רשלנות רפואית אוטיזם

אוטיזם או בשמו המקצועי, ASD – Autism Spectrum Disorders, הנקרא גם בעברית הפרעת תקשורת ראשונית, היא תופעה נוירולוגית המפריעה לאדם ליצור קשרים חברתיים ולהשתלב בחברה. ילדים ומבוגרים אוטיסטים לרוב מתאפיינים בחזרה רפטטיבית על מילים ומעשים, קול שטוח ומונוטוני, קושי להבין סיטואציות ואי רצון ליצור קשר עם סביבתם. העומס הרגשי והכלכלי על משפחות לילדים אוטיסטים יכול להיות כבד מאד בשל הצורך התמידי להשגיח ולשמור על הילד שלא מודע לסכנות שמקיפות אותו ועלול בעצמו להיות אלים ומסוכן כלפי אחיו ואחיותיו והסובבים אותו. אם יש לכם ילד עם אוטיזם חשוב לדעת כי ניתן לתבוע רשלנות רפואית בשני מקרים: מקרה של אי יידוע במהלך ההריון על בדיקות גנטיות לאבחון אוטיזם  ובמקרה שהאוטיזם אינו מאובחן במועד במהלך חייו של האדם ולכן גורם לשורה של טיפולים שגויים או אי מתן טיפול כלל. 

ASD

החל משנות השמונים אנו עדים לתופעה של התגברות מקרים של אוטיזם בקרב ילדים. כיום לחוקרים השונים אין תשובה חד משמעית מדוע זה קורה, חלק טוען שהאחוזים תמיד היו כה גבוהים אך בשל אבחונים מדוייקים יותר כיום רבים זוכים לקבל את ההכרה בעובדת היותם אוטיסטים ולא חולי נפש או מפגרים כפי שחשבו פעם. חלק אחר מאשים את הגנטיקה ואת המזון שאנו אוכלים, האויר שאנו נושמים ואורח החיים המלחיץ והסטרסי שאנו חיים.

כבמקביל לעלייה במודעות הציבור לתופעה חלו גם כמה שיפורים באבחון מוקדם של הסיכוי לאוטיזם גם תוך כדי הריון. בדיקת צ'יפ גנטי או בדיקת אקסום יכולות לנבא כי ייתכן והעובר סובל מאוטיזם. הבדיקות אינן מספיקות כדי לאושש סופית את התוצאה, אך הן יכולות להצביע על סיכון אפשרי לתינוק ללקות בתופעה. בנוסף, ניתן לאבחן חלק מהילדים על הרצף האוטיסטי כבר מגיל שנה במידה והם מציגים סימנים בולטים של התופעה. רוב הילדים מאובחנים סביב גיל שלוש עד חמש, וחלקם סביב גיל שמונה או תשע. ככל שחומרת התופעה גדולה יותר, כך הסימנים ברורים יותר ואי אפשר שלא לראות אותם.

 

כיצד מתנהג ילד אוטיסט?

ילדים אוטיסטים מפגינים מנעד רחב מאד של התנהגויות. לא כל הילדים מציגים את כולן, אך צירוף של חמישה עד שבעה מהם יכולים להספיק כדי לאבחן את הילד כאוטיסט:

  • אי יצירת קשר עין – אחד המאפיינים המוכרים ביותר של התופעה הינה אי היכולת, או אי הרצון, ליצור קשר עין עם אדם נוסף, כולל ההורים והמטפלים הקרובים ביותר.
  • עיכוב התפתחותי משמעותי בדיבור – ילדים אוטיסטים עשויים לא לדבר כלל, לדבר מעט מאד, בדרך כלל רק מילה אחת או שתיים בכל פעם, להפיק קולות וצלילים רפטטיביים שנקראים 'אקולליה', לחזור על הדברים שנאמרו לו על ידי אחרים שוב ושוב, לשנן שירים, מנגינות או משפטים מתוך דברי אחרים, ולעיתים לספק אותם בתור תשובות לשאלות.
  • אי רצון לתקשורת עם אדם אחר – ילדים אוטיסטים לרוב נרתעים מקשר עם ילדים אחרים, אינם יוזמים קשרים חברתיים, בוכים כשמתקרבים אליהם ועלולים גם להכות או לנשוך ואינם מבינים סיטואציות חברתיות.
  • פנים חתומות – ילדים אוטיסטים רבים נראים חסרי הבעה. הדיבור עשוי להיות מאד מונוטוני וקהה, חלקם לא מחייכים ולא צוחקים וחלקם עושים זאת אך לא בזמן הנכון המתאים לסיטואציה.
  • טקסים וחזרתיות – ילדים אוטיסטים רבים מרגישים מאד בנוח כשהעולם מאורגן בטקסים ובסדר יום נוקשה ובלתי משתנה. הם עשויים למנות את הצעצועים שלהם ולסדר אותם בסדר מסוים מאשר לשחק בהם ונזעקים כשנוגעים להם או משנים להם דבר מה. הם נצמדים לחפצים אהובים כגון בגד, שמיכה או חפץ ומסרבים להחליפו גם אם הוא מתבלה. הם יעדיפו פעולות חזרתיות ויכולים להתמיד בהן זמן ממושך. קשה לילדים אוטיסטים במעברים בין פעולות או בין מצבים, ורובם צריכים הכנה מרובה מראש אפילו עבור נסיעה באוטו לטיול או למוסד חינוכי.
  • רגישות יתר למגע – ילדים אוטיסטים רבים חשים מאד לא בנוח בתוך הבגדים שלהם, בקרבת מים, בקרבת חול או מרקמים אחרים, לא יכולים לסבול תחושה של רטיבות או של מגע יד אדם ולעיתים מעדיפים ללכת רק עם סוג אחד של בגד או סוג אחד של נעלים בין אם הם מתאימים או לא לעונת השנה.
  • בררנות יתר באוכל– ילדים אוטיסטים רבים נוטים להיות בררנים גדולים מאד באוכל, חלקם אוכלים יותר מדי, חלקם ממעטים באוכל עד כדי סכנת חיים, חלקם אוכלים מספר כה מועט של מאכלים עד שיש צורך להעניק להם ויטמינים להשלמת חוסרים.

 

רשלנות רפואית באוטיזם – מתי ניתן לתבוע?

במידה והרופא לא יידע אתכם במהלך ההריון כי ניתן לבצע בדיקת צ'יפ גנטי או בדיקת אקסום ונולד לכם ילד אוטיסט, תוכלו לבחון עילת תביעה בטענה שלא ניתנה לכם האפשרות לשקול הפלה. אפשרות אחרת היא כאשר הרופא אשר אבחן את הילד לא אבחן נכונה היא הוא סובל מאוטיזם ומסיבה זו הילד קיבל טיפולים שגויים או לא טופל כלל ובשל כך הוחמר מצבו. ישנה גם אפשרות שבה הילד אובחן כסובל כאוטיסט כאשר הוא לא, וגם אז ניתן לתבוע על אבחנה שגויה שפגעה בילד ובמשפחתו כלכלית ורגשית.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.

רופא פסיכיאטר או ניורולוג יכולים לאבחן ילד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי. במידה ופניתם אל הרופא והוא אבחן את הילד עם אוטיזם למרות שהילד בכלל סובל מבעיה אחרת שלא אותרה בזמן, או שהילד הציג סימנים ברורים לאוטיזם אך הרופא ביטל אותם בזלזול ולא אבחן את הילד כסובל מהתופעה, אתם בהחלט יכולים לתבוע רשלנות.
רשלנות רפואית באוטיזם מתחלקת לשניים: בחלק הראשון במידה ובמהלך ההריון לא יידעו אתכם כי ישנה בדיקה בשם צ'יפ גנטי או בדיקת אקסום אשר יכולות לנבא סיכון לאוטיזם בתינוק, הינה רשלנות של לידה בעוולה, ובחלק השני אוטיזם שלא אובחן בגיל הילדות יכול להוביל לקשיים משמעותיים מאוחר יותר בשל חוסר טיפול והחמרת המצב, בדיוק כמו אבחון שגוי הפוך, כשהילד מאובחן עם אוטיזם כשהוא לא.
לידת ילד עם אוטיזם כרוכה בסבל רב הן לילד והן להורים. ילדים הסובלים מאוטיזם חמור אינם יכולים להשתלב בחברה ותמיד יהיו תלותיים בסובבים אותם. הורים לילדים אוטיסטים סובלים מקושי רגשי רב סביב הילד אשר מתקשה מאד ליצור איתם קשר וגם קושי כלכלי רב במימון הטיפולים הרבים שמנסים להקל על המצב ולהגמיש מעט את ההתנהגות הנוקשה והבלתי מתפשרת. קשה מאוד לנהל כל סדר יום שהוא עם ילד הסובל מאוטיזם בשל חוסר היכולת שלו להבין מצבים חברתיים, וחלקם אף עלולים להיות אלימים ומסוכנים למשפחתם.
אוטיזם לא ניתן לרפא, זוהי תופעה נוירולוגית המתרחשת בזמן ההריון ועד היום לא ידוע בדיוק מדוע היא מתרחשת. אוטיסטים אשר נמצאים במצב קשה, מסוכנים לעצמם או לסביבה, לעיתים לוקחים תרופות מרגיעות, וילדים אשר מנסים להשתלב בחברה לעיתים לוקחים ריטלין או אטנד כדי לווסת את הקשב שלהם בזמן שהם שוהים במוסד החינוכי.

אז מה היה לנו?

תמונה של עו"ד ישר יעקובי
עו"ד ישר יעקובי

מייסד המשרד, עורך הדין ישר יעקובי, החל את דרכו בעולם המשפט בשנת 1998. לאורך השנים צבר משרדו הצלחות משפטיות רבות. המשרד אף נבחר מספר פעמים על ידי חברת הדירוג הבינלאומית Dun @ Bradstreet כאחד ממשרדי עריכת הדין המובילים בישראל.

עו"ד ישר יעקובי ברשתות: פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים בנושא