תסמונת זו איננה בעלת גורמים מולדים או גנטיים אלא מתפתחת לאחר לידת תינוק או הפלה בגרידה. מדובר בתסמונת המתרחשת ברחם האישה לאחר לידה או לאחר הפלה יזומה, כאשר שאריות של רקמות שמקורן בשילייה או בעובר שהופל נותרות בתוך רחמה של האישה וגורמות להדבקויות והצטלקויות קשות המכסות את הרחם ולמעשה ‘אוטמות’ אותו בפני האפשרות להכנס להריון. רשלנות רפואית תסמונת אשרמן מתבטאת באי טיפול ראוי באם היולדת או המפילה, כאשר לא נבדק כי הוצאו מרחמה כל שאריות הרקמה כפי המתבקש. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת אודות רשלנות רפואית תסמונת אשרמן ומה ניתן לעשות בנידון.
תסמונת אשרמן
תסמונת זו נקראת על שם ד”ר יוסף גוסטב אשרמן שניהל את מחלקת יולדות בקריה בתל אביב. זוהי תסמונת המתרחשת ברחמה של האם היולדת לאחר לידה תקינה או לאחר הפלה לא טבעית שבוצעה באמצעות גרידה, כאשר רקמות שונות שמקורן בעובר המופל או בשילייה נותרות בתוך הרחם. לגוף האדם ישנם אמצעים מגוונים כיצד להתמודד עם רקמה מתה על מנת להגן על עצמו מפני הזיהום הפוטנציאלי ממנה, וכאשר מדובר על רקמות בתוך הרחם, הגוף נוטה לעטוף ולכלוא אותן כדי שלא יזיקו. התוצאה הינה הידבקויות והצטלקויות נרחבות בתוך רחם האישה עד כדי אי יכולת להביא עוד ילדים לעולם. חשוב לציין כי לא תמיד ניתן לתקן רקמה פגועה בתוך רחמה של האישה, ולעיתים, חרף מאמצי הרופאים, לא ניתן יהיה להשיב את הרקמה לקדמותה, ולמעשה האישה תיוותר עקרה. רשלנות רפואית תסמונת אשרמן תתייחס לא רק לפגיעה הגופנית של רחם האישה אלא גם למניעה לממש את נשיותה ולהביא ילדים לעולם.
כיצד ניתן למנוע מתסמונת אשרמן מלהתרחש?
כל אישה יולדת וכל אישה שעוברת גרידה, צריכה לעבור מספר שעות או מספר ימים לאחר מכן בדיקה גניקולוגית פשוטה על מנת לזהות רקמות שעוד נותרו ברחם. ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות מיכשור גניקולוגי או באמצעות בדיקת אולטראסאונד פשוטה. הבדיקה הקצרה הזו יכולה למנוע לחלוטין מצבים שבהם נותרות רקמות מתות בתוך רחם האם ומתפתחות לצילוק נרחב של הרחם. מסיבה זו, התפתחות התסמונת תיחשב לרשלנות רפואית בשל אי בדיקה מספקת של האישה לאחר הלידה או ההפלה.
התסמינים של תסמונת אשרמן
נשים אשר סובלות מתסמונת אשרמן עשויות לחוות כאבים עזים בזמן המחזור בשל הרקמה הדבוקה והמצולקת אשר בעת כיווצי הרחם נמתחת ומתכווצת ומכאיבה מאד, אך במקביל לכאב עשוי הדימום להיות מופחת עד בלתי קיים. חשוב לזכור כי התסמונת אינה יכולה למנוע מן הגוף את המחזור החודשי, אך היא כן יכולה למנוע את היווצרות הרקמה האופיינית לרחם האישה שמאפשרת קליטת הריון. ללא רקמה זו, לא יווצר דימום או שהוא יהיה מוחלש ביותר. זהו הסימן המובהק ביותר כי משהו ברקמות רחם האישה אינו תקין. בנוסף, אישה המנסה להכנס להריון תגלה כי היא מתקשה מאד לעשות כן, או שתסבול מכמות גדולה של הפלות טבעיות.
ההשלכות של תסמונת אשרמן על גופה של האישה
נשים אשר סובלות מתסמונת אשרמן יסבלו משורה של בעיות הקשורות ברחם החל מכאבי מחזור קשים במיוחד, קושי ממשי להכנס להריון, עקרות מלאה, ריבוי הפלות טבעיות, סיכון מוגבר למומים מולדים והתפתחות לא תקינה של העובר. כל אלו פוגעים פגיעה אנושה בזכותה של האישה ללדת ילדים בריאים ולממש את נשיותה. מעבר להשלכות הגופניות של האם, חשוב לקחת בחשבון גם את ההשלכות הנפשיות. נשים רבות חוות אבל ותחושת החמצה קשה כאשר הן לא יכולות להביא ילדים לעולם. הערך והדימוי העצמי שלהן יורד, וכך גם הרצון ליצור זוגיות מתוך חשש כי בן הזוג יאבד בגללן את האפשרות להפוך לאב. בקבוצות אוכלוסיה שונות אישה שאינה יכולה ללדת גם תסבול מנידוי חברתי קשה, מה שיקשה עוד יותר על מצבה הנפשי.
טיפול בתסמונת אשרמן
הדרך היחידה לטפל בנשים הסובלות מתסמונת אשרמן הוא באמצעות ניתוח. חשוב לזכור שניתוחים מסוג זה אינם יכולים להפוך רחם מצולק הסובל מהידבקויות לרחם בריא. הפתרון שמציע הניתוח הינו כריתה והסרה של החלקים שנהרסו על מנת שהאם לא תסבול עוד מכאבים קשים. במקרים חמורים במיוחד יוצע לאישה לעבור כריתת רחם וזאת על מנת למנוע ממנה כאב וסבל. לאחר הניתוח ירדו סיכויי הנשים הללו להכנס להריון תקין במידה רבה, גם בגלל צלקות הניתוח עצמו וגם בגלל התמעטות החלק הבריא שלא נפגע של הרחם. בדרך כלל נשים אשר עוברות ניתוח מסוג זה עוברות שאיבת ביציות מתוך מטרה שבעתיד הן יחפשו אישה פונדקאית שתישא במקומן את ילדיהן, או שניתנת להן האפשרות לעבור הפרייה חוץ גופית במידה והרופאים מתרשמים כי הרחם שלהן יהיה מסוגל לעמוד במעמסת ההריון, אך תחת השגחה מתמדת ותוך סיכון מוגבר למומים.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית תסמונת אשרמן
בכל מקרה שבו אישה מאובחנת כסובלת מתסמונת אשרמן יש לבחון באמצעות עורך דין לרשלנות רפואית את כל ההליכים הרפואיים שבוצעו בה לרבות לידות והפלות יזומות, כאשר ההתמקדות הינה בבדיקה לאיתור שאריות רקמה בתוך גופה של האם, בדיקה שהפכה להיות כחלק מטיפולי השגרה באם היולדת או המפילה. במידה ויתברר כי האם לא נבדקה כראוי ולא התגלו שאריות הרקמה ברחמה ואלו התפתחו לכדי הצטלקויות והידבקויות, יש להגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט.
