קרע דרגה 3 בלידה – מתי זו רשלנות

קרע דרגה 3 בלידה הוא פגיעה משמעותית העלולה להפוך את חווית הלידה המרגשת לתקופה של קושי וסבל עבור היולדת. מדובר בקרע המתרחש באזור הפרינאום (חיץ הנקבים) – הרקמה העדינה המחברת בין פתח הנרתיק לפי הטבעת – אשר מתרחב ופוגע בשרירי הסוגר של פי הטבעת. אזור זה עשיר בכלי דם ועצבים, ולכן פגיעה מסוג קרע דרגה 3 עלולה לגרום לדימום, כאבים עזים, נזק לשרירים ולעיתים אף נזק עצבי, למשל לעצב הפודנדל (Pudendal Nerve), המוביל לקשיים נוספים. קרע מורכב זה דורש טיפול רפואי מיידי, לרוב כירורגי, ובמקרים רבים עולה חשד כי מקורו בניהול לא תקין של הלידה המהווה רשלנות רפואית.

מהן דרגות הקרעים בלידה ומה מייחד קרע דרגה 3?

במהלך לידה וגינלית, רקמות הנרתיק והפרינאום נמתחות באופן טבעי. לעיתים נגרמים קרעים, המסווגים לפי עומקם וחומרתם. חשוב להבין את ההבדלים ביניהם, ובמיוחד את חומרתו של קרע דרגה 3:

• ללא קרע: הפרינאום נותר שלם.
• קרע דרגה 1: קרע שטחי בעור הפרינאום בלבד.
• קרע דרגה 2: הקרע מערב את עור הפרינאום ושרירי הפרינאום השטחיים, אך אינו מגיע לשרירי הסוגר האנאלי.
• קרע דרגה 3: קרע עמוק יותר המערב את שרירי הסוגר של פי הטבעת. קרע בדרגה 3 מחולק לתת-דרגות לפי היקף הפגיעה בסוגרים:
  
  • קרע דרגה 3a: פגיעה חלקית (פחות מ-50% מעוביו) בשריר הסוגר החיצוני (EAS).
  • קרע דרגה 3b: פגיעה נרחבת (מעל 50% מעוביו) בשריר הסוגר החיצוני (EAS).
  • קרע דרגה 3c: פגיעה מלאה בשריר הסוגר החיצוני (EAS) וגם בשריר הסוגר הפנימי (IAS). זהו מצב חמור במיוחד של קרע דרגה 3.
• קרע דרגה 4: הקרע החמור ביותר, המערב את כל שכבות הפרינאום, את שני שרירי הסוגר (EAS ו-IAS) וגם את רירית פי הטבעת (האנוס).

הייחודיות של קרע דרגה 3 טמונה בעומקו ובפגיעתו הישירה בשרירי הסוגר האנאלי, החיוניים לשליטה על יציאות וגזים, וכן בפוטנציאל לפגיעה עצבית נלווית.

גורמי סיכון ידועים לקרע דרגה 3 בלידה

קיימים מספר גורמי סיכון מוכרים העלולים להעלות את הסיכוי להתרחשות קרע דרגה 3 במהלך הלידה. מודעות של הצוות הרפואי לגורמים אלו חיונית לניסיון למנוע את הפגיעה:

• משקל לידה גבוה: עובר גדול מהממוצע.
• היקף ראש גדול של היילוד.
• לידה ראשונה (יולדת מבכירה): רקמות הפרינאום פחות גמישות.
• לידה מכשירנית: שימוש במלקחיים או בוואקום (שולפן ריק) לסיוע בחילוץ התינוק.
• תנוחה עוברית מסוימת: למשל, כאשר פני העובר פונים קדימה (Occiput Posterior).
• שלב שני ממושך של הלידה.

זיהוי גורמי סיכון אלו מחייב את הצוות המיילדותי לנקוט משנה זהירות כדי למנוע קרע דרגה 3.

מניעת קרע דרגה 3 ותפקיד הצוות הרפואי

בעוד קרעים קלים יחסית נפוצים בלידה, תפקידו המרכזי של הצוות הרפואי בחדר הלידה הוא למנוע קרעים משמעותיים, ובפרט קרע דרגה 3 או 4. על פי נייר עמדה מספר 34 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה, מומלצת הגנה אקטיבית על הפרינאום בזמנים הקריטיים של הלידה (שיטת "HANDS ON") כדי להפחית את הסיכון לקרעים בדרגה 3. חשוב לציין שלפי עמדת האיגוד, עיסוי פרינאום טרום-לידתי לא הוכח כמפחית באופן משמעותי שיעור קרעים חמורים אלו. התעלמות מגורמי סיכון, אי ביצוע הגנה נאותה על הפרינאום או ניהול לא נכון של הלידה עלולים להוביל לקרע דרגה 3 מיותר.

רשלנות רפואית, אפיזיוטומיה והקשר לקרע דרגה 3

אפיזיוטומיה (חתך חיץ) היא הליך יזום בו מבצעים חתך מבוקר בפרינאום במטרה להרחיב את פתח הנרתיק ולעיתים למנוע קרע בלתי מבוקר וחמור יותר, כגון קרע דרגה 3. עם זאת, גם ההחלטה על ביצוע אפיזיוטומיה או אופן ביצועה עלולים להיות רשלניים:

• אי ביצוע אפיזיוטומיה כשנדרש: במצבים מסוימים (למשל, מצוקה עוברית או סיכון גבוה לקרע חמור), הימנעות מביצוע חתך חיץ עלולה להיחשב רשלנות אם הובילה לקרע דרגה 3.
• ביצוע רשלני של אפיזיוטומיה: חתך שבוצע בזווית לא נכונה, עמוק מדי, או ללא הגנה מספקת על הרקמות הסמוכות, עלול להתרחב ולהפוך בעצמו לקרע דרגה 3 או 4.

מעבר לאפיזיוטומיה, רשלנות המובילה לקרע דרגה 3 יכולה להתבטא גם בלידה מהירה מדי עקב שימוש לא מבוקר בזירוז, שימוש לא זהיר במלקחיים או ואקום, אי זיהוי והתייחסות לגורמי סיכון, או אי מתן תשומת לב מספקת למתרחש בפרינאום במהלך הלידה.

כיצד מוכיחים רשלנות רפואית במקרה של קרע דרגה 3?

בישראל, בתביעות רשלנות רפואית חל הכלל של "המוציא מחברו עליו הראיה". משמעות הדבר היא שהיולדת הטוענת כי קרע דרגה 3 שנגרם לה הוא תוצאה של רשלנות, צריכה להוכיח זאת. ההוכחה מתבססת בעיקר על שני מרכיבים:

1. איסוף מלוא התיעוד הרפואי: יש לאסוף את כל הרשומות מבית החולים הנוגעות להריון, ללידה ולאשפוז שאחריה, כולל גיליון הלידה, רישומי המיילדת והרופאים, וכל בדיקה רלוונטית שבוצעה לאחר גילוי הקרע בדרגה 3.
2. חוות דעת מומחה: יש צורך בחוות דעת של רופא מומחה בכיר בתחום המיילדות והגינקולוגיה. המומחה יבחן את התיעוד הרפואי ויקבע האם הצוות הרפואי פעל בהתאם לסטנדרט הטיפול המקובל ("מבחן הרופא הסביר"). חוות הדעת צריכה להצביע על המעשים או המחדלים הספציפיים של הצוות, ולקבוע כי קיים קשר סיבתי ישיר בין התנהלות רשלנית זו לבין גרימת הקרע דרגה 3 והנזקים שבאו בעקבותיו.

קרע דרגה 3 בלידה: על אלו נזקים ניתן לתבוע?

קרע דרגה 3 עלול לגרום למגוון רחב של נזקים, פיזיים ונפשיים, אשר פוגעים משמעותית באיכות חייה של היולדת. בגין נזקים אלו ניתן לתבוע פיצויים:

• נזקים פיזיים:
  
  • אי שליטה על סוגרים (בריחת גזים או צואה).
  • כאבים כרוניים באזור הפרינאום, האגן או הגב.
  • קושי או כאבים בישיבה ממושכת.
  • כאבים או קושי בקיום יחסי מין (דיספראוניה).
  • צורך בתזונה מיוחדת או הימנעות ממזונות מסוימים.
  • צורך באמצעי היגיינה וספיגה באופן קבוע.
  • זיהומים חוזרים או דלקות.
  • קביעת נכות רפואית צמיתה בתחום הכירורגיה הפרוקטולוגית.
• נזקים נפשיים:
  
  • טראומה נפשית, חרדה, דיכאון ופוסט טראומה (PTSD).
  • פגיעה בדימוי העצמי ובדימוי הגוף.
  • קושי ביצירת קשר עם התינוק או פחד מלידות נוספות.
  • פגיעה בזוגיות ובחיי החברה.
  • צורך בטיפולים נפשיים (פסיכולוגיים, פסיכיאטריים), לעיתים כולל טיפול תרופתי.
  • קביעת נכות רפואית צמיתה בתחום הנפשי.

הנזקים הנגרמים כתוצאה מקרע דרגה 3 הם לעיתים ארוכי טווח ודורשים התמודדות מתמשכת.

טיפול, החלמה וסיבוכים אפשריים לאחר קרע דרגה 3

הטיפול המיידי בקרע דרגה 3 הוא תיקון כירורגי מדויק של הרקמות הקרועות, ובמיוחד של שרירי הסוגר. התיקון מבוצע לרוב בחדר ניתוח, תחת הרדמה אזורית או כללית, על ידי רופא מומחה. ההחלמה מקרע דרגה 3 עלולה להיות ממושכת וכואבת יותר מאשר בקרעים שטחיים:

• טיפול: כולל תפירה מדויקת של השכבות השונות, טיפול במשככי כאבים, המלצות לשמירה על היגיינה קפדנית ולעיתים טיפול אנטיביוטי למניעת זיהום.
• החלמה: דורשת מנוחה, הימנעות ממאמץ, שימוש במרככי צואה, ולעיתים קרובות פיזיותרפיה ייעודית לשיקום רצפת האגן. נדרש מעקב רפואי מסודר במרפאת רצפת אגן ו/או מרפאה פרוקטולוגית.
• סיבוכים אפשריים: זיהום בפצע הניתוחי, פתיחה של התפרים, היווצרות פיסטולה (חיבור לא תקין בין הנרתיק לרקטום), כאבים כרוניים, והמשך בעיות בשליטה בסוגרים או בתפקוד המיני למרות התיקון.
• השפעה על לידות עתידיות: נשים שחוו קרע דרגה 3 נמצאות בסיכון מוגבר לקרע חוזר בלידות וגינליות עתידיות. לעיתים קרובות תהיה המלצה ללידה בניתוח קיסרי בלידות הבאות למניעת נזק נוסף.

נגרם לי קרע דרגה 3 בלידה – מה לעשות ומה הפיצוי הצפוי?

אם נגרם לך קרע דרגה 3 במהלך הלידה ואת חושדת כי הדבר נבע מרשלנות רפואית, מומלץ לפעול במספר צעדים:

1. פנייה לייעוץ משפטי: חשוב לפנות בהקדם האפשרי לעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בלידה, ובפרט בקרעים בדרגה 3. עורך הדין יוכל להנחות אותך לגבי איסוף החומר הרפואי, הערכת סיכויי התביעה והצעדים הבאים.
2. איסוף תיעוד רפואי: פני למדור רשומות רפואיות בבית החולים בו ילדת ובקשי העתק מלא של תיק הלידה וכל התיעוד הרלוונטי הקשור לקרע דרגה 3.

הפיצוי הכספי בתביעת רשלנות רפואית בגין קרע דרגה 3 נקבע על פי נסיבות המקרה וחומרת הנזק, ומושפע ממספר גורמים עיקריים:

• גיל היולדת: ככל שהיולדת צעירה יותר, תקופת הסבל הפוטנציאלית ארוכה יותר, והפיצוי עשוי להיות גבוה יותר.
• חומרת הנזק ואחוזי הנכות: אחוזי הנכות שנקבעים בתחום הפרוקטולוגי והנפשי על ידי מומחים רפואיים.
• הוצאות רפואיות והוצאות נלוות: עלויות טיפולים, תרופות, אביזרי היגיינה, פיזיותרפיה, עזרת צד ג' ועוד.
• פגיעה בכושר ההשתכרות: הפסדי שכר בעבר ובעתיד כתוצאה מהפגיעה שנגרמה עקב קרע דרגה 3.
• כאב וסבל ועוגמת נפש: פיצוי בגין הנזק הלא ממוני.

במקרים של נזק משמעותי וקבוע כתוצאה מקרע דרגה 3 שנגרם ברשלנות, סכומי הפיצויים הנפסקים על ידי בתי המשפט יכולים להגיע למאות אלפי ואף למיליוני שקלים.

סיכום וחשיבות הפנייה לייעוץ משפטי בגין קרע דרגה 3

קרע דרגה 3 בלידה הוא פציעה חמורה שעלולה להותיר צלקות פיזיות ונפשיות עמוקות וארוכות טווח. בעוד לא כל מקרה של קרע דרגה 3 מעיד בהכרח על רשלנות, חשוב לבחון כל מקרה לגופו, במיוחד אם היו גורמי סיכון ידועים או אם ניהול הלידה מעלה שאלות. אם את חושדת כי הקרע בדרגה 3 ממנו את סובלת נגרם עקב טיפול רפואי לקוי, אל תהססי לפנות לייעוץ משפטי מקצועי. עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית יוכל לסייע לך להבין את זכויותייך, להעריך את סיכויי תביעתך וללוות אותך בתהליך המורכב של מיצוי זכויות וקבלת הפיצוי המגיע לך בגין הנזקים שנגרמו לך כתוצאה מקרע דרגה 3.

שאלות ותשובות