איך מגישים תביעה בגין לידה שהתבצעה ברשלנות? מדריך משפטי מקיף

לידה היא אחד הרגעים המכוננים והמרגשים ביותר בחייה של משפחה. מדובר בשיאו של תהליך הריון ארוך ומלא ציפייה, שבו ההורים מדמיינים שוב ושוב את הרגע שבו יפגשו את הרך הנולד. אך לצד ההתרגשות, מדובר גם באירוע רפואי מורכב, הדורש התנהלות מדויקת, זהירה ומבוססת ניסיון מצד הצוות המטפל. כאשר משהו משתבש בדרך – בגלל טעות בשיקול דעת, אבחנה לא מדויקת או פעולה שלא התבצעה במועד – התוצאה עלולה להיות הרת גורל, הן עבור התינוק והן עבור האם. לעיתים מדובר בפגיעות פיזיות, ולעיתים בנזקים ארוכי טווח שמשפיעים על איכות החיים, היכולת לתפקד, ולהשתקם. במקרים כאלה, ייתכן שיש מקום לבדוק אם התנהלות הצוות חרגה ממה שמצופה מרופא סביר, ולהבין האם ניתן להגיש תביעה משפטית בגין הנזק שנגרם.

באילו מקרים ניתן לתבוע?

לא כל סיבוך בלידה מעיד בהכרח על התרשלות רפואית – לעיתים מדובר בסיכון טבעי שאי אפשר היה למנוע גם תחת טיפול תקני. עם זאת, ישנם מצבים בהם התנהלות הצוות הרפואי חורגת ממה שמקובל במקצוע, ונחשבת לבלתי סבירה בעיני רופאים אחרים באותו תחום. המקרים הללו מהווים את הבסיס האפשרי להגשת תביעה. כך לדוגמה, אם איש צוות התעלם מסימנים ברורים למצוקה עוברית – כגון האטות בדופק, חוסר תנועה או דימום – או אם הייתה התמהמהות בביצוע ניתוח קיסרי דחוף, והדבר הוביל לנזק לתינוק או לאם, ייתכן כי מדובר בהתנהלות רשלנית. מקרים נוספים כוללים מתן תרופה שגויה, ביצוע פרוצדורה שלא הייתה הכרחית, או חוסר תיעוד וניטור במהלכי הלידה הקריטיים.

יש לשים לב שגם החלטות שנראות "קטנות" בזמן אמת – כמו דחייה של בדיקה, היעדר תקשורת בין אנשי הצוות, או בחירה באמצעי לידה לא מתאים – עלולות לגרום לנזקים חמורים. מה שחשוב להבין הוא שברפואה, כמו גם במשפט, הסטנדרט שנבדק הוא "מה היה עושה רופא סביר באותן נסיבות". אם הפעולה שנעשתה חורגת מהמקובל, והובילה לתוצאה שלילית, יכול להיות שניתן יהיה להוכיח קיומה של רשלנות בטיפול.

במקרים מסוימים, התנהלות הצוות הרפואי אינה עומדת בסטנדרטים הסבירים המצופים ממנו. למשל:

  • אי אבחון במועד של מצוקה עוברית.

  • החלטה שגויה לבצע לידת ואקום או קיסרי מבלי לבדוק אלטרנטיבות.

  • טיפול שגוי או מתן תרופות לא מתאימות במהלך הלידה.

  • התעלמות מתלונות האם, שגרמה להחמרת מצבה או מצבו של התינוק.

מקרים אלה עלולים להוביל לפגיעה גופנית או נוירולוגית אצל היילוד או סיבוכים עבור האם, ולעיתים יש לכך השלכות ארוכות טווח.

למה חשוב לפנות לעורך דין?

תביעה על טיפול רפואי לקוי בלידה אינה דומה לתביעות רגילות – מדובר בתהליך מורכב, שדורש לא רק הבנה משפטית, אלא גם היכרות עמוקה עם עולמות הרפואה, הנהלים הרפואיים והתקנות המקצועיות. על כן, פנייה לעורך דין שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית היא קריטית. עורך דין מנוסה ידע לנתח את המקרה מזווית מקצועית, לזהות את נקודות הכשל בהתנהלות הצוות הרפואי, ולהפנות אותך לקבלת חוות דעת ממומחה רפואי שיחזק את עמדתך.

במקרים רבים, ההצלחה של תביעות מסוג זה תלויה בפרטים הקטנים – האם הייתה תיעוד רפואי מלא? האם הופעל שיקול דעת סביר? האם הייתה דרך חלופית לטפל ביולדת? עורך דין מקצועי יידע לשאול את השאלות הנכונות, לאסוף ראיות, לנתח את השתלשלות העניינים ולבנות תיק משפטי חזק. מעבר לכך, הוא גם ילווה אותך רגשית ומעשית בתהליך שאינו פשוט, החל מהגשת התביעה ועד קבלת הפיצוי – לרוב מול גופים מוסדיים בעלי משאבים כמו בתי חולים, קופות חולים וחברות ביטוח.

בסופו של דבר, המשימה של עורך הדין היא לא רק להשיג פיצוי, אלא לגלות את האמת, להחזיר למשפחה תחושת צדק, ולהבטיח שהאחריות תוטל על הגורם המתאים – כדי שגם משפחות אחרות לא ימצאו את עצמן באותה מציאות קשה.

מה כולל תהליך התביעה?

הגשת תביעה על רקע טיפול רפואי לקוי במהלך לידה היא תהליך שדורש תכנון מוקפד, איסוף ראיות, והבנה עמוקה של השתלשלות האירועים. מדובר במסלול שמתחיל בבירור עובדות, עובר דרך הערכה מקצועית רפואית, ומסתיים בהליך משפטי שעשוי להימשך חודשים ואף שנים – אך חשוב לדעת שהוא עשוי להניב פיצוי משמעותי עבור הנפגעים.

שלב 1: איסוף תיעוד רפואי

השלב הראשון כולל פנייה לבית החולים, לקופת החולים ולכל מוסד רפואי שהיולדת הייתה בקשר עמו במהלך ההריון והלידה, על מנת לקבל את כל המסמכים הרלוונטיים: תיק הלידה, סיכומי טיפול, רישומי ניטור עוברי, בדיקות דם, צילומי אולטרסונוגרפיה ועוד. זהו הבסיס העובדתי שממנו מתחילים להבין מה התרחש.

שלב 2: חוות דעת רפואית

בהתאם לממצאים, עורך הדין יפנה לרופא מומחה – לרוב גינקולוג או מומחה במיילדות – שיבחן האם הייתה חריגה מהנהלים המקובלים, מהו הנזק שנגרם, והאם יש קשר סיבתי מובהק בין הפעולה/המחדל לבין התוצאה. חוות דעת זו היא תנאי מקדים כמעט לכל תביעה בתחום הרשלנות הרפואית.

שלב 3: הערכת נזקים

בשלב זה מוערכת ההשפעה של הפגיעה – האם מדובר בנזק זמני או קבוע? האם יש צורך בשיקום? כיצד הפגיעה משפיעה על איכות החיים, על פרנסה עתידית, או על היכולת לתפקד כהורה? כמו כן מוערך הפיצוי הכספי בגין כאב וסבל, טיפולים רפואיים עתידיים, אובדן כושר השתכרות, צורך בעזרה חיצונית, התאמות בבית ועוד.

שלב 4: הגשת כתב תביעה

לאחר גיבוש כל הראיות, עורך הדין מגיש כתב תביעה לבית המשפט. כתב זה כולל את התיאור העובדתי, הנזק שנגרם, חוות הדעת הרפואית, ודרישה לפיצוי כספי. בשלב זה ייקבע האם הנתבע הוא המוסד הרפואי כולו (בית חולים), או איש צוות מסוים.

שלב 5: ניהול ההליך המשפטי

הליך זה כולל לרוב דיונים, חקירות של עדים מומחים, ולעיתים אף הצעות לפשרה מצד הנתבע. במקרים מסוימים ניתן להגיע להסכם פיצוי ללא משפט מלא – אך אם אין הסכמה, בית המשפט יקבע האם אכן הייתה התרשלות, ואם כן – מהו גובה הפיצוי.

מה חשוב לדעת על תקופת ההתיישנות?

אחד המרכיבים הקריטיים ביותר בתביעות בתחום הרפואה – ובפרט כאשר מדובר באירועי לידה – הוא נושא ההתיישנות. זוהי מגבלת זמן הקבועה בחוק, שלאחריה לא ניתן להגיש תביעה, גם אם יש הוכחות ברורות לטיפול רשלני. המשמעות: אם לא תוגש התביעה בתוך פרק הזמן שהחוק מאפשר, ייתכן שבית המשפט כלל לא יסכים לדון בה.

מהי תקופת ההתיישנות?

  • עבור האם – ככלל, אישה שנפגעה במהלך הלידה יכולה להגיש תביעה תוך 7 שנים מיום האירוע. כלומר, מרגע הלידה נספרות שבע שנים שבמהלכן ניתן לפעול משפטית.

  • עבור הילוד שנפגע – החוק מתחשב בכך שתינוק אינו יכול לדעת שנפגע. לכן תקופת ההתיישנות עבורו מתחילה מרגע הלידה, אך נמשכת עד גיל 25 (כלומר – 7 שנים מרגע שהוא הופך לבגיר בגיל 18).

האם יש חריגים לכלל?

כן. לעיתים ניתן לטעון ל"התיישנות שלא מדעת" – למשל כאשר הנזק התגלה רק שנים לאחר הלידה, ולא ניתן היה לגלות אותו קודם. גם במקרים כאלה, רצוי לפנות לעורך דין מוקדם ככל האפשר, כדי לבדוק האם ניתן להגיש תביעה גם אם עבר זמן רב.

מדוע חשוב לפעול בזמן?

מעבר למגבלות החוקיות, ככל שהזמן עובר – קשה יותר לשחזר את העובדות, להשיג מסמכים רפואיים, לאתר עדים ולבנות תיק חזק. לכן, המלצה ברורה היא לא לדחות את הפנייה לייעוץ משפטי, גם אם אינכם בטוחים האם הייתה רשלנות. בירור ראשוני אינו עולה כסף, אך עשוי להיות ההבדל בין קבלת פיצוי משמעותי לבין אובדן הזכות לתבוע בכלל.

סיכום: מה עושים כשיש חשש לטיפול שגוי בלידה?

לידה היא רגע שצריך להיות מלא תקווה, שמחה והתחלה חדשה – אך כשמשהו משתבש בשל טיפול רפואי לקוי, ההשלכות עלולות להיות קשות ומטלטלות. חשוב לדעת שלצד הקושי והכאב, עומדת לכם גם זכות – לבדוק האם מה שקרה אכן היה בלתי נמנע, או תוצאה של רשלנות שניתן היה למנוע. תביעה משפטית אולי לא תשנה את מה שכבר התרחש, אך היא יכולה להביא הכרה, להעניק פיצוי על הנזקים שנגרמו, ולסייע בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות והבריאותיות לעתיד שנגרמו בשל הרשלנות הרפואית בזמן הלידה.

אל תישארו לבד עם הספק – פנייה לייעוץ משפטי מקצועי אינה מחייבת אתכם לדבר, אך היא כן יכולה לפתוח בפניכם דרך, כלים ותשובות. אם יש לכם חשש אמיתי שהצוות הרפואי לא פעל כשורה במהלך הלידה – אל תהססו לבדוק את זכויותיכם, ויפה שעה אחת קודם.

לידה היא תהליך שבו האם והתינוק חשופים לסכנות שונות הקשורות לתהליך הלידה עצמו. על הצוות הרפואי לעשות ככל יכולתו כדי למנוע נזקים לאם וליילוד על ידי קבלת החלטות שונות, סיוע ללידה, מתן תרופות, משככי כאבים, חומרי הרגעה ועוד. כאשר הצוות הרפואי המטפל באם סוטה מן הנורמות המקובלות, אינו פועל על פי הנחיות או פרוטוקולים מסויימים, מעכב טיפול באישה או ביילוד או מחליט החלטות שגויות שלא נחשבות לסבירות על ידי עמיתיו למקצוע, הוא מתנהג ברשלנות.
על ידי פנייה אל גורם מקצועי כגון עורך דין לרשלנות רפואית ניתן לבדוק את כל התהליכים הרפואיים שבוצעו באם וביילוד מרגע הקריאה הראשונה לכוחות ההצלה או ההגעה לחדר המיון והקליטה בחדר הלידה. עורך הדין יבדוק את כל המסמכים ביחד עם רופא מתמחה לתחום כדי לבדוק האם באמת נעשתה רשלנות ומי גרם לה. לאחר מכן יש לבסס את הקשר הישיר בין הרשלנות לבין הפגיעה באם ובתינוק ולהגיש את התביעה לבית המשפט.
כן, אם שופט בית המשפט יתרשם כי הייתה בזמן הלידה רשלנות רפואית הוא יקבע את הסכום לפיצוי על פי גובה ההוצאות שנגרמו לאם ולתינוק בשל הרשלנות. ההוצאות כוללת טיפולים שונים, מוסד שיקומי, מוסד סיעודי, ציוד רפואי, התאמת הבית לנכות הילד או האם, פיצוי בגין אי יכולת להביא ילדים נוספים לעולם, תרופות, חינוך מיוחד ועוד.
האם יכולה לתבוע רשלנות רפואית עד שבע שנים לאחר הלידה, ואילו התינוק שנפגע בלידה יכול לתבוע עד גיל 25. אולם מומלץ ביותר לתבוע תביעת רשלנות רפואית סמוך ביותר למועד הלידה עם כל הצער והכאב שאתם בוודאי חווים. הסיבה לכך היא שהרבה יותר קל לאסוף מסמכים ועדויות מאנשי צוות סמוך לאירוע ולא שנים לאחריו על מנת להוכיח את אי הסבירות בהתנהגות הגורמים הרפואיים ואת הקשר הישיר שבין התנהגותם לבין הנזק שנגרם.
תביעת רשלנות רפואית בלידה

אז מה היה לנו?

img-7
תמונה של עו"ד ישר יעקובי
עו"ד ישר יעקובי

מייסד המשרד, עורך הדין ישר יעקובי, החל את דרכו בעולם המשפט בשנת 1998. לאורך השנים צבר משרדו הצלחות משפטיות רבות. המשרד אף נבחר מספר פעמים על ידי חברת הדירוג הבינלאומית Dun @ Bradstreet כאחד ממשרדי עריכת הדין המובילים בישראל.

עו"ד ישר יעקובי ברשתות: פייסבוק | אינסטגרם | יוטיוב
זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מאמרים בנושא