רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות באף

קונכיות האף הינן פיסות עצם קטנות הממוקמות בפנים האף ותפקידן ללחלח את האף וליצור זרימת אוויר רצופה, חמימה ונקיה לתוך הריאות כשאנחנו נושמים דרך האף. לעיתים בשל נטיה גנטית, פציעה או התעבות הרקמה הרירית, הקונכיות גדלות וחוסמות את כניסת האויר ובכך גורמות לשורה של קשיי נשימה, נזלת כרונית, הצטברות נוזלים וגודש במערות האף, דלקות סינוסים ועוד. לעיתים המצב כה חמור עד כי הדרך היחידה להתמודד עם המצב היא באמצעות צריבה או כריתה חלקית או מלאה של קונכיות האף. חשוב לציין כי מדובר בניתוח אף לכל דבר ועניין וישנם מספר סיכונים אופייניים הכרוכים בכך. רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות באף מתמקדת באי הפנייה לפרוצדורה שיכלה להקל על חייו של אדם ולאפשר לו לנשום בקלות רבה יותר, בביצוע רשלני וכושל של הפרוצדורה הניתוחית ובאי מסירת מידע מהימן בנוגע לסיכונים ולהשלכות של ניתוח זה. 

 

ניתוח קונכיות באף

תפקידן של קונכיות האף הינו לדאוג לשאיפת אוויר נקי ולח לריאות דרך האף. הקונכייה חוסמת במעט את מעבר האוויר על מנת לדאוג שינוקה ויספוג מעט לחות מן הריריות ויגיע נטול חיידקים ונקי יותר אל הריאה. במקרים מסוימים קונכיות האף סותמות וחוסמות את פתחי האוויר, או שהרירית הגדלה עליהן מתעבה ומפריעה למעברים, מייצרת יותר מדי ריר (נזלת שקופה ומימית) וגורמת לשורה של קשיי נשימה, נזלת כרונית, דלקות חוזרות ונשנות במערות האף והסינוסים, לכאבי ראש ותחושת גודש באף. הסיבה לחסימה יכולה להיות תורשתית וקשורה למבנה עצמות הפנים, עישון, חשיפה לחומרים חריפים לאורך זמן, אלרגיה וכמו כן שימוש מוגזם ותכוף בטיפות אף. צריבה או כריתה חלקית ומלאה של הקונכיות יכולות לאפשר לאדם לנשום סוף סוף לרווחה ולשפר את איכות החיים שלו פלאים. אולם לפרוצדורה רפואית זו יכולות להיות סכנות הנובעות מפגיעה באזור הרגיש והרך שבתוך פנים האף. חורים בין המחיצות, יובש קיצוני, החמרת החסימה, כאבים, דלקות כרוניות וגם צמיחה חוזרת של הקונכיה שמבטלת את הישגי הניתוח הקודם. חשוב להיות מודע לסכנות ולסיכונים ולהבין את ההבדלים הדקים שבין צריבה, כריתה חלקית או מלאה מפני שאף על פי שהרופא הוא זה שאמור להחליט על האסטרטגיה הרפואית, אתם אלו שתצטרכו להתמודד עם ההשלכות שלהן על חייכם.

 

צריבה, כריתה חלקית או כריתה מלאה?

המטרה שלנו היא לא לשחק ברופאים, רופאי האף אוזן גרון שוקלים היטב את ההחלטות שלהם לפני שהם שולחים את המטופלים שלהם לבצע פרוצדורות רפואיות (כך אנו רוצים להאמין) אבל חשוב שתלמדו להכיר את ההבדלים בין הפרוצדורות כדי שתדעו לשאול את השאלות המתאימות, בסופו של דבר, זהו הגוף שלכם. מטרת הניתוח הינה הקטנת הרירית החוסמת את מעבר האוויר ולעיתים צריבה בלבד איננה מספיקה, ולכן יש לכרות באופן חלקי או מלא את פיסת העצם, הקונכייה, עליה היא גדלה:

  • צריבה – הצריבה מתבצעת באמצעות גלי רדיו, מצרבה חשמלית או פלסמה. על פי גורמים רפואיים שונים אין הבדל משמעותי בין השיטות והן יעילות באותה המידה. לעיתים הסתפקות בהקטנת שכבת הרירית מאפשרת לאדם לנשום טוב יותר, אך החיסרון הוא שהרירית נוטה לצמוח מחדש.
  • כריתה חלקית – במידה והחסימה גדולה מאד ועצם הקונכייה בולטת ותורמת לחסימה, ניתן יהיה לבצע כריתה חלקית שלה אשר מותירה את האדם עם מחצית הרירית או מחצית העצם שתפקידן החשוב הוא ניקוי האויר וסילוק חיידקים, שזה היתרון המרכזי של השיטה. אך החיסרון העיקרי בה שהעצם והרירית שעליה עשויות באופן טבעי לחזור ולצמוח ולהיות אפילו בולטות וחוסמות יותר מלכתחילה ולבטל את הישגי הניתוח.
  • כריתה מלאה – כדי להימנע מצמיחה חוזרת של הרירית והעצם שמתחתיה, יש רופאים שמעדיפים לסלק את העצם והרירית כליל, ובכך לאפשר מעבר אוויר חופשי ונשימה לרווחה כבר מיד לאחר ההתאוששות מן הניתוח. זהו היתרון הגדול של כריתה מלאה, אך החיסרון שלה הוא שורה של סיכונים, החל משינוי זרימת האוויר כלפי מעלה, כך שהאדם משתנק ומשתעל בכל נשימה, סיכון גדול יותר לדימום, דלקת כרונית, יובש בריריות האף ועוד.

 

רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות האף

רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות האף מתבטאת במספר אופנים:

אי הפנייה לניתוח כריתת קונכיות האף

במידה והרופא המטפל לא הפנה את המטופל שלו לניתוח כריתת קונכיות האף שיכול היה לאפשר לו איכות חיים גבוהה יותר או שהפנה אותו לפרוצדורה שאינה מתאימה למצבו, יכולה להיחשב לרשלנות רפואית. ניתוח זה אינו נחשב לניתוח מציל חיים, אך הוא בהחלט יכול לסייע במקרים של אלרגיה קשה או קשיי נשימה חריפים, במיוחד בזמן שינה.

אי מסירת מידע מהימן

כמו בכל ניתוח, גם בניתוח כריתת קונכיות האף יש סיכונים וסיבוכים אפשריים. חשוב להסביר למטופל את כל הסיבוכים והסיכונים שהוא נוטל על עצמו בביצוע הפרוצדורה והסבר כיצד לנהוג לאחר הניתוח על מנת למנוע פציעה וזיהום של האזורים הרכים והרגישים שבפנים האף (לדוגמא, אסור לקנח את האף, אסור לטפטף פנימה טיפות אף, אסור לעסוק בספורט או לעבוד עבודות מאומצות, לשחות בים ובבריכה וכדומה).

רשלנות בזמן ביצוע הפרוצדורה

ביצוע פרוצדורה רשלנית, כלאחר יד, אי דאגה מספקת לחיטוי המקום או המכשירים הרפואיים, אי התייחסות לדימום כבד מן האזור, פגיעה ופציעה ברקמות או בעצמות הפנים, השארת טמפונים בתוך האף או שליפתם בצורה לא נכונה, כל אלו עלולים לגרום לתביעת רשלנות רפואית.

רשלנות לאחר הפרוצדורה

לאחר הניתוח ישנה תקופת התאוששות. אי התייחסות לתלונות של המטופל על דימום, חום גבוה, נפיחות באזור, כאבים עזים ועוד או דחיית הטיפול עד לגרימת נזק משמעותי למטופל עשויה להיות רשלנות.

 

מה עושים במידה ונפגעתי מניתוח כריתת קונכיות האף?

במידה ונפגעתם במהלך ניתוח כריתת קונכיות האף יש צורך לפנות לגורם מקצועי, דוגמת עורך דין לרשלנות רפואית, על מנת לבדוק את כל התהליך מתחילתו ועד סופו, מרגע ההפניה לניתוח ועד למצבכם הנוכחי כיום.

יש לשאול את השאלות הבאות:

  • האם הרופא המטפל הפנה אתכם לפרוצדורה בזמן ובמועד המתאימים למצבכם, האם התאים את הפרוצדורה הרפואית הנכונה המתאימה לכם?
  • האם הוסברו לכם כל ההשלכות, הסיכונים האפשריים והסיבוכים שעלולים להתרחש בשל הניתוח לרבות צמיחה חוזרת של הרקמה וסיבוכים נוספים?
  • האם תלונותיכם התקבלו במקצועיות וברצינות הראויה?
  • האם הפרוצדורה הרפואית התנהלה בצורה מקצועית ואחראית עם כל הציוד הנחוץ כולל ציוד להצלת חיים ובאמצעות צוותים מיומנים?
  • האם נבדקתם ונשאלתם אם אתם רגישים לחומרי הטשטוש וההרדמה?
  • האם קיבלתם אינפורמציה מדויקת ונכונה לתקופת ההתאוששות?
  • האם תלונותיכם בזמן ההתאוששות טופלו במקצועיות?

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.

ניתוח כריתת קונכיות מיועד לכל מי שסובל מהתעבות הרירית בחלק הפנימי של האף או מפיסת עצם הנקראת ‘קונכיית האף’ החוסמת את מעבר האויר מהאף לריאות. בדרך כלל אנשים אלו סובלים מנזלת כרונית, קשיי נשימה ודלקות חוזרות ונשנות בסינוסים ובמערות האף. ניתן לבצע צריבה, כריתה חלקית או כריתה מלאה.
רשלנות בתחום כריתת קונכיות האף יכולה להתפרש כאי הפנייה לפרוצדורה אשר היתה יכולה לשפר את איכות חייו של המטופל, רשלנות במסירת מידע, רשלנות במהלך הפרוצדורה, ורשלנות לאחריה על ידי אי טיפול בזמן ובמועד בתלונות המטופל.
אם נגרם נזק כלשהו או החמרה במצבכם, יש לבדוק את התנהלות הצוותים הרפואיים לאורך כל התהליך מרגע ההפניה ועד למצבכם כיום באמצעות גורם מקצועי כגון עורך דין לרשלנות רפואית. יש לבדוק האם קיבלתם מידע רפואי מדויק ונכון בנוגע לסכנות וההשלכות השונות, האם ההליך עצמו היה תקין והאם תלונותיכם טופלו במקצועיות ואמינות.
במידה ושופט בית המשפט יתרשם כי אכן היתה כאן רשלנות רפואית, אם לא ברמת הביצוע אז לכל הפחות ברמת היידוע וההסבר אודות הטיפול, ייתכן ויפסקו לטובתכם פיצויים כספיים לכיסוי הוצאותיכם על טיפולים בנזק או במצב הנוכחי הבריאותי שלכם.
רשלנות רפואית בניתוח כריתת קונכיות באף

אז מה היה לנו?

Picture of עו"ד ישר יעקובי
עו"ד ישר יעקובי

מייסד המשרד, עורך הדין ישר יעקובי, החל את דרכו בעולם המשפט בשנת 1998. לאורך השנים צבר משרדו הצלחות משפטיות רבות. המשרד אף נבחר מספר פעמים על ידי חברת הדירוג הבינלאומית Dun @ Bradstreet כאחד ממשרדי עריכת הדין המובילים בישראל.

עו”ד ישר יעקובי ברשתות: פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים בנושא