וכי החלטתו תהיה סבירה ובהתאם לבדיקות שערך בזמן אמת כגון מנח העובר, גודל העובר, מצב היולדת ומצב העובר.
- חשוב שמי שמיילד את האישה באמצעות מלקחיים או באמצעות ואקום יהיה מיומן בעבודתו גם במנח של עורף לאחור, הדורש ידע והבנה וגם נסיון רב.
- חשוב לקחת בחשבון את קצב הלידה והתקדמותה, ואם יש חשש כי עלול להיווצר קרע מיילדותי ניתן לבצע חתך חיץ מבוקר על מנת למנוע קרע נרחב ועמוק הרבה יותר.
רשלנות רפואית במהלך תיקון קרע מיילדותי
במצבים מסוימים ייתכן מצב שבו דווקא הנסיון לתקן את הקרע המיילדותי נוחל כשלון בשל רשלנות. ניהול הניתוח באופן לא סביר ולא מקובל על ידי רופא חסר נסיון או תוך קבלת החלטות שגויות ולא תואמות את מצב האישה אשר גורמות נזקים חמורים נוספים למערכת העצבים, לכלי הדם, לחדירת זיהום לתוך גוף האישה או לגרימת הצטלקויות רגישות ומכאיבות. במקרים שבהם הניתוח לאיחוי קרעים התנהל בצורה לא מקובלת ולא סבירה, יש לבחון חשד לרשלנות רפואית.
מהם ההשלכות על חיי האישה של קרע מיילדותי חמור?
הקרע המיילדותי באיזור הפות, החיץ ( פרינאום ) פי הטבעת או הנרתיק עשוי לפגוע קשות במערכת העצבים, בכלי הדם, ברקמות ובשרירים. בשל כך נשים רבות חוות כאב, אי נוחות, אובדן תחושה, סובלות מקושי במתן שתן וצואה או חוות בריחה שלהם באופן בלתי רצוני, וקושי רב לקיים יחסי מין או ליהנות מהם כבעבר. נשים אשר נותרו עם נזקים חמורים באזורים עדינים אלו לרוב חוות ירידה חמורה בדימוי העצמי, בקושי לחזור לחיי חברה או לעבודה בשל בושה ואי נעימות במקרה של בריחת שתן וצואה בפומבי, לחוש נאהבות ורצויות על ידי בן או בת הזוג וקושי רב לתפקד כהלכה במקום העבודה בשל הצורך התכוף לבקר בשירותים או לחוות כאב ואי נוחות בתנועה, בישיבה, או בקימה מישיבה.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית קרע מיילדותי בדרגה 3 או 4?
במקרה ואת חוששת כי נגרם לך קרע מיילדותי בשל רשלנות צוות חדר הלידה או שנגרם לך נזק נוסף במהלך ניתוח לתיקון קרע, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא ברשלנות רפואית. עורך הדין יבחן את כל מהלך הלידה וכל החלטה שהתקבלה, את מהלך הניתוח ואת תוצאותיו, ויקבע האם אכן מדובר ברשלנות רפואית. במידה וכן, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט.
