חושדים שהרופא התרשל בביצוע מעקב ההיריון או לא אבחן מום בעובר? אם מדובר ברשלנות רפואית בהריון, יש מה לעשות! למי פונים, כמה זמן נשאר לכם לתבוע ואיזה פיצוי אפשר לקבל – קראו במאמר שלפניכם
הריון אמור להיות תקופה יפה בחיי אשה. הציפייה לילד, לתינוק שיבוא אל העולם, היא מבורכת ומתבקשת. עם זאת, לא תמיד ההיריון מתנהל על מי מנוחות. לעתים מתגלות בעיות אצל האם או העובר, ויש צורך לקבל החלטות. אולם, מה קורה כאשר הרופא לא מתייחס לתלונות המטופלת ובסופו של דבר התינוק נולד פגוע? או במקרה אחר – מה ניתן לעשות אם לא בוצע מעקב הריון כנדרש? מצבים אלו ואחרים מצריכים בדיקה מעמיקה של השאלה האם הייתה רשלנות רפואית בהיריון.
מה זו רשלנות רפואית בהריון?
על אף שרוב ההריונות והלידות מסתיימים בצורה תקינה, הרי שרשלנות בהריון יכולה לפגוע בחלק מהנשים ההרות ובילדים עוד לפני הלידה.
רשלנות רפואית מתרחשת כשרופא או איש צוות רפואי אחר לא מעניקים את סטנדרט הטיפול המקובל בקרב חבריהם למקצוע. אם הגורם הרפואי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, וחרג מהסטנדרט הרפואי המקובל והסביר בתחומו, ובשל כך נגרם למטופלת או לתינוקה נזק, ניתן יהיה להגיש תביעת פיצויים בשל רשלנות רפואית.
כאשר עוסקים ברשלנות רפואית בהריון ולידה, מתייחסים למספר גורמים שמטפלים באשה ההרה ואשר מוטלת עליהם חובת זהירות, ביניהם: רופא הנשים שמבצע את מעקב ההיריון, רופא מומחה (יועץ גנטי, רופא שמבצע סקירת מערכות וכד’), אחיות ועוד. הם יחובו באחריות במקרים שבהם בשל התרשלותם, ההורים לא ידעו כי בריאות העובר לא תקינה ועלול להיוולד להם ילד שסובל ממומים או ממגבלות קשות.
באילו מצבים יעלה חשד לרשלנות רפואית בהריון?
במצבים שבהם נולד ילד שסובל מתסמונות גנטיות, מחלות גנטיות או מומים קשים, שניתן היה לגלותם בהריון, ייתכן שמדובר במקרה של רשלנות רפואית. במקרה כזה יש לבדוק האם הרופא המטפל או הגורמים הרפואיים אחרים שטפלו באשה ההרה נהלו את מעקב ההיריון בצורה תקינה.
אם התשובה תהיה שלילית, ייתכן שתקום להורים עילת תביעה בגין רשלנות רפואית, שכן אילו היו מפנים אותם לבדיקות מתאימות והמחלה הייתה מתגלה, ייתכן שהיו שוקלים אם להמשיך את ההיריון או לאו ואם להביא את הילד הפגוע לעולם. במקרה כזה של חשד לרשלנות בהריון, יש להתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית כדי שיוכל לבחון את הדברים לעומק.
פיצוי על סך 700,000 ש"ח
מום לב לא קשה שלא אובחן בהיריון. לאבא של הילד יש אותה בעיה מלידה והוא עובד ואפילו משחק כדורגל. המום לא מזכה בקצבה בביטוח לאומי. טענו כי ניתן היה לאבחן את המום במהלך ההיריון ולאחר גישור התיק נסגר ב- 700,000 ש”ח.
איחור באבחון סיסטיק פיברוזיס לילד ראשון שגרם להולדת ילד שני עם אותה מחלה. מקרה מורכב של מעט תסמינים למחלת הסיסטיק פיברוזיס לילד הראשון עד ללידתו של הילד השני. למרות זאת, לאחר ישיבת גישור שילמו סך של 1,650,000 ש”ח.
פיצוי על סך 1,200,000 ש"ח
מום לב שלא אובחן ב- US במהלך ההיריון. למרות שלכל אורך ההיריון נרשם בתיק שהאם תקבל את התינוק איך שהוא ולא תבצע הפלה, קופת החולים שילמה 1,200,000 ש”ח.
פיצוי על סך 1,900,000 ש"ח
החמצת מום במהלך בדיקות אולטרסאונד מסוג אטמות ושט. הילד נולד עם בעיות נשימתיות.
מקרים נפוצים של רשלנות רפואית בהריון
כל מקרה שבו בעטיה של התנהלות לא סבירה של הגורמים המטפלים נגרם נזק לאשה או לתינוק, יכול להוליד עילת תביעה. המקרים הנפוצים ביותר של רשלנות רפואית בהיריון הם היעדר אבחון של מצבים מסוכנים, שהיה על הרופאים לאבחנם.
דוגמאות למצבים של אי אבחון והתנהלויות רשלניות נפוצות אחרות:
אי אבחון תסמונת/מחלה או מום גנטיים בעובר
מדובר במומים שניתן היה לראותם בסקירת המערכות או באי התייחסות לממצאים בבדיקות הסקר השונות הנערכות במהלך ההיריון, כדוגמת: שקיפות עורפית, חלבון עוברי, סקירת מערכות. כך גם אי הפנייה לייעוץ גנטי ובירור גנטי לוקה בחסר שבגינו התגלתה מחלה גנטית בעובר – למשל כשמתגלה סיכון ספציפי במהלך ההיריון או כשידוע על מחלות מסוימות במשפחה, כגון: פיגור שכלי.
אי מסירת מידע לאשה שנמצאת בהריון
אי מסירת מידע להורים בדבר אפשרות לבצע בדיקת נשאות למחלות גנטיות, כמו: תסמונת האיקס השביר, גם היא יכולה להוליד עילת תביעה ברשלנות רפואית אם בשל כך נולד ילד שחולה במחלה גנטית. זאת, משום שעל רופא הנשים חלה חובת זהירות כלפי האשה במהלך ביצוע מעקב ההיריון. עליו ליידע אותה על הבדיקות האפשריות, הן אלו שבסל של קופת החולים והן לגבי הבדיקות שניתן לבצע באופן פרטי (למשל: בדיקת צ’יפ גנטי, בדיקת ריצוף אקסום).
בכל המקרים הנ”ל, אם נולד תינוק הסובל ממום בשל אי אבחון או אי יידוע על אפשרות ביצוע בדיקות מתאימות, מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בהריון, ולבחון האם קיימת עילת תביעה המכונה “הולדה בעוולה”, אשר תזכה את ההורים בפיצויים.
אי מניעת לידה מוקדמת
לעתים אשה נמצאת בסיכון ללידה מוקדמת, בין אם ילדה בעבר בדרך זו, בין אם בשל ממצאים שנתגלו בהריון ובין אם היא נושאת ברחמה תאומים או יותר. רשלנות רפואית בהריון תאומים או בשל מקרה אחר שתואר לעיל יכולה להתרחש אם הריון של אשה שנמצאת בסיכון ללידה מוקדמת לא מטופל כראוי במסגרת מרפאה להריון בסיכון ולא ניתנות לה הנחיות רפואיות מתאימות שמטרתן למנוע ככל האפשר לידה מוקדמת, שכן לידת פג כרוכה בסיכונים משמעותיים לתינוק, בין היתר נזק מוחי או שיתוק.
אי יילוד מוקדם
כאשר האם נמצאת בהריון במצבים שמצריכים ליילד את התינוק בהקדם, כמו: רעלת הריון – בעיה שמהווה גורם עיקרי למחלות ומוות של נשים הרות ועוברים ופיגור בגדילה של העובר (IUGR). אם הרופא לא מזהה את הצורך ליילד את התינוק בהקדם, ונגרם נזק לתינוק או לאם, ייתכן שיהיה מקום להגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
העדר אבחון של מצבים מזיקים/מסוכנים
רשלנות רפואית יכולה להתרחש לא רק כאשר לא מאובחן מום גנטי שהיה על הרופא לראותו, אלא גם כאשר לא מאובחנים או לא מזוהים מצבים שעלולים לסכן את האם או את העובר, כמו: סוכרת הריון, היפוגליקמיה, תאימות Rh וזיהומים. כך למשל, סכרת הריונית שלא מזוהה ולא מטופלת עלולה לגרום לנזקים חמורים מאוד בהתפתחות העובר.
אי זיהוי של הריון חוץ רחמי
אם הרופא לא מזהה שההיריון מחוץ לרחם, והאשה ממשיכה בהריון, חייה עלולים להיות בסכנה
אי ביצוע גרידה בצורה תקינה
לעתים יש צורך להפסיק את ההיריון בשל סיבה רפואית או אחרת. רשלנות בביצוע פעולת הגרידה עלולה לגרום לנזק לאשה. מקרים כאלו של רשלנות רפואית בלידה או רשלנות רפואית בהריון (תלוי באיזה שלב מדובר במקרה כזה), יכולים להצדיק תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית.
פסקי דין – רשלנות רפואית בהריון
מהפסיקה עולה, כי כאשר מוגשת תביעה לפיצויים בשל רשלנות רפואית בהריון, בית המשפט בוחן היטב את טענות הצדדים, הנתמכות בחוות דעת מומחים מטעמם ובהתאם לכך מכריע בשאלות ההתרשלות, הנזק והקשר הסיבתי. במקרים שבהם מוכח כי בשל התנהלות רשלנית נגרם נזק ליולדת או לתינוק, בית המשפט פוסק פיצויים.
כך למשל, בת”א 11721-05-17 בית המשפט דן בשאלה האם המעקב ההריוני בעניינה של התובעת היה מלווה בהתרשלות מצד רופאי המרכז הרפואי ע”ש בני ציון. נקבע, כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות למעקב קפדני בהריון שהוגדר כהריון בסיכון גבוה על רקע עברה של התובעת.
הצוות הרפואי לא בצע את כל הבדיקות הדרושות כדי לשלול קיומו של הריון חוץ רחמי. כמו כן, לא הופעל שיקול דעת ראוי בקבלת ההחלטות בנוגע להריון בסיכון גבוה. בשל הנזקים שנגרמו לתובעת ולבעלה (אובדן הריון תקין, טיפולים וצלקות), הוחלט לפצותה ב- 515,000 ₪.
רשלנות רפואית בהריון – התיישנות
אם מדובר בנזקים שנגרמו לאשה בעת שהייתה בהריון, ניתן להגיש תביעה בתוך שבע שנים מיום שהתרחש האירוע שגרם לנזק. אם עוסקים ברשלנות שבעקבותיה נגרם לתינוק נזק, הרי שניתן לתבוע עד הגיעו לגיל 25, כלומר: שבע שנים לאחר שהוא מגיע לגיל 18.
יש לציין, כי אם עילת התביעה היא מומים או תסמונות שלא אובחנו (“הולדה בעוולה”), עילת התביעה היא של ההורים, כך שההתיישנות היא שבע שנים מיום לידת הילד.
פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בהריון
תביעות בגין רשלנות רפואית בהריון הן תביעות מורכבות, שמצריכות ידע ובדיקות מעמיקות של כל שלבי הטיפול וההתרחשויות. סכומי הפיצוי תלויים בהיקף הנזק שנגרם להורים או לתינוק, אך בדרך כלל ובמיוחד בתביעות בגין הולדה בעוולה, הפיצוי יהיה גבוה מאוד – בסביבות מיליוני שקלים, יכלול כיסוי של צרכי הילד הפגוע למשך כל חייו ויאפשר את המשך קיומו בצורה מכובדת למרות המום הקשה ממנו הוא סובל.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
הריון שמסתיים בלידת ילד פגוע או בנזק חמור ליולדת עשוי ללמד על רשלנות רפואית. לכן, אם אתם חושדים בקיומה של רשלנות רפואית, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו”ד רשלנות רפואית בהריון, אשר יש לו הכלים והמומחיות לבחון את המקרה שלכם, להמליץ על הצעדים הבאים, לסייע לכם בכל שלבי ההליך ולייצג אתכם בתביעה.
מוזמנים להתייעץ עם עו”ד רשלנות רפואית ממשרד ישר יעקובי – נשמח לבחון את המקרה שלכם ולהעניק לכם ייעוץ משפטי מקצועי.
