ביהדות קיימת מצוות פרו ורבו, ואכן בישראל שיעורי הילודה הם מהגבוהים בעולם, בוודאי שבקרב המדינות המפותחות. עם זאת, הרצון להימנע מהולדת ילדים הסובלים ממומים או ממחלות נדירות קשות משכלל את תעשיית הבדיקות הגנטיות ואת היכולות שלהן לזהות פגמים ובעיות בקרב העוברים, ולמנוע את הולדתם כאשר יש חשש כבד לגבי בריאותם. הרפואה מתקדמת, והמשפט והאתיקה נמצאים במרדף תמידי אחרי המדע.
חשיבות הבדיקות הגנטיות בהריון
היריון זו תקופה, במהלכה, מעבר להתרגשות ולציפייה, מתווספת גם חבילת בדיקות מרשימה שהולכת וגדלה, ככל שהמחקר מתקדם ומאפשר חיזוי מוקדם של המאפיינים השונים של העובר. במהלך ההריון העובר, היולדת וגם האב עוברים סדרת בדיקות מרשימה.
הבדיקות באות לאבחן מחלות שמקורן בגנטיקה המשפחתית, ולוודא שהעובר לא סובל ממחלות תורשתיות שונות, כאשר הבדיקות הידועות יותר הן : בדיקת הטיי זקס, תסמונת ה-X השביר, ועוד. בנוסף, בהתאם למוצא וייתכנות של גורמי סיכון, נערכות להורים בדיקות נוספות. במידה ובבדיקות הללו נמצאים ממצאים היכולים להעיד על פגם גנטי, על הרופא המטפל לבשר זאת להורים, בכדי שיוכלו לשקול את הפסקת ההריון בשלב ההתחלתי ביותר. הפסקת הריון כזאת מגיעה מתוך התפיסה שמתינוק ימנע סבל רב בחייו.
טעות באבחון או איחור באבחון
חשיבותן של הבדיקות היא רבה וכמו כל בעיה כמעט ביקום, ככל שנזהה אותה יותר מוקדם, סל האפשרויות לטיפול יהיה משמעותי יותר ומורכב פחות. לכן, כאשר הבדיקות הגנטיות מבוצעות באיחור או שנערכות בזמן, אך הפענוח שלהן לוקה בחסר, וכתוצאה מכך מתפתח עובר בעל מום שהתפספס, בשל האבחון הבעייתי נמנעת מההורים אפשרות לקבל החלטה שקולה לגבי הפסקת הריון, ולמעשה הם נאלצים להביא לעולם תינוק שיסבול ממום או ממחלה חשוכת מרפא, אשר ילוו אותו לאורך כל חייו. עם כל הצער שבדבר, זהו מצב בו ניתן לומר, כי יתכן שילד כזה היה עדיף שלא היה נולד לעולם, גם עבור עצמו וגם עבור בני משפחתו.
האפשרויות הרפואיות
מדינת ישראל מובילה בשיעורי הילודה בקרב המדינות המתפתחות, ובמקביל מובילה גם במספר הבדיקות הנערכות לעובר ולאימו במהלך תקופת ההריון. קופות החולים השונות זיהו את המגמה הזאת ומעניקות למבוטחות שלהן שורה ארוכה של בדיקות וכלים לאבחון חדישים העומדים לרשות הרופאים והגניקולוגים, אשר מאפשרים להם יכולות מופלאות לגבי אבחון מחלות גנטיות אצל העובר או קיומם של מומים קשים, העלולים לגרום לכך שההריון המיוחל ותקופת ההמתנה הארוכה יסתיימו בהולדת תינוק לא בריא.
סל התרופות הישראלי מאפשר שורה מכובדת של בדיקות, אולם ישנן בדיקות נוספות המתאפשרות רק במסגרות פרטיות ועלותם בהתאם. אלו הן בדיקות מפורטות שרמת הדיוק שלהן גבוהה במיוחד ויש להן את היכולת לאתר מומים נדירים ושונים מאלו הנבדקים בשירותים שמעניק סל הבריאות.
עמדת בתי המשפט
מכיוון שמדינת ישראל היא מדינה שבה שיעור הילודה והבדיקות גבוה, כמו גם המודעות לנושא של רשלנות רפואית הינה גבוהה, נוצר מצב שבו בתי המשפט עוסקים כל העת בשאלות המשפטיות והאתיות הסבוכות שרעיון ההתערבות בהתפתחות העובר מניח בפני המין האנושי.
פסיקה בישראל מחייבת רופאים ואנשי צוות רפואי העוסקים במעקב הריון להתיישר לפי אמות מידה מקצועיות ברמה המחמירה ביותר. הרופאים מחויבים למסור לאישה ההרה ובן זוגה את כלל המידע העומד לרשותם במהלך תקופת ההריון. כאשר מתבררת סיטואציה בה יש חשש מוחשי להיוולדו של ילד עם מחלה חשוכת מרפא או מום קשה, יש לתת להורים את מלוא האינפורמציה, על מנת לאפשר להם להחליט בדבר המשך או הפסקת הריון.
במקרה בו היה פגם בעובר שניתן היה לטפל בו בצורה סבירה אך הדבר לא התבצע, בין אם בשל פספוס בעת פענוח בדיקות ובין אם משום שהאם לא הופנתה לבדיקה הדרושה והתינוק נולד עם מחלה קשה – הדבר מהווה עילה ממשית לתביעת רשלנות רפואית, שכן הטיפול הלקוי במהלך מעקב הריון גרם להולדתו של תינוק שנגזר עליו לחיות חיי סבל.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.
