טטרולוגיה על שם פאלוט ( קרויה על שם ארתור פאלוט שגילה אותה בשנת 1888 ) הינה קבוצת מומים מולדים אשר לא ידוע מקורם והם אינם תורשתיים, אך הם קושרו בעבר לנשים שצרכו סמים ואלכוהול, חלו באדמת, סובלות מסוכרת או מחלות רקע נוספות. סימניה המובהקים של הטטרולוגיה הינם התקפי ה – ‘טט’ בהם הילד עשוי לחוות קוצר נשימה, להכחיל ולהתעלף. התקפי הטט עלולים להתרחש גם לאחר צחוק רם או בכי ממושך. בהתקפים אלו תמיד יש סכנה לנזק מוחי או לאיברים פנימיים נוספים בשל חוסר באספקת החמצן.
טטרולוגיה על שם פאלוט Tetralogy of Fallot
טטרולוגיה על שם פאלוט הינה קבוצה של מומים לבביים שיכולים להתבטא בואריאציות שונות, כאשר ארבע המקרים הבולטים והנפוצים ביותר הינם:
- היצרות פולמונרית – היצרות של דרכי היציאה מחדר ימין במסתם הפולמונרי – הריאתי או מתחת למסתם הריאתי. ההיצרות נגרמת בדרך כלל מצמיחה יתרה של קיר שריר הלב, או לחילופין על ידי התפתחות אבי עורקים במנח “רוכב”. נהוג להאמין כי היווצרות ההיצרות הפולמונרית היא הגורם להיווצרות שאר המומים בשל נסיון של הגוף לפצות על ההיצרות.
- שסתום עוקף אבי עורקים – במום זה העורק הינו בעל קישור דו חדרי, כלומר, ממוקם מעל פגם במחיצה הבין חדרית ומחובר גם לחדר ימין וגם לחדר שמאל. התצורה שבה אבי העורקים ממוקם יכולה להיקרא ‘רוכב’ או ‘מעקף’. אבי העורקים אינו חייב להיות מחובר באופן מלא לשני החדרים, וייתכן מצב שבו הוא מחובר רק באופן חלקי.
- פגם במחיצה הבין חדרית – במום זה מתפתח חור במחיצה בין חדרי הלב. יש מקרים שבהם התעבות של המחיצה יכולה להצר מעט את הפתח, וייתכנו גם מקרים שבמקום חור אחד נוצרים מספר חורים קטנים.
- היפרטרופיה של חדר ימין – במום זה יהיה השריר של חדר ימין מוגדל ומעובה, ויש שצורתו מזכירה להם נעל. ההסבר להתעבות הוא כדי לעמוד בלחץ החזק שמולו ולהזרים דם לריאות. יש לשים לב כי ההיפרטופיה נוטה להחמיר עם השנים ולהמשיך להתעבות בשל המאמץ הרב.
כיצד ניתן לאבחן טטרולוגיה על שם פאלוט Tetralogy of Fallot?
טטרולוגיה על שם פאלוט Tetralogy of Fallot ניתנת לאבחון כבר בחודשי ההריון הראשונים באמצעות סקירת מערכות והאזנה לדופק הלב של העובר. המום גורם לזרימת דם חריגה ולקצב לב לא תקין, ולכן באמצעות מכשור פשוט אשר נמצא בכל מרפאה מיילדותית גניקולוגית ניתן לאבחן כי משהו בהתפתחות הלב אינו כשורה. באמצעים מתקדמים יותר ניתן להעמיק ולצפות במבנה הלב ושסתומיו באופן מדוייק וברור יותר ובכך לקבל תמונה מובנת יותר של היקף הנזק ללב העובר. מן הסיבה הזו מצופה מן הצוותים הרפואיים לאתר ולאבחן את המום עוד במהלך ההריון מאחר והוא יחסית בולט לעין.
כיצד משפיע המום על חייו של התינוק?
מאחר וטטרולוגיה על שם פאלוט הינה מגוונת מאד ולמעשה לכל ילד הסובל ממנה יהיה ביטוי מעט שונה שלה, עם או בלי תופעות נוספות הנדירות יותר מארבע הביטויים הנפוצים, ועם או בלי תופעות נוספות הקשורות לנשימה ותפקוד הריאות. תינוק הנולד עם המום ייאלץ כל חייו להעזר בציוד רפואי, תרופות ועזרים תומכים שונים על מנת לווסת את רמת החמצן בגוף, לווסת את פעילות הלב ולמנוע התקפי ‘טט’. ייתכן ולעולם לא יוכל לנהל חיים פעילים כמו כל שאר בני גילו, יזדקק למעקבים ובדיקות רבות על מנת לנתר את מצב ליבו, ואולי אפילו ניתוחים חוזרים ונשנים לתיקון הפגמים הרבים בליבו. אלו חיים של פחד מתמיד מפני התקף ‘טט’ שעלול להוביל לנזק מוחי בלתי הפיך או נזק לאיברים פנימיים אחרים מחוסר חמצן, וקושי להשתלב בחברה ולנהל חיים עצמאיים בשל התלות הרבה באמצעים רפואיים על מנת לעבור את היום ללא התקף וללא ירידה חריפה ברמת החמצן.
כיצד נקבעת רשלנות רפואית טטרלוגיה על שם פאלוט – Tetralogy of Fallot
רשלנות רפואית במקרה של טטרולוגיה על שם פאלוט תיקבע כאשר הצוותים הרפואיים שטיפלו באם ההרה לא עשו מספיק על מנת למנוע הולדה בעוולה של תינוק הסובל מן המום הקשה והמורכב הזה. במידה ונולד תינוק עם התסמונת חשוב לשאול את השאלות הבאות:
- האם הרופא המטפל ערך לאם בדיקות הריון שגרתיות בעצמו או הפנה אותה לערוך בדיקות אלו במרפאה? ברוב המקרים די בבדיקות שגרה כדי לזהות כי משהו בהתפתחות הלב אינו כשורה.
- האם הבדיקות שנערכו לאם במהלך ההריון היו מקצועיות, ושיקפו באופן מקצועי את מצבו הבריאותי של התינוק, או שנעשו כלאחר יד וללא שימת לב ומסיבה זו לא ידעו ההורים כי העובר שלהם סובל ממום בלב.
- האם הובא לידיעת ההורים כי העובר סובל ממום וניתנה להם הזדמנות הוגנת להחליט מה לעשות, האם להמשיך את ההריון ולהלחם על חייו של התינוק או למנוע ממנו חיים של סבל ומכאוב.
מה עושים במקרה ומתברר כי התרחשה רשלנות רפואית טטרלוגיה על שם פאלוט?Tetralogy of Fallot
במידה ונולד לכם תינוק הסובל מטטרולוגיה על שם פאלוט, יש צורך לבדוק כיצד קרה הדבר שלא התגלה המום במהלך ההריון. מומלץ לפנות לעורך דין המיומן ובקיא ברשלנות רפואית. עורך הדין, בדרך כלל בשילוב עם גורם רפואי רלוונטי, יבחן את כל תהליך הטיפול באם ההרה ואת כל הבדיקות שנערכו לה, כדי לברר האם אכן התרחשה רשלנות רפואית. במידה ויתברר כי אכן התרחשה רשלנות, ניתן יהיה להגיש תביעה לבית המשפט.
