אי גילוי מום בעין העובר – מתי מדובר ברשלנות רפואית והאם יש מה לעשות?

הריון שמסתיים בלידת ילד בעל מום הוא תמיד עניין מצער ועצוב, אך מעבר למעמסה הרגשית הקשה שמלווה את התינוק והמשפחה, מרגע הלידה ואילך ייאלץ התינוק לעבור טיפולים שונים, שיקום ומעקבים וייתכן כי לעולם לא יוכל להשתלב בחברה כיתר בני גילו. המשפחה עצמה תישא בעלויות הכספיות ובקשיים הכרוכים בגידול ילד בעל מום. אי גילוי מום בעין העובר עשוי להוות רשלנות רפואית כאשר מתברר כי אנשי הרפואה השונים אשר טיפלו באישה במהלך הריונה סטו מן המקובל ונהגו באופן שלא מתיישב עם פרקטיקת הרופא הסביר.

 

התינוק נולד עיוור – מי אשם בכך?

מומים שונים בעין העובר ניתנים לזיהוי כבר החל מבדיקת האולטרסאונד הראשונה. מסיבה זו כאשר נולד ילד עם מום בעין שיכול לגרום לשורה של בעיות רפואיות החל מבעיות אסתטיות במבנה צורת העין, עיוורון חלקי או מלא, נשאלת השאלה האם ניתן היה לזהות את הבעיה הספציפית הזו בעודו ברחם. במידה והתשובה לשאלה הזו היא חיובית, יש צורך לבדוק את תהליכי הטיפול באישה בעודה בהריון ולגלות מי התרשל בזיהוי המום.

הבדיקות יכללו את השאלות הבאות:

  • האם האישה סובלת או סבלה מבעיה בהריון אשר עלולה היתה לגרום לעיוורון התינוק שלה ולא טופלה?
  • האם טרם ההריון הופנו ההורים לבדיקת סקר גנטית לזיהוי סיכוי מוגבר למומים מולדים בלידה וזאת עקב מומים במשפחה, עיוורון במשפחה, גיל האישה וסיבות נוספות?
  • האם הופנתה האישה לבדיקת אולטרסאונד במהלך ההריון במטרה לזהות מומים שונים ולבדוק כי כל האיברים מתפתחים כראוי?
  • האם פוענחה בדיקת האולטרסאונד בצורה מיטבית? כלומר, האם כל טכנאי סביר היה מזהה את המום במהלך הבדיקה?
  • האם נמסר מידע להורים המצביע על בעיה אפשרית בעיני העובר והנחיות לעבור בדיקות נוספות מעמיקות יותר?

 

כיצד נקבעת רשלנות רפואית עקב אי גילוי מום בעין העובר?

כאשר עורך דין לענייני רשלנות רפואית בא לבדוק האם התרחשה רשלנות, הוא בודק את כל תהליכי המעקב אחר ההריון, הבדיקות השונות והתוצאות ומחפש האם באחד השלבים סטו הגורמים הרפואיים מן המקובל והראוי וזאת על פי תיאוריית הרופא הסביר– האם רופא סביר היה פועל אחרת? האם רופא סביר היה מזהה את המום מבעוד מועד? האם נעשה כל מאמץ סביר כדי לגלות את המום בזמן ובמועד וליידע את ההורים כי יש איזושהי בעיה?

 

מה ניתן לעשות כשמתברר כי הייתה כאן רשלנות רפואית של אי גילוי מום בעין העובר?

מן הרגע שבו מתברר לכם כי התינוק שזה עתה נולד לכם סובל ממום בעין אשר מתבטא במבנה לא תקין של העין או בעיוורון חלקי או מלא, חשוב לפנות לייעוץ אצל איש מקצוע. מעבר לסבל הרב שנגרם לתינוק ולמשפחתו, ייתכן והתינוק לעולם לא יראה היטב בעין הפגועה ולכן יסבול משורה של מגבלות שונות החל מלקויות ראיה וכלה בעיוורון מוחלט אשר בעקבותיהם ייאלץ ליטול תרופות שונות, לעבור שיקום או להזדקק לציוד רפואי. מכאן, גם יכולתו להתפרנס תיפגע. כאשר מתברר כי ניתן היה לזהות את המום בזמן ההריון אך מסיבה כלשהי הוא לא התגלה, יש לנקוט בפעולות הבאות:

  1. פניה אל גורם מקצועי כעורך דין לרשלנות רפואית – עורך דין מקצועי המתמחה ברשלנות רפואית ימצא את הקשר שבין הטיפול הרפואי הרשלני לבין הולדת תינוק עם מום בעין ויבדוק היכן במהלך ההריון קרה הכשל שגרם לאי גילויו. לאחר מכן תוגש תביעה מסודרת לבית המשפט עם כל הנימוקים והמסמכים הרלוונטיים.
  2. דיון בבית המשפט – במהלך הדיון יוסבר לשופט מדוע לדעת המשפחה יש קשר סיבתי ברור בין הרשלנות לבין הולדת תינוק עם מום בעין ומדוע לדעתו יש כאן סטייה ברורה מההתנהלות הרפואית הסבירה שיכולה להיות מוגדרת כרשלנות.
  3. קביעת גובה הפיצויים – לאחר ששופט בית המשפט הקשיב לתובעים ולנתבעים והתרשם כי אכן הייתה כאן רשלנות רפואית, הוא יקבע את גובה הסכום לפיצוי על פי ההוצאות הכספיות שיידרשו כדי לשקם ולקדם את הילד הסובל ממום, לרכוש עבורו טיפולים שונים, תרופות וציוד עזר ולאפשר לו חיים רגילים ככל הניתן.

 

משך הזמן שבו ניתן לתבוע רשלנות רפואית בגין אי גילוי מום בעין העובר

על פי חוק, לאישה היולדת יש את הזכות לתבוע רשלנות רפואית עד שבע שנים לאחר הלידה, ולתינוק שנולד עם מום יש את הזכות לתבוע פיצויים עד גיל 25. מומלץ מאד להגיש את תביעת הפיצויים סמוך ככל הניתן למועד גילוי המום מאחר ועורך הדין לרשלנות רפואית יזדקק למסמכים רלוונטים וקל הרבה יותר לעשות כשהכל עדיין ‘טרי’ ומסמכים שונים עדיין לא הלכו לאיבוד, אנשי צוות שטיפלו באם לא עברו למקום עבודה אחר וכדומה.

ישנם מומים מולדים הגורמים לעיוות בעין התינוק ולפגיעה בראייה אותם ניתן לזהות באמצעות בדיקת אולטרסאונד. מום בעין יחשב להתפתחות לא תקינה של עצב הראיה, הקרנית, גלגל העין או מיקום וצורת העין באופן שגורם לקושי ממשי בראיה.
פנייה לעורך דין לרשלנות רפואית תאפשר לכם לברר לעומק האם התרחשה רשלנות, מי אחראי לה ומדוע היא קרתה. לאחר איסוף כל הראיות ניתן יהיה לגשת לבית המשפט ולהגיש תביעת רשלנות רפואית.
אם שופט בית המשפט יתרשם כי אכן התבצעה רשלנות רפואית, הוא יקבע את סכום הפיצויים על פי נזקי הקטין והוריו. תביעה מסוג זה ניתן להגיש עד גיל שבע של היילוד.
במידה ומתברר כי הטיפול באישה ההרה היה רשלני ועקב כך ההורים לא ידעו עוד בעת ההריון שהילד עלול לסבול ממום ולכן לא קיבלו את ההזדמנות להחליט אם להמשיך את ההריון או לא, או שתוצאות הבדיקה פוענחו ברשלנות ופיספסו את הסימנים המדאיגים שהיו מתגלים על ידי איש רפואה רשלן פחות, מדובר ברשלנות רפואית.
ישנם מומים מולדים הגורמים לעיוות בעין התינוק ולפגיעה בראייה אותם ניתן לזהות באמצעות בדיקת אולטרסאונד. מום בעין יחשב להתפתחות לא תקינה של עצב הראיה, הקרנית, גלגל העין או מיקום וצורת העין באופן שגורם לקושי ממשי בראיה.
פנייה לעורך דין לרשלנות רפואית תאפשר לכם לברר לעומק האם התרחשה רשלנות, מי אחראי לה ומדוע היא קרתה. לאחר איסוף כל הראיות ניתן יהיה לגשת לבית המשפט ולהגיש תביעת רשלנות רפואית.
אם שופט בית המשפט יתרשם כי אכן התבצעה רשלנות רפואית, הוא יקבע את סכום הפיצויים על פי נזקי הקטין והוריו. תביעה מסוג זה ניתן להגיש עד גיל שבע של היילוד.
איך ניתן לדעת אם אכן היתה רשלנות רפואית?
2עוּבָּר

אז מה היה לנו?

img-10
עו"ד ישר יעקובי
עו"ד ישר יעקובי

מייסד המשרד, עורך הדין ישר יעקובי, החל את דרכו בעולם המשפט בשנת 1998. לאורך השנים צבר משרדו הצלחות משפטיות רבות. המשרד אף נבחר מספר פעמים על ידי חברת הדירוג הבינלאומית Dun @ Bradstreet כאחד ממשרדי עריכת הדין המובילים בישראל.

עו”ד ישר יעקובי ברשתות: פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים בנושא