רשלנות רפואית באבחון מאוחר של דימום לאחר לידה: מדריך לתביעה ופיצויים

הצהרה: מידע זה אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף התייעצות עם עורך דין. כל מקרה נבחן לגופו.

דימום לאחר לידה (PPH) עלול להתפתח במהירות ולגרום לנזק בלתי הפיך אם הצוות הרפואי לא מזהה ומטפל בזמן. אם חווית איחור באבחון, או שקיבלת טיפול לא מספק לאחר הלידה– ייתכן שיש לך עילה לתביעת רשלנות רפואית. בעמוד זה תמצאי הסבר ברור, דוגמאות מעשיות ושלבי פעולה לקבלת פיצוי.

מתי מדובר ברשלנות ומה לעשות עכשיו

יש חשד לרשלנות רפואית כאשר היה איחור בזיהוי סימני דימום לאחר לידה, אי־ביצוע בדיקות בסיסיות או מתן טיפול שגוי. פעולות מיידיות:

1. תיעוד: רשמי תאריכים, שעות, תסמינים (דימום כבד, סחרחורת, חולשה), מדדים שנמדדו.
2. איסוף מסמכים: בקשי את התיק הרפואי המלא מבית החולים.
3. הימנעות משיחות: אל תחתמי על מסמכים נוספים מבית החולים ללא ייעוץ משפטי.
4. פנייה לעורך דין: התייעצי עם עורך דין רשלנות רפואית לבדיקת עילת תביעה.

חלון הזמנים קריטי  ככל שמקדימים לאסוף ראיות, עולים הסיכויים להצלחה. תקופת ההתיישנות: 7 שנים ממועד האירוע; ליולדת קטינה בעת האירוע – עד גיל 25.

מהו דימום לאחר לידה (PPH) ומתי הוא עלול להצביע על רשלנות רפואית?

דימום לאחר לידה (PPH  -postpartum hemorrhage; דמם שלאחר לידה) הוא אובדן דם מצטבר של 1,000 מ"ל או יותר, או אובדן דם המלווה בסימנים של היפוולמיה (כמות דם נמוכה בגוף) תוך 24 שעות מסיום הלידה. זוהי הגדרה מעודכנת של ACOG משנת 2017.

"PPH מוגדר כאובדן דם מצטבר של ≥1,000 מ״ל או הופעת סימני היפוולמיה בתוך 24 שעות מהלידה." — ACOG Practice Bulletin No. 183 (2017). https://www.acog.org/clinical/clinical-guidance/practice-bulletin/articles/2017/10/postpartum-hemorrhage

אבחון מהיר מציל חיים: איחור בזיהוי ותגובה עלול להוביל לנזק גופני ונפשי קשה. כאשר יש סימנים ברורים לדימום לאחר הלידה אך לא מבוצעים בירור, ניטור או טיפול ראויים – מצב זה עשוי להוות רשלנות רפואית.

מחקר בינלאומי (E-MOTIVE) שבדק יותר מ-200,000 נשים בארבע מדינות אפריקאיות הדגים כי:

"76% מהמקרים של דימום לאחר לידה אובחנו בתוך 30 דקות הראשונות מהלידה בבתי חולים שהשתמשו במדידה אובייקטיבית של אובדן דם, בהשוואה לרק 54% בבתי חולים בהם השתמשו בהערכה ויזואלית מסורתית. בכל המקרים, כל דימום לאחר לידה אובחן בתוך 90 דקות מהלידה בבתי חולים במערכת E-MOTIVE." —PMC/NIH, Clinical care processes for early postpartum haemorrhage diagnosis. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC12682830

הכרה מוקדמת ב- PPH ומענה בהתאם לפרוטוקול הם חובה.

סוגי דימום לאחר לידה: מוקדם לעומת מאוחר

דימום מוקדם (עד 24 שעות לאחר הלידה)

דימום מוקדם לאחר לידה מתרחש מיד לאחר הלידה ועד 24 שעות לאחר האירוע. הוא לרוב קשור לטונוס ירוד של הרחם (אטוניה רחמית), קרעים בתעלת הלידה, או שאריות רקמה. זיהוי מהיר, הערכת כמות הדימום ומתן טיפול מיידי מפחיתים סיבוכים ועשויים למנוע נזק. במקרים של דימום משמעותי יש להפעיל פרוטוקול PPH ולערב צוות בכיר.

אטוניה רחמית אחראית לכ-70-80% מהמקרים של דימום מוקדם.

דימום מאוחר (מ- 24 שעות ועד 6 שבועות לאחר הלידה)

דימום מאוחר מופיע ימים עד שבועות לאחר הלידה (עד 6 שבועות לאחר לידה), לעיתים בעקבות זיהום, שאריות שליה או תת-אינולוציה של הרחם. פניות חוזרות בשל דימום או חולשה שבועות לאחר הלידה מחייבות בירור.

סימני אזהרה לדימום מאוחר:

• דימום כבד שנספג יותר מפד אחד בשעה
• ריח מגעיל
• חום ≥38°C
• כאבים חזקים בבטן
• סחרחורת

"אם את סופגת יותר מפד לשעה, יש ריח רע, חום ≥38°C, כאבי בטן חזקים או סחרחורת — פני למיון מיד."

מהם גורמי הסיכון וסיבות נפוצות לדימום לאחר לידה?

ארבעת ה-T's: סיווג סיבות לדימום

הצוות הרפואי משתמש במנמוניקה "4 T" לזיהוי מהיר של הגורם לדימום:

ארבעת ה-T's: סיבות עיקריות לדימום לאחר לידה

גורמי סיכון מרכזיים

גורמי סיכון לדימום לאחר לידה ואמצעי מניעה

מחקר בבית החולים שיבא מצא כי:

"נשים עם רמות פוספט נמוכות במיוחד בדם היו בסיכון גבוה בכ- 40% לסבול מדימום לאחר לידה. במחקר זה, שכלל יותר מ-15,000 נשים שילדו בלידה רגילה, שיעור הדימום בקבוצת הפוספט הנמוך עמד על 4.9%, לעומת 3.7% בקרב שאר הנשים."—  Maariv. https://www.maariv.co.il/news/health/article-1258334

רשלנות רפואית באבחון וטיפול בדימום לאחר לידה

רשלנות רפואית בלידה עשויה להתקיים כאשר יש איחור בזיהוי סימנים קליניים, חוסר ניטור או תגובה לא מספקת. רשלנות רפואית באבחון כוללת הימנעות מבדיקות בסיסיות (לחץ דם, דופק, הערכת כמות דם, בדיקות מעבדה) במקרים של דימום.

חובת הצוות הרפואי היא לפעול לפי פרוטוקולים מחייבים:

"ACOG ממליץ על הפעלת פרוטוקול PPH מיידי, הכולל הערכת כמות דימום, מתן אוקסיטוצין (10-40 יחידות IV), טרנקסאמית חומצה (1 גרם IV תוך 3 שעות), עירוי נוזלים/דם, ובדיקה של תעלת הלידה לזיהוי קרעים." — ACOG Practice Bulletin No. 183 (2017).

ניתן למצוא את רשימת הטיפולים המומלצת, בין היתר, בנייר עמדה 12 של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה העוסק בטיפול בדימום מוקדם לאחר הלידה.

מקרים המהווים עילה להגשת תביעת רשלנות רפואית

1. איחור באבחון דימום משמעותי למרות תלונות וסימנים ברורים
2. ליקויים בטיפול (תרופתי/כירורגי/הזמנת דם) שהובילו להחמרה
3. התעלמות מתלונות היולדת על סחרחורת, חולשה או דימום רב
4. אי ביצוע בדיקות הכרחיות בזמן, כגון מדדי חיוניים או המוגלובין
5. מתן טיפול שגוי או מינון לא הולם
6. היעדר מעקב נאות בהתאוששות או בשחרור מוקדם ללא הנחיות

הוכחת קשר סיבתי ונזק: המפתח להצלחת התביעה

אילו נזקים עלולים להיגרם?

נזק גופני:

• אובדן דם מסיבי
• צורך בעירויי דם
• כריתת רחם
• פגיעה רב־מערכתית (כבד, כליות, ריאות, מוח)

נזק נפשי:

• חרדה
• דיכאון לאחר לידה
• PTSD

השלכות כלכליות:

• אשפוזים
• טיפולים
• הפסדי שכר
• הוצאות עזרה

איסוף ראיות קריטיות

סוגי ראיות הדרושות להוכחת קשר סיבתי

חשוב: תיעוד מדדים, הערכת כמות דימום, בדיקות מעבדה, תרופות שקיבלת, דו"חות חדר לידה/ניתוח, צילומי אולטרה-סאונד, פרוטוקול PPH שהופעל (או שלא), עדויות, תיעוד צילומי/הודעות, תיעוד פניות חוזרות למיון.

כיצד מגישים תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?

כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית, החלי בייעוץ עם עורך דין הבקיא בתחום. השלב הראשון הוא איסוף תיעוד רפואי מקיף והכנת ציר זמן. לאחר מכן מתקבלת חוות דעת מומחה רפואי המאשרת סטייה מסטנדרט הטיפול וקשר לנזק.

שלבי התביעה

1. ייעוץ ראשוני: פגישה עם עורך דין רשלנות רפואית לבדיקת עילת תביעה
2. איסוף תיעוד רפואי: בקשה רשמית לבית החולים
3. חוות דעת מומחה: קבלת חוות דעת מומחה נשים/מיילדות המאשרת רשלנות
4. מו"מ/תביעה: ניהול מו"מ לפיצוי מול המוסד הרפואי/המבטחת, ובמידת הצורך הגשת כתב תביעה לבית המשפט

תקופת ההתיישנות:

• 7 שנים ממועד האירוע
• עד גיל 25 ליולדת קטינה בעת האירוע

מה גובה הפיצוי שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית בגין דימום לאחר לידה?

גובה פיצוי בתביעת רשלנות רפואית נקבע לפי היקף הנזק הגופני והנפשי, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, וכן פיצוי על כאב וסבל. נשקלים גם צרכי שיקום, עזרה מצד שלישי והוצאות רפואיות עתידיות.

הערכת פיצויים

הפיצויים יכולים לכלול:

• הוצאות רפואיות: אשפוזים, טיפולים, שיקום
• הפסד שכר: אובדן הכנסה בעבר ובעתיד
• פגיעה בפוריות: במקרים של כריתת רחם
• עוגמת נפש: פיצוי על כאב וסבל
• נכות גופנית ונפשית: פיצוי על פגיעה באוטונומיה

הערה: הערכות אינן תחליף לייעוץ משפטי; סכומים נקבעים לפי נסיבות וראיות.

כיצד נמדדת רשלנות: סטנדרט טיפול ודוגמאות מעשיות

סטנדרט טיפול מקובל

ניטור חיוניים, הערכת כמות דימום, בדיקות מעבדה, מתן אוקסיטוצין/טרנקסאמית חומצה, קריאה לצוות בכיר והסלמה מהירה.

"ACOG ממליץ על מדידה כמותית של אובדן דם (לא הערכה ויזואלית), מתן אוקסיטוצין 10-40 יחידות IV, וטרנקסאמית חומצה 1 גרם IV תוך 3 שעות מתחילת הדימום."— ACOG Practice Bulletin No. 183 (2017).

דוגמאות שכיחות לרשלנות

• התעלמות מדיווח על דימום רב
• מדידה שגויה
• עיכוב בהזמנת דם
• שחרור מוקדם ללא מעקב

השוואה בין סטנדרט טיפול לבין טיפול בפועל