החוק בישראל מעניק לכל אדם לתבוע תביעות שונות במשך זמן של עד 7 שנים מיום הפגיעה, וזאת כדי לעודד את האוכלוסייה להגיש את תביעותיהם כשהן עדיין טריות, להיאבק ברשלנות ולמנוע את המקרה הבא. אולם, בהינתן תנאים מסויימים, יש אפשרות להאריך את תקופת הרשלנות. במקרה שבו האזרח היה קטין, לא היה מודע, גילוי מאוחר של הרשלנות/הנזק, או ליקוי שכלי או נפשי ניתן לשקול לקבל את תביעת הרשלנות של האזרח גם אם חלפו יותר משבע שנים.
גילוי רשלנות באיחור
במקרה וביצעתם פעולה רפואית כלשהי, החל מפרוצדורה רפואית, נטילת תרופה או שבמהלך הלידה שלכם ושל ילדיכם נעשתה איזושהי רשלנות, אך התוצאות שלה הפכו ניכרות לעין רק לאחר שנים רבות, ניתן לתבוע רשלנות רפואית עד 7 שנים מהמועד שבו התרחשה הרשלנות. למרבה הצער, המשמעות הינה שאירועים רפואיים שונים המתרחשים שנים לאחר הפגיעה, יידחו על ידי בית המשפט בשל הזמן הרב שעבר. אלו יכולים להיות מקרים שבהם אי אבחנה של תסמונת בזמן ההריון פגעה בילד בהיותו כבר נער או אדם בוגר, מקרים שבהם תופעת לוואי של תרופה פורצת שנים רבות לאחר נטילתה מבלי שהוסבר לאדם על הסכנות שבה, מקרים שבהם אדם גילה רק שנים לאחר הפרוצדורה הרפואית כי משהו היה לא כשורה ועוד. אי אפשר להאשים מטופל באי גילוי הרשלנות, משום שפעמים רבות מדובר במצב רדום, סטטי או תגובה מאוחרת של הגוף אשר עד לאותו היום לא גרמה לשום לכאבים, מחלות או תופעות גופניות עד שזה מאוחר מדי.
הסיבות אשר בגללן נקבעה התיישנות על תביעות רשלנות
מדינה שומרת חוק רוצה שהאזרחים יקומו ויתבעו מהר ככל הניתן את אלו אשר התרשלו בתפקידם משלוש סיבות עיקריות:
- אפקט הזמן – הרבה יכול לקרות במהלך השנים, אנשים עוזבים את תפקידיהם, מתקדמים הלאה, מסמכים הולכים לאיבוד, עדויות נשכחות, ולעיתים גם קורה שאנשים הולכים לעולמם. לכן חשוב כל כך לנקוט בפעולה משפטית מהירה ככל הניתן על מנת לאפשר לאדם שניזוק את הטיפול המשפטי המיטבי ביותר, להעניש את הרשלנים ולפצות את מי שניזוק מטיפולם.
- הרתעה – אדם אשר פועל ממניעים רשלניים כדרך חיים אינו צריך להיות בתפקידו. במידה ויצטברו כנגדו תביעות חוזרות ונשנות הוא יורחק מתפקידו ויפסיק להוות סיכון עבור ציבור המטופלים. הרתעה זו תקפה רק כאשר ציבור החולים קם ומתלונן וחושף התנהגות רשלנית.
- מניעת המקרה הבא – כאשר אתם מתלוננים, אתם גם דואגים לפיצוי הולם עבור הסבל הרב שנגרם לכם, אבל גם דואגים למנוע את המקרה הבא. סילוק גורמים רשלנים מן המערכת הם דבר הכרחי ובריא יותר עבור המערכת כולה.
מתי כן תוכלו לתבוע למרות שחלפו יותר משבע שנים?
החוק מתיר לחריגים הבאים לתבוע רשלנות רפואית גם אם חלפו יותר משבע שנים במקרים הבאים:
רשלנות רפואית בקטינים
רשלנות רפואית אשר בוצעה באדם בהיותו קטין נספרת החל מהגיעו לגיל שמונה עשרה. כלומר, בלי קשר לזמן הפגיעה עצמו, השעון המונה של שבע השנים מתחיל מהגיעו לגיל 18 ועד לגיל 25. הסיבות לכך הן שייתכן והוריו של הקטין היו מנועים מסיבות שונות לנהל עבורו את תהליך הרשלנות, וכאדם בפני עצמו הוא יכול החל מגיל שמונה עשרה להגיש תביעות פיצויים עבור רשלנות שגרמה לנזקיו.
גילוי מאוחר של הנזק
לא פעם קורה שסימני הנזק ניכרים רק כעבור שנתיים או שלוש מיום הפגיעה, ולא היה כל סימן מעורר חשד קודם לכן. במקרים כגון אלו כאשר אדם המשיך להתנהל כרגיל במשך זמן מסוים מבלי לדעת שהוא למעשה פצצה מתקתקת, החוק מאפשר להאריך את תקופת ההתיישנות משבע שנים לעשר שנים לאחר האירוע הרשלני.
התיישנות שלא מדעת
קורה לפעמים שאדם אינו מסיק כי הקושי הגופני של או הכאב ממנו הוא סובל קשור ישירות לפרוצדורה רפואית שבוצעה בו, תרופות אשר נטל או כל גורם רפואי אחר. כך למעשה האדם לא ידע כי עליו לתבוע תביעת רשלנות רפואית עד שהתברר לו כי יש קשר הדוק בין הטיפול הרפואי שקיבל ובין מצבו הרפואי כיום.
ליקוי שכלי או גופני
אדם אשר סובל מליקוי שכלי או גופני אינו יכול לתבוע רשלנות רפואית בכוחות עצמו אם אין לו בא כוח או אפוטרופוס, לכן יחסיר השופט את פרק הזמן שבו לא היה לחולה בא כוח או באמצעות אפוטרופוס ממניין השנים, כדי שניתן יהיה לחשב את שבע השנים רק מן השלב שבו כן מונה לו אפוטרופוס או בא כוח.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.