כולצטאטומה הינה מצב רפואי מכאיב ומזיק באוזן התיכונה המתבטא בהיווצרות גוש תאים לא תקין המכיל אפיתל, קרטין ורקמות מתות. עולם הרפואה מכיר שני מצבים של כולצטאטומה: הראשון הינו מולד וממוקם מאחורי עור התוף, והשני הינו נרכש אשר נגרם כתוצאה מניתוחי אוזניים או טראומה לעור התוף כתוצאה מדלקת אוזניים חריפה או חבלה. כך או אחרת, אם לא מאבחנים ומטפלים בתופעה זו בזמן, כולצטאטומה עלולה לגרום לנזקים חמורים ביותר, כולל פגיעה בשמיעה, דלקות כרוניות קשות ואף חדירה לרקמות סמוכות כמו העצם הטמפורלית או חלילה לפרוץ לחלל הגולגולת ולמוח. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת על רשלנות רפואית בטיפול בכולצטאטומה ומה ניתן לעשות בנידון.
מהי כולצטאטומה וכיצד היא נגרמת?
כולצטאטומה הינה תופעה רפואית אשר מתרחשת סמוך מאד לעור התוף באוזן התיכונה ומתבטאת בגדילה לא תקינה של תאי אפיתל קשקשיים, קרטין ורקמות מתות הנדמים לגידול. כולצטאטומה מולדת תהיה בדרך כלל ממוקמת מאחורי עור התוף, ואילו כולצטאטומה נרכשת תהיה ממוקמת סמוך לאיזור שבו נפגע עור התוף או שהוא חלש יותר כתוצאה מדלקות אזניים חריפות, ניתוח או טראומה לאיזור. גם המולדת וגם הנרכשת גורמות בסופו של דבר לאותן התופעות, והן ירידה בשמיעה, לעיתים גם באופן פתאומי, הפרשות מהאוזן בעלות ריח רע ( בדרך כלל בשל דלקת או הצטברות חיידקים מזיקים באיזור, תחושת לחץ או כאב באוזן, סחרחורות והפרעות לשיווי המשקל. האבחון מתבצע בדרך כלל באמצעות בדיקה רפואית אצל רופא אף-אוזן-גרון (אא”ג), הכוללת בדיקה פיזית ולעיתים שימוש בבדיקות הדמיה כמו CT או MRI כדי לזהות את היקף הנזק.
האם ניתן לטפל בכולצטאטומה?
כן, אך חשוב להבין כי כל ניתוח באיזור טומן בחובו סיכונים משלו. האוזן התיכונה ועור התוף הינם איזורים עדינים ופגיעים מאד, וטיפול רשלני באיזור עלול להוביל להשלכות חמורות ביותר כגון אובדן או פגיעה בשמיעה, בעיות של שיווי משקל, כאבים, דלקות כרוניות וטינטון. כמו כן, מטופלים רבים מתלוננים לאחר תקופה כי הכולצטאטומה צומחת ומתפתחת בחזרה. לכן הבחירה בטיפול הינה שיקול של יתרונות מול חסרונות וחישוב מושכל של סיכון מול תועלת.
לחיות עם כולצטאטומה
אנשים אשר חיים עם כולצטאטומה סובלים באופן תמידי מכאבים ולחץ מתמשך באוזניים, דלקות חוזרות ונישנות, טינטון ( צליל צורם שנשמע בתוך האוזן ומקורו בהפרעה לעור התוף ) בעיות בשיווי המשקל ותחושת ורטיגו ( סחרחורת ואי התמצאות במרחב ) ירידה בשמיעה ואפילו אובדן הדרגתי של השמיעה. במצב זה, כל החלטה לטוס לצורכי עבודה או לטיול בחו"ל, או פשוט ליהנות מבילוי אקסטים כגון צניחה, נסיעה ברכבת הרים וכדומה, עלולה להיות שיקול שבצידו כאבים וסכנה להפעלת לחץ פנימי מסוכן על עור התוף עד לפקיעתו ( רק לאחרונה עלה לכותרות מקרה של אישה שעור התוף שלה נוקב עקב צניחה ) ולמעשה לגרום לאדם לוותר על כל אלו כדי שלא להסתכן בהחמרת מצבו. בנוסף, כל מחלה המתאפיינת בגודש נוזלים כגון הצטננות עלולה להחמיר פי כמה את מצבו בשל הצטברות נוזלים באוזן, כאשר כל ניקור וניקוז מוסיפים עוד ועוד נזקים לעור התוף ולסביבתו.
כיצד מאבחנים כולצטאטומה?
הסיבות הקליניות לבדיקת כולצטאטומה תהיה ירידה בשמיעה שאינה משתפרת חרף אמצעים שונים, הפרשת נוזלים מוגברת מן האוזן או תלונות על כאבים או טנטון שאינו משתפר. בדרך כלל יופנה המטופל לבדיקת אא"ג עם אוטומיקרוסקופ. בתחום רפואי זה נעזרים הרופאים ב"קוד הצבעים" הכולל אבחנה באמצעות צבע לבן, צהוב ואדום:
- צבע לבן – כולסטאטומה ללא זיהום שפרצה מעבר לתוף נראית לבנה ולא סדירה מאחר שהיא מכילה משקעי סיד, אך גם זיהום פטרייתי באוזן עשוי להיות לבן, לכן דרושה מיומנות באבחנת הסיבה הנכונה להפרעה לשמיעה.
- צבע צהוב – מוגלה שנובעת מזיהום הכולסטאטומה יכולה להסתיר אותה, אך על ידי בדיקה יסודית ניתן יהיה לגלותה.
- צבע אדום – כאשר עור התוף נראה אדום ובצקתי, סימן שהחל תהליך דלקתי גרנולרי כרוני ואף פוליפים גרנולריים, שעלולים לצמוח ואף לחסום את תעלת השמע ולהתבלט החוצה. גם תגובה דלקתית חריפה של עור התוף עלולה לחסום את תעלת השמע ולגרום לכאב עז.
מהי רשלנות רפואית בטיפול בכולצטאטומה מולדת או נרכשת?
רשלנות רפואית תיקבע כאשר הרופאים המטפלים בתינוק או ילד ( במקרה של כולצטאטומה מולדת ) או במבוגר ( במקרה של כולצטאטומה נרכשת ) פעלו בצורה בלתי סבירה ובלתי מקובלת, לא אבחנו את התופעה, ולא הפנו את המטופל לאבחון יסודי יותר ולבדיקות שהיו עשויות להביא לאבחון, או לא עקבו אחר מצב המטופל ובשל כך נגרם לו נזק משמעותי. כמו כן, גם בדיקות שנעשו ברשלנות ועקב כך נמנע מן המטופל לדעת מה מצבו הבריאותי האמיתי יכולות גם כן להחשב לרשלנות רפואית. חשוב לזכור כי התופעה גורמת סבל ומצוקה רבה למטופל, שלא לדבר על הסכנה שבאובדן השמיעה ולהתפתחות תופעות רפואיות מרחיקות לכת כגון זיהום מפושט בגוף, פגיעה בעצב הפנים ועד לנזקים נרחבים לעצם הטמפורלית, לחלל הגולגולת ולמוח.
לדוגמא: ילד בן שלוש מגיע לביקור אצל רופא אא"ג עם תלונות על דלקות חוזרות ונשעות ושמיעה ירודה, אך הרופא אינו מיידע את ההורים על האפשרות כי הוא סובל מכולצטאטומה ואינו מפנה את ההורים לבדיקות נוספות לשם כך ורושם לילד תרופות אנטיביוטיות לטיפול בסממני הדלקת בלבד. התוצאה היא ששמיעתו של הילד מתדרדרת עוד יותר והוא נאלץ לעבור ניתוח מסכן חיים כדי להתמודד עם צמיחת כולצטאטומה חריפה, אשר יכלה להמנע אילו נשלח בהקדם לבדיקה מקיפה.
דוגמא נוספת: אדם מבוגר אשר בעברו תאונת דרכים קשה שגרמה לנזק בעור התוף חווה התקפים של וורטיגו וטינטון, אך בכל זאת לא נבדק לאפשרות שהוא סובל מכולצטאטומה ובשל כך הוא מאבד את שמיעתו לצמיתות ותופעות הוורטיגו והטינטון מחמירות אף הן.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית בטיפול בכולצטאטומה מולדת או נרכשת?
במידה ואתם חוששים כי אתם או ילדיכם נפגעתם עקב רשלנות רפואית בטיפול בכולצטאטומה מולדת או נרכשת, חשוב לפנות אל עורך דין בקיא ומנוסה בתחום אשר יבחן את כל דרכי ההתנהלות של הצוותים הרפואיים אשר טיפלו בכם כדי לנסות ולהבין מדוע לא אובחנתם וכיצד נגרם לכם הנזק. במידה ויתברר כי אכן מדובר ברשלנות רפואית, ניתן יהיה להגיש תביעה לקבלת פיצוי על הנזק שנגרם לכם או לילדכם.