רשלנות רפואית בתחום הנוירולוגיה: פגיעות מוח ומערכת העצבים

מהי רשלנות רפואית נוירולוגית?

רשלנות רפואית נוירולוגית מתרחשת כאשר סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל גורמת לפגיעה במוח או במערכת העצבים. הסטייה יכולה להיות באבחון עצמו, בהפניה לבדיקות הדמיה, בפענוח שלהן או בעיתוי הטיפול. לא כל תוצאה רפואית קשה היא רשלנות: השאלה המשפטית היא אם אפשר היה לזהות את הסימנים במועד ולפעול אחרת, ואם הפער בין מה שנעשה לבין המקובל הוא שגרם לנזק.

בתיקים מסוג זה הנתבעים הם לרוב קופת החולים ובית החולים, שכן האחריות מתחלקת בין הגורמים שהיו מעורבים ברצף הטיפולי. משרד עורכי דין ישר יעקובי מייצג את הצד הנפגע בלבד, ומלווה את התיק מאיסוף התיעוד הרפואי ועד סיומו.

שרשרת הפגיעה: ממפרצת ועד שיתוק

התחומים הנוירולוגיים אינם עומדים בפני עצמם, אלא מסודרים על רצף אחד. מפרצת במוח שלא אובחנה בזמן עלולה להיקרע ולהוביל לדימום מוחי; דימום מוחי או חסימה של כלי דם מובילים לאירוע מוחי; ואירוע מוחי שלא טופל בחלון הזמן הרפואי המתאים עלול להותיר שיתוק, ובכלל זה שיתוק של צד אחד בגוף. אצל יילודים הרצף דומה: מצוקה או דימום סביב הלידה עלולים להותיר נזק מוחי קבוע.

כל חוליה ברצף הזה היא נקודת החלטה רפואית נפרדת, ולכן גם עילה נפרדת לבדיקה משפטית. באיזו חוליה הופסק הרצף, מי היה אמור לזהות אותה, ומה היה קורה לו הטיפול היה ניתן שעה או יום קודם. זו השאלה שממנה מתחיל כל תיק בתחום.

הבנת הרצף חשובה גם למשפחה: אותו נזק עצמו יכול לנבוע ממחלה שלא ניתן היה למנוע, או מבדיקת הדמיה שלא הוזמנה. ההבדל בין השניים מתברר רק מתוך התיעוד הרפואי המלא.

תחומי הטיפול של המשרד

מפרצת היא היחלשות של דופן כלי דם במוח, שלרוב אינה מורגשת עד לרגע שבו היא נקרעת. כאב ראש פתאומי וחריג, טשטוש ראייה או הקאות הם סימנים שמחייבים בירור בהדמיה. רשלנות נטענת כאשר הסימנים היו לפני עיני הצוות ולא הובילו להפניה לבדיקה, או כאשר הממצא הופיע בפענוח ולא הועבר הלאה לטיפול. הזמן שחולף בין הופעת הסימן ובין הבדיקה הוא לב העניין בתיקים האלה. הרחבה בעמוד מפרצת במוח.

אירוע מוחי הוא מצב חירום שבו אספקת הדם לאזור במוח נפסקת. לרפואה יש חלון זמן צר שבו טיפול מתאים יכול לצמצם את הנזק, ולכן סדר הפעולות בחדר המיון קובע את התוצאה. רשלנות נטענת כאשר התלונה יוחסה לעייפות או ללחץ דם, כאשר הדמיה דחופה לא בוצעה, או כאשר המטופל שוחרר הביתה בלי בירור. בתחום הזה הפרש של שעות בין הגעה לאבחון הוא הפרש משמעותי בתוצאה הרפואית. הרחבה בעמוד רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי.

שיתוק מוחין הוא פגיעה קבועה במערכת העצבים המרכזית, שנגרמת לרוב סביב מועד הלידה. חלק מהמקרים אינם ניתנים למניעה, וחלקם קשורים לניטור לקוי של דופק העובר, לעיכוב בהוצאת היילוד או לאי זיהוי של מצוקה. הבדיקה המשפטית נשענת על גיליון הלידה ועל רישומי הניטור. המועד האחרון להגשת תביעה הוא שבע שנים ממועד האירוע; קטין – עד גיל 25. הרחבה בעמוד רשלנות רפואית שיתוק מוחין.

אוטם מוחי הוא נזק לרקמת המוח שנוצר כשאזור נותר בלי אספקת דם. כשהאזור הפגוע אחראי על התנועה, התוצאה עלולה להיות שיתוק של גפה או של צד שלם. שאלת הרשלנות נבחנת בשלושה מקומות: האם המטופל הופנה להדמיה, האם הפענוח נעשה בזמן, והאם הועבר למחלקה המתאימה. גם כשההחלמה חלקית, הפער בין המצב שהיה אפשרי לבין המצב שנוצר הוא בסיס לתביעה. הרחבה בעמוד אוטם מוח שגרם לשיתוק.

המיפלגיה היא שיתוק של צד אחד בגוף, והיא אחת התוצאות השכיחות של פגיעה מוחית. היא מופיעה אצל מבוגרים לאחר אירוע מוחי, ואצל תינוקות כתוצאה מפגיעה סביב הלידה. הבדיקה המשפטית עוסקת בשאלה אם ניתן היה למנוע את היקף הפגיעה בטיפול מוקדם יותר, ובשאלה מי היה אחראי לקבל את ההחלטה. לצד ההיבט המשפטי נבחנים גם צרכי השיקום וההתאמות הנדרשות בבית. הרחבה בעמוד רשלנות רפואית המיפלגיה.

דימום מוחי אצל יילוד מתרחש בימים הראשונים לחיים, ולעיתים הוא מזוהה רק לאחר שהתינוק מגיע הביתה. לידה ממושכת, שימוש במכשור עזר או פגות הם גורמי סיכון מוכרים, שמחייבים מעקב צמוד. השאלה הנבדקת היא אם הצוות זיהה את גורמי הסיכון מראש ואם התגובה לסימנים הראשונים הייתה מהירה דיה. ההורים מקבלים בשלב הזה מידע רפואי רב ומעט מאוד מידע על זכויות, וכאן נכנס הליווי המשפטי. הרחבה בעמוד דימום מוחי בלידה.

שיתוק על שם ארב אינו פגיעה במוח אלא פגיעה במקלעת העצבים של הכתף, ולכן הוא אינו חלק מהרצף שתואר למעלה. הוא נכלל כאן משום שמדובר בפגיעה של אותה לידה ומול אותם גורמים אחראיים. הרחבה בעמוד שיתוק על שם ארב.

מתי איחור באבחון נחשב לרשלנות רפואית?

איחור באבחון נחשב לרשלנות רפואית כאשר הסימנים היו לפני הצוות הרפואי ולא נעשה מה שמקובל לעשות: לא הוזמנה בדיקת הדמיה, הבדיקה לא פוענחה בזמן, המידע לא הועבר הלאה או שהטיפול ניתן מאוחר מדי. בנוסף, יש להראות שהפער הזה הוא שגרם לנזק, ולא המחלה עצמה.

הבחינה המשפטית שואלת ארבע שאלות מעשיות. הראשונה: האם הוזמנה בדיקת ההדמיה שהייתה מתבקשת לפי התלונה, או שהחולה נשלח הביתה בלעדיה. השנייה: האם הבדיקה שנעשתה נקראה ופוענחה על ידי הגורם המתאים, ובתוך זמן סביר. השלישית: האם היה רצף העברה תקין בין מוקד, מיון, מחלקה ומומחה, או שהמידע נעצר בדרך. הרביעית: האם הטיפול ניתן בתוך חלון הזמן הרפואי המקובל לאותו מצב.

תשובה שלילית לאחת מהשאלות אינה מוכיחה רשלנות בפני עצמה. היא מצביעה על מקום שבו סטו מהסטנדרט המקובל, ומשם מתחיל הבירור המקצועי מול חוות דעת של מומחה.

כמה זמן יש להגיש תביעה?

לתביעת רשלנות רפואית יש מועד אחרון להגשה: שבע שנים ממועד האירוע; קטין – עד גיל 25. בתחום הנוירולוגי חלק ניכר מהתיקים נוגע לפגיעות שנגרמו לתינוקות סביב הלידה, ולכן החלק השני של הנוסחה, לגבי קטינים, רלוונטי כאן לעיתים קרובות יותר מאשר בתחומים אחרים.

פנייה מוקדמת חשובה גם מסיבה מעשית: התיעוד הרפואי, רישומי הניטור וזיכרון הצוות המטפל נשמרים טוב יותר ככל שהפנייה נעשית סמוך יותר לאירוע.

איך מתנהל תיק רשלנות נוירולוגית

תיק רשלנות נוירולוגית מתחיל בפנייה לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית, ולא באיסוף עצמאי של מסמכים. המשרד מבקש את התיק הרפואי המלא, כולל רישומי ניטור, פענוחי הדמיה ורישומי סיעוד, בודק אותו ומפנה את החומר למומחה רפואי בתחום. על סמך חוות הדעת שלו מחליטים אם להגיש תביעה.

חוות הדעת היא לב התיק: היא קובעת אם הייתה סטייה מהסטנדרט המקובל ואם יש קשר בינה לבין הנזק. היא מצורפת לכתב התביעה, וממנה מתחיל ההליך מול הנתבעים ומול חברות הביטוח של הרופאים. כל פנייה למוסדות הרפואיים נעשית דרך המשרד, והמשפחה אינה נדרשת להתמודד מולם בעצמה.

בדיקה ראשונית של המקרה, כלומר שיחה עם עורך דין מהמשרד, בקשת התיק הרפואי ובדיקתו, נעשית ללא עלות. שכר הטרחה משולם בסוף ההליך, ורק במקרה של קבלת פיצוי. הוצאות ההליך, כמו חוות דעת של מומחה רפואי, אינן כלולות ומסוכמות בנפרד.

לבדיקת המקרה: 050-572-5735 או 03-5012284, או טופס פנייה בעמוד זה.

פגיעות מוח ומערכת העצבים מגיעות ממקורות שונים, אבל השאלה המשפטית בכולן זהה: האם היה שלב שבו אפשר היה לזהות, לבדוק ולטפל אחרת, ואם הפער הזה הוא שגרם לנזק. העמוד הזה מרכז את ששת התחומים שהמשרד מטפל בהם, וכל אחד מהם מוסבר בהרחבה בעמוד נפרד.

מי שמזהה במקרה שלו אחת מהנקודות האלה יכול לפנות למשרד עורכי דין ישר יעקובי בטלפון 050-572-5735 או 03-5012284, או בטופס שבעמוד. הפנייה נועדה קודם כול לברר אם קיימת עילה משפטית.