רשלנות רפואית יכולה להתרחש לפני הניתוח, במהלכו או לאחר הניתוח. מה ניתן לעשות? מתי כדאי לפנות לעורך דין והאם אפשר לקבל פיצויים? על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם
אנשים רבים נאלצים לעבר במהלך חייהם ניתוחים. ניתוח הוא פעולה כירורגית שמצריכה ביצוע מקצועי ע"י רופא מנתח מיומן, אשר בסיומה מצבו הבריאותי של המנותח ישתפר.
עם זאת, לא אחת קורות טעויות בניתוח ומתרחשים תאונות וסיבוכים שעלולים להיות הרי אסון למנותח.
לא כל ניתוח שנכשל מלמד על רשלנות רפואית בביצועו, אך במקרים שבהם יוכח כי הרופא התרשל וביצע את הניתוח בצורה לא מקצועית ולא ראויה ובשל כך נגרם למטופל נזק, יש מקום לשקול הגשת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח.
מהם המקרים הנפוצים בהם מוגשת תביעה בשל רשלנות רפואית בניתוח?
ניתוחים פלסטים | ניתוח מעקפים | ניתוחי לייזר בעיניים | ניתוח בקע | כריתת קונכיות | ניתוח לב פתוח | מוות מניתוח
מהי רשלנות רפואית בניתוחים?
רשלנות רפואית בניתוחים מתרחשת בשל פעולה שבוצעה באופן רשלני ובעקבותיה נגרם למנותח נזק. בשל כך ניתן להגיש תביעה לפיצויים. כן ניתן לתבוע בשל היעדר הסכמה מדעת – אם הרופא לא הסביר למנותח, בין היתר, אודות סיכויי וסיכוני הניתוח והמנותח עבר את הניתוח מבלי שהיה מודע באופן מלא לכל ההשלכות.
רשלנות רפואית יכולה להתרחש לפני ביצוע הניתוח, במהלך הניתוח או לאחר הניתוח.
רשלנות רפואית לפני הניתוח – חובת הזהירות מוטלת על הרופאים עוד לפני ביצוע הניתוח עצמו.
לעתים הרופאים מחליטים לבצע ניתוח מבלי לבדוק לעומק דרכים חלופיות לטיפול בבעיה ומבלי להציע אותן למטופל (למשל: טיפול שמרני או המשך מעקב). במקרים אחרים, הצוות הרפואי מחתים את המטופל על טופס הסכמה לניתוח מבלי לקבל 'הסכמה מדעת' ממשית. הכוונה היא להצגת המידע המלא בקשר לניתוח בפני המטופל, בחינת הסיכויים והסיכונים של הניתוח, מתן אזהרות בדבר סיבוכים אפשריים ומתן שהות למטופל לשקול את המידע ולהחליט בשיקול דעת.
רוב הניתוחים אינם ניתוחי חירום, ולכן יש לתת למטופל את הזמן הנדרש להחליט בדבר ביצוע הניתוח.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – החשיבות של מתן הסברים למטופל מקבלת משנה תוקף טרם ביצוע ניתוחים אלקטייבים ובעיקר ניתוחים פלסטיים. ניתוחים אלו לרוב אינם דחופים והכרחיים, ולכן חלה על הרופא ביתר שאת החובה לקבל הסכמה מדעת של המטופל לאחר שהסביר לו את הסיכונים. לא מדובר בניתוח מצליח חיים, כך שיש להסביר למטופל בהרחבה ולעומק על הסיכונים והסיבוכים האפשריים ולתת לו זמן לעכל את המידע ולהבין את הדברים. כך למשל, ב-א 14901-01, בית המשפט קבל תביעה בה נטען לאי קבלת הסכמה מדעת של מטופלת לביצוע ניתוח הגדלת חזה, ופסק לה פיצויים בסך 385,000 שקלים. בפסק הדין נקבע כך: "הנתבע לא קיבל מהתובעת "הסמכה מדעת" כדין, בוודאי לביצוע הניתוח השלישי ומכאן גם לניתוח הרביעי, ובכך התרשל כלפי התובעת לעניין מתן ההסכמה, וגרם לכך שתעביר ניתוחים אלה שהזיקו לה, ופגעו בתוצאות הניתוחים הראשון והשני שהיו לדעת המומחים סבירות בהחלט".
כתבות מהתקשורת בנושא רשלנות רפואית בניתוח
רשלנות רפואית במהלך ניתוח – על הרופא המנתח לפעול ע"פ סטנדרט הזהירות המצופה מרופא סביר במצבו. הווה אומר, לנקוט טכניקת ניתוח נכונה ולנתח בצורה מיומנת וזהירה.
רשלנות רפואית בניתוח יכולה להתרחש כאשר כתוצאה מפעולה לא נכונה נפגע איבר סמוך, כמו גם אם רופא מסיר בטעות איבר לא נכון מגופו של המנותח ואף במקרים שבהם הרופא המנתח משאיר בטעות מכשיר רפואי בגוף המטופל. כמו כן, לפעמים יש בעיה בתקשורת בין הרופא לצוות חדר הניתוח, ולעתים המנתח לא מוכן מספיק לניתוח או עייף.
טעויות במהלך הניתוח עלולות לגרום לנזקים שונים אצל המטופלים כולל נקב באיבר המנותח, דימום יתר, פגיעה בעצב, זיהום וכד'.
רשלנות רפואית לאחר ניתוח – תפקידו של הרופא לא מסתיים לאחר הניתוח. על הרופא לערוך מעקב אחר מצבו של המטופל והחלמתו ולבדוק שלא מתפתחים סימנים מחשידים שצריך לטפל בהם באופן מידי. כך למשל, אם המטופל סובל מחום גבוה, ייתכן שמתפתח אצלו זיהום כתוצאה מפגיעה כלשהי שארעה בניתוח או משימוש במכשירים שלא חוטאו כראוי. יש לזהות את הבעיה ולטפל בחולה בהקדם, כדי שמצבו לא ידרדר.
על הרופא להשגיח על המטופל ולא לשחררו לביתו בשלב מוקדם מדי, כאשר מצבו עדיין לא יציב.
העדר מעקב אחר מטופל שעבר ניתוח ושחרור מוקדם מדי, שמובילים לעתים להחמרה במצב המטופל ולצורך בניתוח נוסף, יכולים להוות רשלנות רפואית בגינה ניתן יהיה להגיש תביעה ולקבל פיצויים.
פיצויים בתביעת רשלנות רפואית בניתוח
במקרים שבהם תוכח בפני בית המשפט רשלנות רפואית, בית המשפט יבחן מהו היקף הנזק שנגרם למטופל בגין הרשלנות ומה ההשלכות על חייו של המטופל. לצורך כך, בית המשפט ישקול פרמטרים שונים, ביניהם: גיל המטופל ומצבו המשפחתי, עיסוקו וכישוריו, רמת הכנסתו, הצרכים והטיפולים להם הוא נזקק, כאב וסבל וקיצור תוחלת חייו. כל מקרה נבחן לגופו, ולכן לא ניתן לתת הערכה כללית. פיצוי שיקבל אדם צעיר שנגרם לו נזק חמור בשל רשלנות בניתוח לא דומה לפיצוי שיקבל אדם מבוגר שנגרם לו נזק קל יחסית.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
רשלנות רפואית של רופא מנתח יכולה לגרום לתוצאות חמורות. אם אתם סבורים שנגרם לכם נזק בניתוח בשל רשלנות רפואית, פנו להתייעצות עם עו"ד רשלנות רפואית בהקדם.
עליכם לאסוף את החומר הרלוונטי ולתעד אותו וכן להסביר לעורך הדין מהי הרשלנות אליה אתם מתכוונים, למשל: האם הושאר בגופכם גוף זר בעת הניתוח? האם התפתחה אצלכם דלקת חריפה לאחר הניתוח?
עורך הדין יפנה אתכם לקבל חוות דעת מומחה, ויבחן ביחד אתכם האם יש מקום להגיש תביעה ומהם סיכויי הצלחתה.
פנו לעו"ד רשלנות רפואית ממשרד ישר יעקובי. נשמח לתת לכם ייעוץ משפטי מקצועי ופרטני.
| סוג הניתוח | הסבר |
| ניתוחים אלקטיביים
( לא חיוניים ) |
ניתוחים אלקטיביים הינם ניתוחים מתוכננים מראש שאין בהם מאפיין של הצלת חיים. הסיבה לכך שהם מככבים ברשימת הרשלנות הרפואית היא שפעמים רבות מסתבר שהם היו בלתי חיוניים לחלוטין ורק גרמו נזק נוסף למטופל כמו למשל ניתוח להסרת שומה או גוש בלתי ממאיר שגרם נזק בלתי הפיך לגופו של המטופל בשל תכנון לקוי של הניתוח ופגיעה ברקמות חיוניות. |
| ניתוחים דחופים ומצילי חיים | ניתוחים אלו עשויים להתקיים בכל שעות היממה בשל דרגת הדחיפות שלהם, כאשר לעיתים מתרחש מצב שהרופא המנתח או צוות חדר הניתוח כבר עייפים מאד. עייפות ועומס הינם לעיתים קרובות בסיס לרשלנות רפואית בשל נסיון 'לקצר' את תהליך הניתוח ולסיימו במהרה על מנת שהצוות הרפואי יוכל לנוח, בילבול וחוסר ריכוז בשל העייפות, עצבנות וחוסר סבלנות, ואובדן תשומת לב מספקת לערכים החיוניים של המנותח. |
| ניתוחים פלסטיים | שוק הניתוחיים הפלסטיים מגלגל מליוני שקלים בכל שנה, והרופאים מן השורה הראשונה נהנים מרווח גבוה מאד. הפיתוי הרב עלול לגרום למנתחים פלסטיים צעירים ולא מנוסים לבצע ניתוחים מיותרים או לבצע פרוצדורות שהם עדיין אינם מוכשרים לבצע, ובכך לגרום נזק בלתי הפיך למטופל או למטופלת. |
| ניתוחים להחלפת מפרק | הרפואה המודרנית מאפשרת להחליף מפרקי כתף, ברך, ירך ומפרקים נוספים על מנת להביא לשיפור משמעותי בטווח התנועה של המנותח, לאפשר לו ללכת, או לבצע תנועות שנבצר ממנו לבצע עד עתה. רשלנות רפואית בניתוחים כאלו עשויים להיות שגיאה בהצבת המפרק, פגיעה קשה בעצם טבעית בעת נסיון ההחלפה, פגיעה בכלי דם או בעצבים עקב חיתוך שגוי, זיהום או הצטלקויות קשות. |
