המיפלגיה היא שיתוק המתרחש בחצי מן הגוף לפי ההמיספרה במוח שנפגעה. אם ההמיספרה השמאלית נפגעת, אזי כל פלג הגוף הימני יהיה משותק, ואם ההמיספרה הנפגעת תהיה הימנית, אזי כל פלג הגוף השמאלי ישותק. הפגיעה באחד מפלגי הגוף נקבע על ידי חומרת הפגיעה באחד מחצאי המוח, ככל שהפגיעה קשה יותר, כך השיתוק יהיה נרחב יותר, מן הפנים ועד לכפות הרגליים. לא ניתן לתקן המיפלגיה, והלוקה בה ייאלץ לבלות את כל שארית חייו כשהוא משותק במחצית גופו על כל המשתמע מכך. במאמר זה נסביר כל מה שחשוב לדעת על המיפלגיה, כיצד היא מתרחשת בעוברים ומה ניתן לעשות בנידון.
המיפלגיה
המיפלגיה הינה מצב שבו חצי מן הגוף יהיה משותק מן הפנים עד לכפות הרגליים, בהתאם לחומרת השיתוק. המקור לשיתוק הינו פגיעה אנושה באחת מן ההמיספרות במוח. אם הפגיעה הינה בהמיספרה הימנית, ישותק פלג הגוף השמאלי, ואם ההמיספרה הינה שמאלית, ישותק פלג הגוף הימני. כאשר מדובר בעוברים ברחם אימם, הסיבה לשיתוק תהיה אספקת חמצן לקויה לאחת ההמיספרות או למסילות היורדות לחוט השדרה ממנה. אספקת חמצן לקויה יכולה להתרחש בשל חסימה של עורק או וריד, או התפתחות לא תקינה של מערכת כלי הדם למוח. לא ניתן לנבא המיפלגיה או לראותה באמצעות סקירת מערכות, אולם כן ניתן לראות שהעובר נמנע מלהניע רגל ויד אחת מאותו הצד והמנח שלהן לצד גופו לא נראה תקין אלא שמוט וחסר תנועה. למרות הפגיעה הקשה בהמיספרה שגרמה לשיתוק, לא הכרחי שהעובר יסבול בנוסף גם משיתוק מוחין או פיגור, אך זו בהחלט אפשרות.
כיצד ניתן לאבחן המיפלגיה בזמן ההריון?
לא ניתן לזהות המיפלגיה באמצעות בדיקות דם או חלבון, בדיקה גנטית או התבוננות במוח העובר המתפתח ברחם, אבל כן ניתן לראות שתנועות העובר הינן חריגות, והוא אינו מניע את רגלו ואת ידו מן אותו הצד, והמנח שלהם נראה חריג ולא תקין. המיפלגיה איננה ניתנת לניבוי ואינה קשורה למום גנטי או תורשתי, ורוב הסיבות להיגרמותה הן פגם בהתפתחות מוחו של העובר או חסימה של כלי הדם למוחו. כאשר ההמיפלגיה מאובחנת בזמן ההריון, ההורים יכולים לקבל הזדמנות הוגנת להחליט מה לעשות. החיים בצל ההמפילגיה עשויים להיות קשים מאד, אין מרפא למום והוא עלול להיות נרחב עם השלכות חמורות על חייו של התינוק ומשפחתו. כך שההורים יכולים לקבל את ההחלטה האם להלחם על חייו ולאפשר לו את החיים הטובים ביותר בצל הפגיעה המוחית, אך לפחות להיות ערוכים לכך היטב עם כל הידע וההבנה של מצבו, או למנוע ממנו חיים של סבל ומכאוב ולסיים את ההריון.
החיים עם המיפלגיה
תינוק הנולד עם המיפלגיה נולד למעשה לחיים של נכות ולמסע ארוך ומייגע של שיקום וטיפול. לא ניתן לרפא המיפלגיה, וכל שנותר לעשות הוא לנסות ולהקל על חייו כמה שניתן. הסיכוי להשתלב בחברה, במערכת החינוך ולנהל חיים עצמאיים הינם שואפים לאפס. יתרה מכך, לא הכרחי שהילד שנולד עם המיפלגיה יסבול גם משיתוק מוחין או פיגור למרות שהדבר אכן אפשרי, ולכן סביר להניח שהוא יהיה מודע מאד למצבו ולשוני הגדול שבינו לבין שאר הילדים והדבר ישפיע מאד על הדימוי העצמי שלו. הקושי הרב לבצע פעולות יומיומות שיגרתיות כגון אכילה ושתיה, תנועה, קימה ושכיבה ושליטה בצרכים ונקיון לאחריהם יחייב את הסובל מהמיפלגיה להיות תלוי בסביבתו כל ימי חייו כנכה סיעודי, ואלו יהיו חיים ארוכים וקשים של סבל ומכאוב.
מתי תתרחש רשלנות רפואית המיפלגיה?
רשלנות רפואית תתרחש כאשר הרופא המטפל או הצוותים המטפלים באם ההרה לא אבחנו במהלך ההריון את ההמיפלגיה. למרות שלא ניתן לראות את הפגיעה המוחית, ולא ניתן למצוא לה עדויות בבדיקת דם או חלבון, עדיין ניתן לראות בבירור כי תנועות העובר הינן חריגות והוא נמנע מלהניע חצי מגופו. לכן, במידה ונולד תינוק עם המיפלגיה יש לשאול את השאלות הבאות:
- האם הרופא המטפל באם הפנה את האם לבדיקות שגרה אשר היו יכולות לגלות את המום?
- האם בדיקות השגרה שביצעה האם בוצעו באופן מקצועי, מה הן העלו, והאם התעורר חשד כלשהו?
- האם הופנתה האם לבדיקות נוספות עקב חשש כי משהו אינו כשורה בתנועות העובר?
- האם הוסבר להורים מה ההשלכות וכיצד ייראו חייו של תינוק הסובל מהמיפלגיה?
מה ניתן לעשות במידה והתרחשה רשלנות רפואית המיפלגיה בתינוק שנולד לכם?
במידה ונולד לכם תינוק הסובל מהמיפלגיה, חשוב לברר כיצד לא התגלה הדבר בעת ההריון. באמצעות פנייה לעורך דין בקיא ומיומן בתחום הרשלנות הרפואית ייבחן כל תהליך הטיפול באם ההרה, ההפניות שקיבלה, הבדיקות שהופנתה אליהן ומה היו תוצאותיהן, מעקב ההריון וכדומה. במידה ויתברר כי הצוותים הרפואיים לא ראו את סימני האזהרה כי משהו אינו תקין בעובר, או ביצעו את מלאכתם באופן רשלני וכלאחר יד ולכן לא הובא לידיעת ההורים כי משהו אינו תקין, ניתן יהיה להגיש תביעת רשלנות רפואית.
