אי גילוי תסמונת דאון – מתי זו רשלנות רפואית?

תסמונת דאון היא תסמונת שכיחה יחסית. זוהי תסמונת גנטית מולדת שנובעת מליקוי בכרומוזומים. ילדים שנולדים עם תסמונת דאון סובלים מפיגור שכלי ברמות שונות ומבעיות נוספות.

לאדם שלוקה בתסמונת דאון יש שלושה עותקים של כרומוזום מספר 21 במקום שניים. משום כך, התסמונת מכונה גם טריזומיה 21.

האם ניתן לגלות את התסמונת במהלך ההיריון? האם אי גילוי תסמונת דאון משמעו בהכרח רשלנות רפואית? במאמר זה נבחן ונקיף את הנושא.

חשיבות האבחון המוקדם

לא ניתן לרפא תסמונת דאון, כך שהדרך היחידה להימנע ממנה היא לבצע הפלה של העובר, כאשר מתגלה במהלך הריונה של האם כי הוא לוקה בתסמונת דאון. ישנן קבוצות סיכון עיקריות של הורים שמועדים ללדת תינוקות הלוקים בתסמונת דאון, למשל נשים שנכנסות להריון לאחר גיל 35 או הורים ששני כרומוזומי 21 שלהם מאוחדים בשל מוטציה.

כאשר נולד ילד שלוקה בתסמונת דאון להורים שנמצאים באחת הקבוצות, והרופא לא המליץ להם לערוך בדיקות מתאימות במהלך ההיריון, ניתן לחשוב על הגשת תביעה בשל רשלנות רפואית בהריון. יש להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית ולבחון את כל פרטי המקרה. כך גם כשמדובר בפענוח שגוי של הבדיקות במהלך ההיריון או בביצוע בדיקות חלקיות בשל חוסר יידוע מצד הרופא המטפל.

חשיבות האבחון המוקדם

 

כיצד ניתן לאבחן תסמונת דאון?

תסמונת דאון ניתן לאבחן באמצעות שתי דרכים עיקריות:

  1. בדיקות סקר – אלו בדיקות שמאפשרות לקבוע מה רמת הסיכון לכך שהעובר לוקה בתסמונת דאון. זאת, באמצעות השוואה לנתונים סטטיסטיים. מדובר בבדיקת שקיפות עורפית (שנעשית באמצעות מכשיר אולטרה סאונד) ובבדיקת DNA עוברי, הכרוכה בנטילת דם מהאם.
  2. בדיקות חודרניות – בדיקות אלו כוללות ספירת כרומוזומים מהשליה או מתאי העובר. מדובר בבדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר. יש לציין, כי אלו בדיקות פולשניות שמתלווה אליהן סיכון מסוים לאובדן ההיריון.

 

ע"פ הנחיות משרד הבריאות, יש ליידע נשים הרות בדבר הבדיקות השונות שמאפשרות לגלות תסמונת דאון. לנשים מגיל 35 מומלץ לעבור לפחות אחת מבדיקות האבחון החודרניות. העדר עדכון של האישה ההרה בדבר הבדיקות שעליה לעבור, יכול לעלות כדי רשלנות רפואית.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דוגמאות למקרים של רשלנות רפואית כשנולד תינוק עם תסמונת דאון

  • הרופא לא המליץ לאשה ההרה לבצע בדיקות סקר ובדיקות פולשניות.
  • פענוח שגוי של תוצאות הבדיקות.
  • אי הפניה לבירור לאחר גילוי ממצאים חריגים בבדיקות.
  • אי גילוי אודות פגם או מום.
  • העדר התייעצות עם מומחים נוספים כשהדבר נדרש: למשל מומחים לגנטיקה.
  • אי יידוע ההורים בדבר סיבוכים וסיכונים אפשריים, שהתעוררו בעקבות בדיקות.

הולדה בעוולה

טענה מרכזית בתביעות רשלנות רפואית שקשורה ללידת תינוק שלוקה בתסמונת דאון היא טענת "הולדה בעוולה". המשמעות היא, שהתנהלות הצוות הרפואי גרמה ללידת התינוק, שלא היה בא לאוויר העולם, שכן ההורים היו בוחרים לבצע הפלה, אילו ידעו מראש על מצבו. הכוונה היא שההורים לא קיבלו את המידע הנדרש או שקיבלו מידע חסר מהרופאים ולא היו מודעים לגורמי הסיכון שהובילו ללידת תינוק שלוקה בתסמונת דאון, ולכן לא יכלו לקבל החלטה שקולה בדבר הפסקת ההיריון.

 

* לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שאלות ותשובות על רשלנות רפואית – בנושא אי גילוי תסמונת דאון

מהי תסמונת דאון ומה חשיבות האבחון המוקדם בהריון?
תסמונת דאון היא תסמונת גנטית מולדת שמקורה בליקוי כרומוזומלי, כאשר ישנו עותק נוסף של כרומוזום 21. אבחון מוקדם במהלך ההריון חיוני מכיוון שהוא מאפשר להורים לקבל החלטות מושכלות לגבי המשך ההריון. כיום קיימות מספר בדיקות שיכולות לאתר סיכון גבוה לתסמונת דאון אצל העובר, כגון בדיקות סקר בטרימסטר הראשון והשני, בדיקת סיסי שליה, דיקור מי שפיר ובדיקות NIPT (בדיקת דם לא פולשנית). אבחון מוקדם מאפשר להורים לשקול הפסקת הריון.
הסיכון לתסמונת דאון עולה משמעותית עם גיל האם. נשים מעל גיל 35 נמצאות בסיכון גבוה יותר. בגיל 25, הסיכון הוא כ-1:1,250, בגיל 35 הסיכון עולה ל-1:400, ובגיל 40 הסיכון הוא כ-1:100. גורמי סיכון נוספים כוללים: היסטוריה משפחתית של תסמונת דאון, נשיאות של שינויים כרומוזומליים אצל אחד ההורים, והריון קודם עם עובר הלוקה בתסמונת דאון. חשוב לציין שכ-80% מהילדים הלוקים בתסמונת דאון נולדים לנשים מתחת לגיל 35, לכן בדיקות סקר מומלצות לכל הנשים ההרות.
רשלנות רפואית בהריון בהקשר של אבחון תסמונת דאון יכולה להתבטא במספר דרכים: 1. אי ביצוע בדיקות סקר מתאימות, במיוחד לנשים בסיכון גבוה 2. אי הפניה לבדיקות פולשניות למרות תוצאות חשודות בבדיקות הסקר 3. פרשנות שגויה של תוצאות בדיקות (שליליות כוזבות) 4. אי זיהוי סימנים אולטרסאונד המעידים על מומים המאפיינים תסמונת דאון 5. אי מתן מידע מלא להורים לגבי משמעות התוצאות והאפשרויות העומדות בפניהם 6. טעויות מעבדה בביצוע הבדיקות או בדיווח התוצאות 7. אי זיהוי גורמי סיכון רלוונטיים בהיסטוריה הרפואית של האם
בתביעת רשלנות רפואית בנושא אי גילוי תסמונת דאון, יש להוכיח מספר יסודות: 1. חובת זהירות – הצוות הרפואי חייב בסטנדרט טיפול מקצועי 2. הפרת חובת הזהירות – התרשלות בביצוע הבדיקות הנדרשות או פרשנותן 3. קשר סיבתי – אילו הבדיקות היו מבוצעות כראוי, תסמונת הדאון הייתה מאובחנת 4. נזק – הולדת ילד עם תסמונת דאון ללא יכולת בחירה מודעת של ההורים. ההוכחה מתבססת על תיעוד רפואי, חוות דעת מומחים רפואיים, הנחיות קליניות מקובלות והוכחת סטייה מסטנדרט הטיפול המקובל. חשוב להראות שההורים היו בוחרים להפסיק את ההריון אילו ידעו על המצב.
במקרה של חשד לרשלנות בהריון הקשורה לאי גילוי תסמונת דאון, יש לנקוט בצעדים הבאים: 1. איסוף תיעוד רפואי מלא- תיקים רפואיים, תוצאות בדיקות, סיכומי ביקורים, וכל מסמך רלוונטי אחר 2. פנייה לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית- חשוב לפנות לעורך דין בעל ניסיון ספציפי בתביעות הקשורות לרשלנות בהריון 3. קבלת חוות דעת רפואית מומחה – מומחה בגנטיקה או במיילדות שיבחן האם אכן הייתה רשלנות 4. הגשת תלונה למשרד הבריאות או לנציב קבילות הציבור במוסד הרפואי 5. שמירה על תיעוד מדויק של הוצאות רפואיות והוצאות טיפול בילד עם תסמונת דאון 6. פעולה בתוך תקופת ההתיישנות- יש להגיש תביעה עד גיל 7 של היילוד הלוקה בתסמונת דאון.
בתביעת רשלנות רפואית בגין אי גילוי תסמונת דאון, הפיצוי עשוי לכלול מספר ראשי נזק: 1. הוצאות רפואיות – כיסוי הוצאות טיפולים רפואיים, ניתוחים, תרופות וטיפולי שיקום לילד עם תסמונת דאון 2. הוצאות סיעודיות – עלות הטיפול והסיעוד לאורך כל חיי הילד, כולל עזרה בפעולות יומיומיות 3. אובדן כושר השתכרות של הילד בעתיד. 4. טיפולים פרא-רפואיים – פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת וטיפולים התפתחותיים 5. התאמות דיור וציוד מיוחד – התאמות בבית, מכשור רפואי וציוד שיקומי 6. נזק לא ממוני – פיצוי על כאב וסבל, אובדן הנאות החיים 7. הוצאות חינוך מיוחד – עלויות חינוך מיוחד ותוכניות לימוד מותאמות. סכומי הפיצוי יכולים להגיע למיליוני שקלים.

אז מה היה לנו?

מאמרים בנושא