אנדוקרדיטיס הינו דלקת פנים הלב הנגרמת מסיבות רבות, חלקן חיידקיות וחלקן בעקבות מחלות כרוניות שונות, היא יכולה לתקוף לב בריא, ויכולה גם לתקוף את האיזור שבו הושתל קוצב לב. היא נוטה להתפרץ בעיקר באיזורי מסתמי הלב כאשר האיזור הנפוץ ביותר הינו המסתם הדו צניפי (המיטראלי). רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס עלולה להסתיים במות המטופל עקב כשל לבבי, ולכן מצופה מן הרופאים המטפלים לנקוט יתר זהירות כשמופיעים התסמינים הראשונים לדלקת. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת אודות רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס, ומה ניתן לעשות בעניין.
אנדוקרדיטיס
אנדוקרדיטיס הינו שם כללי למגוון של דלקות פנים הלב אשר יכולות לנבוע מסיבות שונות. על מנת להבין מתי ואיך מתרחשת רשלנות רפואית, חשוב לבחון תחילה את הסוגים העיקריים של אנדוקרדיטיס ולהבין מה יהיה מצופה מן הרופא לקחת בחשבון בעת הטיפול באדם חולה:
- אנדוקרדיטיס זיהומי – זיהום חיידקי, פיטרייתי או ויראלי של פנים הלב, יכול להתרחש בכל גיל. הזיהום מגיע ללב דרך זיהום עורי או פנימי באמצעות זרם הדם. החיידקים, הנגיפים או נבגי הנגע הפטרייתי מתיישבים באיזורים הרכים של רקמת פנים הלב וגורמים הרס רב. התסמינים לרוב הינם חום גבוה, צמרמורות, דימומים בשתן, דימומים בתוך גלגל העין ומתחת לציפורניים וגם שבץ מוחי.
- אנדוקרדיטיס לא זיהומית טרומבוטית – נגרמת עקב קרישיות יתר הגורמת להצטברות קרישים על פני המסתם. אופיינית בעיקר לכל מי שסובל מקרישיות יתר או נוטל תרופות הגורמות לכך. סימני המחלה עשויים להיות זהים לאנדוקרדיטיס זיהומי אך עשויים גם להציג סימנים שונים אחרים.
- מחלת לב שגרונית – נגרמת כתוצאה מקדחת שיגרון. המחלה נגרמת כתוצאה מתגובה חריפה של הגוף לזיהום חיידקתי ועשויה גם להיות אוטואימונית. היא תוקפת בעיקר ילדים ומאופיינת בהופעת כאבים במפרקים השונים בגוף, בחום גבוה ועדות לזיהום בדרכי הנשימה או במקום אחר בגוף.
- אנדוקרדיטיס על שם ליבמן סאקס – דלקת פנים לב זו מתרחשת על רקע מחלת הזאבת (לופוס). מחלת הזאבת הינה מחלה אוטואימונית רב מערכתית, כלומר, היא יכולה לתקוף את הגוף באיזורים נרחבים, לרבות את הלב, כאשר מוקד המחלה הינו העור, המפרקים והכליות, היא מתאפיינת גם בפריחה אדומה על האף, הלחיים וסביב העיניים.
קבוצות סיכון נוספות העשויות לחלות באנדוקרדיטיס
מאחר ואנדוקרדיטיס הינו זיהום של פנים הלב, יכולות להיות לו סיבות רבות ומגוונות. בנוסף לאמור לעיל, ישנן קבוצות סיכון נוספות אשר עלולות ללקות במחלה:
- מטופלים שעברו השתלת מסתמי לב
- מטופלים אשר עברו השתלת קוצב לב או עזרי לב אחרים
- מטופלים אשר מסתמי הלב שלהם הינם בלתי תקינים עקב מום או עקב מחלה כלשהי
- מטופלים אשר יש להם מערכת חיסון חלשה כגון חולי סכרת, חולי מחלת כליות, חולי איידס ועוד.
- מטופלים אשר השתמשו בעבר ובהווה בסמים, ממריצים למיניהם, או נטלו תרופות שהזיקו להם
- מטופלים אשר אושפזו לתקופה ממושכת בבתי חולים והיו חשופים ל’חיידקי בית חולים’ חזקים ועמידים.
האם ניתן למנוע אנדוקרדיטיס?
בוודאי. כאשר אדם מגיע לקבלת טיפול רפואי וידוע לרופאים כי הוא נמצא בקבוצת סיכון כלשהי או שהוא מציג תסמינים האופייניים למחלה, ניתן להגיש לו עזרה מיידית, תרופתית או אחרת, עד להחלמתו המלאה. בנוסף, אם אדם נמצא בקבוצת סיכון מסויימת, ניתן להעניק לו טיפול תרופתי מתאים כדי למנוע מראש מצב של היתכנות למחלה. לדוגמא, טיפול למניעת קרישיות יתר, מניעת זיהומים על ידי נקיטת אמצעי זהירות והיגיינה ועוד. ככל שאדם יהיה מטופל נכון יותר, כך הסיכוי שיפתח אנדוקרדיטיס נמוך יותר, ולהיפך – ככל שהטיפול באדם רשלני ונטול אמצעי זהירות, כך הסיכויים שיפתח את המחלה גבוהים יותר.
מהי רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס?
מאחר וישנן מחלות וקבוצות סיכון מסויימות אשר הנסיון מלמד שהם עלולים ללקות באנדוקרדיטיס, מצופה מן הרופא, או הצוות הרפואי, לזהות ולהכיר את הסיכונים ולכן לשים לב באופן זהיר יותר לסימנים מקדימים שונים לרבות חום גבוה, הופעת דימומים, א.ק.ג. לא תקין, איוושות לב, וסימנים רבים נוספים הידועים ומוכרים לרופאים על מנת לאבחן במהירות את האנדוקרדיטיס ולהביא לטיפול מהיר ויעיל. ללא זאת, המטופל עלול למות בכל רגע נתון מאי ספיקת לב, או שחלילה החיידקים או הנגע הפטרייטי שהתפתח בלב יתפשט בגוף עם זרם הדם, יגרמו לספסיס חמור ויביאו גם הם למוות כמעט מיידי. רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס תתרחש כאשר היה ידוע כי החולה הינו בקבוצת סיכון ובכל זאת לא ננקטו צעדים מקדימים למניעת המחלה, המחלה לא זוהתה בזמן, לא הוגש טיפול ראוי ומתאים, או שהפרוצדורה הרפואית לטיפול במחלה היתה שגויה ובוצעה באופן רשלני ולא תקין.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית אנדוקרדיטיס?
במקרה ואתם או יקיריכם חלה באנדוקרדיטיס ולדעתכם המחלה פרצה בעקבות רשלנות, או שהתרחשה רשלנות במהלך הטיפול בו שהובילה לנזקים חמורים ואף למוות, חשוב לפנות אל גורם מקצועי שיבחן את פני הדברים. עורך דין מנוסה ומיומן ברשלנות רפואית יכול לבחון את מהלך הטיפול בחולה, הפעולות שננקטו והבדיקות שבוצעו, על מנת לזהות האם אכן מדובר ברשלנות רפואית. במידה ויתברר כי אכן התרחשה רשלנות רפואית, ניתן יהיה להגיש תביעה לבית המשפט.
