רשלנות רפואית אי אבחון אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב, או בשמו העממי התקף לב, נגרם בשל אי אספקת חמצן לאור חסימה הנגרמת מהצטברות משקעים בכלי הדם או קריש דם. כאשר השריר ניזוק הוא יוצר הפרעה חמורה בקצב פעימות הלב שעלולה להוביל לדום לב ולמוות. זיהוי נכון ומיידי יכול פשוטו כמשמעו להציל חיים. אוטם שריר הלב יכול לנוע ממצב קל שבו האדם סובל ממצוקה רגעית של כאב עז בחזה המקרין אל הכתף והיד השמאלית, הצוואר או הגב, קושי פתאומי בנשימה, בחילות והקאות וסחרחורת אשר גורמות לו לחוש ברע, ועד לדום לב פתאומי שעלול להסתיים במוות אילולא יינקטו פעולות מצילות חיים מיידית לאירוע כגון שימוש בדיפיברילטור או עיסויי חזה עד להגעת כוחות ההצלה. רשלנות רפואית בנוגע לאוטם שריר הלב נסובה בעיקר באי אבחון וזלזול עד הזנחת המטופל לאחר האירוע ואי הפנייה לגורמים שהיו יכולים להציל את חייו. 

אוטם שריר הלב

מי מאיתנו אינו מכיר את הסיטואציה שבה בסרטים, בספרים או בהצגות, אדם אשר התבשר בשורה אשר קשה לו לופת לפתע את החזה ומתמוטט לכל צהלות הקהל. זה מצחיק כשזה קורה ברגע קומי ומבדח, אבל בחיים התקף לב, או בשמו הרפואי אוטם שריר הלב, אינו מצחיק כלל. אוטם שריר הלב עשוי להתרחש כמעט בכל מצב, גם במנוחה גמורה, ולסכן את חייו של האדם. כולנו שמענו על ספורטאים המתמוטטים לאחר אימון, על אנשים שקיבלו התקף לב לאחר בשורת איוב או אירוע מבהיל כגון תאונת דרכים, ויש לכך קשר הדוק עם פעילותו הסדירה של הלב שמסיבה כלשהי כשל. הגורמים המיידיים לאוטם שריר הלב הינם קריש דם המתמקם באחד מכלי הדם של הלב וחוסם אותו או הצטברות של לכלוך ושומן. לעיתים אוטם שריר הלב מתרחש באדם בריא לחלוטין באופן מפתיע ובלתי צפוי, ולעיתים הוא מגיע אחרי שנים של התרעות חוזרות ונשנות לסיכון ממשי עקב תזונה לקויה, השמנת יתר או עודף לחץ דם.

הסיבות לאוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב נגרם בשל חסימה בכלי הדם העדינים של שריר הלב, השריר לא מקבל חמצן ונמק, ומכך נגרמת הפרעה חמורה לקצב הלב. בלב בריא השריר פועם בקצב אחיד על מנת לשאוב את הדם ולשלח אותו לכל אברי הגוף, אך במצב של אוטם שריר הלב המקצב נפגם עד למצב מסכן חיים.

הסיבות האפשריות לחסימת כלי הדם יכולה להיות:

• סיבה גנטית – פגמים קלים במבנה כלי הדם או היצרותם עקב סיבה גנטית יכולה לנבא התקפי לב. ניתן לזהותם רק בבדיקת מיפוי לב או אקוקרדיוגרפיה במידה ומתעורר חשש להימצאותם.
• מחלות לב – מחלות לב הגורמות להפרעה בקצב הלב, חורים או ליקויים במבנה הלב יכולים להיות גורמים מנבאים להתקף לב.
• טרשת עורקים – טרשת עורקים הינה מחלה הנגרמת בשל תורשה או אורח חיים לא בריא וגורמת להיווצרות קרישי דם העלולים לחסום את כלי הדם בגופו של האדם כולל העורק הראשי בלב (העורק הכלילי). ניתן לזהות טרשת עורקים בשלב מוקדם באמצעות בדיקה רפואית.
• הצטברות שומן ולכלוך בדפנות כלי הדם – אורח חיים לא בריא ותזונה לקויה, השמנת יתר ועוד עלולים להביא לסתימת כלי הדם ברובד של שומן ולכלוך המצטברים בו לאורך זמן. יש טיפולים רבים היכולים למנוע זאת, כולל פיתוחים ישראליים מקוריים שיכולים פשוטו כמשמעו להציל חיי אדם כרפואה מונעת.

אוטם לב שקט

אוטם שריר הלב אשר מתפרץ ללא כל תסמין של כאב או קושי אחר המקשה מאוד על זיהוי המצב האמיתי שבו נתון האדם אשר אפילו לא יודע שהוא צריך לפנות לגורם מטפל או להזעיק את כוחות ההצלה. אוטם שריר לב שקט נפוץ במיוחד אצל נשים, אנשים מבוגרים וחולי סכרת. אנשים הנמצאים בקבוצת סיכון זו צריכים להיות במעקב רפואי הכולל א.ק.ג. בדיקות דם (לזיהוי רמת החמצן בדם) ובדיקות הדמיה כמו מיפוי לב ואקוקרדיוגרפיה אשר יכולות לזהות ולהתריע על סימנים מוקדמים לאוטם שריר לב שקט.

מניעה וזיהוי מוקדם

רופא מטפל אשר מולו ניצב אדם הנמצא בקבוצת סיכון עקב גילו, מצב בריאותו, משקלו או נתונים נוספים אשר שמים אותו בסכנה גבוהה להתקפי לב אמור להפנות את האדם לבדיקות שגרתיות לזיהוי מוקדם של תסמיני התקף לב או לחסימה אפשרית באחד מכלי הדם. גילוי מוקדם זה יכול פשוטו כמשמעו להציל חיים, לשפר את איכות פעולת הלב ולהעניק לאדם שנים רבות של בריאות טובה.

רשלנות רפואית בתחום אוטם שריר הלב

הרשלנות הרפואית בתחום אוטם שריר הלב מתחלקת לכמה חלקים, ובבסיסה המחשבה מה רופא סביר היה עושה. יש הבדל גדול בין בדיקה שגרתית של אדם בריא ונמרץ בן ארבעים הדואג לתזונה נכונה ולפעילות ספורטיבית סדורה לבין אדם באותו הגיל הסובל מהשמנת יתר, בעיות לחץ דם, היסטוריה תורשתית של טרשת עורקים והנוהג לאכול בקביעות מזון לא בריא. שניהם, אגב, עלולים ללקות בהתקף לב, השאלה הנשאלת היא האם הרופא מיצה את האפשרויות העומדות בפניו כדי למנוע אותו והאם לקח בחשבון את כל הסיכונים האפשריים העומדים בפני האדם:

• אי הפנייה למרות דיווח המטופל על תחושה רעה – מטופל אשר מגיע אל הרופא המטפל, למוקד רפואי או לחדר מיון עם תלונות על הרגשה כללית רעה, לחץ בחזה וכאבים, ולמרות זאת אינו מופנה לבדיקת א.ק.ג או שזו מתעכבת מאד בשל זלזול במצבו, ובגלל העיכוב או אי קיום הבדיקה הוחמר מצבו של האדם ולא התגלה שהוא סובל מהתקף לב, הינה רשלנות לכל דבר ועניין.
• אי הפנייה של האדם למעקב למרות הנתונים שהוא מציג– בפני הרופא עומדות אפשרויות רבות למעקב אחר בריאות המטופל שלו, בין אם בדיקת א.ק.ג פשוטה, מיפוי לב ואקוקרדיוגרפיה ואפילו בדיקת דם שגרתית. כל אלו יכולות פשוטו כמשמעו להציל חיים, ואם המטופל מציג גיל מבוגר, היסטוריה לבבית, השמנת יתר, לחץ דם, וגורמים בריאותיים נוספים אשר יכולים לנבא התקף לב, ובכל זאת הרופא לא שולח אותו לבדיקות אלו לגילוי מוקדם של גורמי סיכון, אין ספק שכשל בתפקידו והתרשל.
• אי פענוח מדויק של בדיקה – במידה ואדם כן נשלח לבדיקה אך הבדיקה פוענחה בצורה שגויה, יש צורך לשאול את שאלת הרופא הסביר. אילו התגלה כי הבדיקה העלתה סיכון ממשי לאוטם שריר הלב בתקופה הקרובה ואולי אפילו אוטם שריר לב פעיל ממש בזמן הבדיקה ובכל זאת לא ננקטו הפעולות המתאימות להצלת חיים או טיפול מיידי במצב, היתה כאן רשלנות של הגורמים המטפלים.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.