רשלנות רפואית – שיתוק מוחין

שיתוק מוחין (CP) הוא תופעה רפואית שלעתים נגרמת בשל רשלנות רפואית. איך מזהים זאת? האם ניתן לתבוע ולקבל פיצויים בגין הרשלנות? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.

מהו שיתוק מוחין?

שיתוק מוחין (CP) הוא הפרעת תנועה ויציבה קבועה, שנגרמת בשל פגיעה בהתפתחות המוחית של העובר או היילוד. הנזק יכול להתרחש מתקופת ההיריון ועד גיל 3.

לא מדובר בהפרעה או במחלה בודדת, אלא במספר ליקויים שנגרמו במהלך ההיריון של האם, בלידה או אחריה.

התופעה אינה נפוצה, והיא מתרחשת בכל 3 לידות מתוך 1000 לידות.

שיתוק מוחין ניתן למצוא בעיקר בקרב משפחות מרובות ילדים ו/או תינוקות ממין זכר.

בשל שיתוק מוחין נגרמים ליקויים בתפקודים המוטוריים. המוגבלות יכולה להיות קלה או קשה, כאשר במקרים הקשים ייתכן שיתוק בארבעת הגפיים וכן מגבלות נוספות, כגון: הפרעות חושיות, בעיות ראייה, שמיעה, בעיות תקשורת, הפרעות אכילה, פיגור שכלי, בעיות נשימה, בעיות הורמונליות ועוד.

רשלנות רפואית ושיתוק מוחין – הקשר בין השניים

לא בכל מקרה של לידת ילד שסובל משיתוק מוחין, הסיבה לכך טמונה ברשלנות רפואית. לעתים, הסיבה לשיתוק מוחין לא ידועה.

עם זאת, במקרים רבים שיתוק מוחין נגרם עקב רשלנות רפואית שיכולה להתרחש בלידה – ביצוע הלידה באופן רשלני, למשל יילוד תינוק גדול בלידה רגילה במקום בניתוח קיסרי, בהריון – אי אבחון שיתוק מוחין, או לאחר הלידה – בפגייה או במחלקת יילודים.

בכל מקרה כזה, יש להתייעץ עם עורך דין שמתמחה ברשלנות רפואית ולבחון האם יש מקום להגיש תביעה ומכוחה לקבל פיצוי בגין הנזק שנגרם.

אבחון שיתוק מוחין – תקופת ההיריון

כאמור, רשלנות רפואית יכולה להתרחש כבר בהריון. אם במהלך ההיריון הרופא לא הבחין בתסמינים חשודים בהתפתחות העובר או לא הפנה את האם לבדיקות מתאימות, ובסופו של דבר נולד תינוק הסובל משיתוק מוחין, ייתכן שניתן יהיה להגיש נגדו תביעת רשלנות רפואית.

על הרופא להיות ער ומודע לתסמינים חשודים ולעדכן את האם לגביהם. עליו להסביר לאם על הסיכונים הנובעים מהם ועל האפשרויות העומדות בפניה – תוך בחינת כל מקרה לגופו – האם ניתן לטפל בתסמינים או שיש לבצע הפסקת היריון.

כמו כן על הרופא להיות קשוב למצוקות ולכאבים שמביעה האם בפניו. אם היא סובלת מכאבים או מחולשה משמעותית, עליו להפנות אותה לבדיקות מתאימות.

אם הרופא לא נהג כפי שמצופה מ”רופא סביר” לנהוג בנסיבות המקרה, ובעקבות התנהלותו נולד תינוק עם שיתוק מוחין, ייתכן שתוגש תביעה בגין רשלנות רפואית.

מקרים שכיחים של שיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בהריון הם:

• אי ביצוע בדיקות למחלות זיהומיות אצל האם (אדמת, הרפס, CMV ועוד) במקרים שבהם יש לעשות כן.
• מעקב הריון רשלני אחר התפתחות העובר או מצב האם.
• אי זיהוי מצוקה עוברית במהלך ההיריון כולל מצבים שעלולים להוביל לפגיעה מוחית אצל העובר.
• העדר אבחון פגמים מולדים במהלך ההיריון. מדובר בממצאים אותם הרופא היה צריך לראות בבדיקת סקירת מערכות למשל, כגון: היקף ראש קטן.
• העדר יידוע של ההורים כי המשך ההיריון עלול להוביל ללידת ילד שסובל משיתוק מוחין.
• שיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית בלידה

לא רק רשלנות רפואית בהריון עלולה לגרום לשיתוק מוחין, אלא גם רשלנות רפואית בלידה.

כאן מדובר במקרים שבהם הלידה הסתבכה בשל כל מיני סיבות וכתוצאה מכך נולד תינוק שסובל משיתוק מוחין. המקרים הנפוצים הם אלו:

מחסור בחמצן בלידה – ההתרשלות נובעת בשל אי אבחון מצוקה עוברית ואי חילוץ העובר מרחם האם.
בחירה בשיטת יילוד שגויה. למשל, יילוד תינוק רגיל בלידה רגילה במקום בניתוח קיסרי.
ביצוע ניתוח קיסרי באיחור.
רשלנות בביצוע לידת ואקום או לידת מלקחיים.
תשניק סב לידתי – חוסר במעבר חמצן ודם לעובר. מצב זה עלול לגרום לפגיעה מוחית אצל התינוק.
זיהום ואי מתן טיפול אנטיביוטי.
רשלנות בהערכת משקל העובר, בהערכת גיל ההיריון וכן רשלנות בתכנון הלידה ובאופן סיומה כאשר יש מחלות רקע אצל האם או סימני מצוקה אצלה או אצל התינוק.
רשלנות רפואית לאחר הלידה

גם לאחר הלידה עלולה להתרחש רשלנות רפואית שבעטיה נגרם שיתוק מוחין. לאחר הלידה, חלה חובה על הצוות הרפואי להעניק לתינוק ולאם טיפול אחראי ולעקוב אחר מצבם. שיתוק מוחין עלול להתרחש גם אצל תינוק שנולד בריא לחלוטין בעקבות חוסר תשומת לב או העדר מעקב נאות אחר בעיה שמתעוררת לאחר הלידה, בימי חייו הראשונים של התינוק.

המקרים השכיחים בעניין זה הם:

• מעקב רשלני אחר בריאות היילוד, כולל התעלמות או העדר טיפול בירידת דופק, דימומים, הפסקת נשימה ועוד.
• רשלנות באבחון זיהום ביילוד והיעדר טיפול מתאים.
• רשלנות באבחון דלקת קרום המוח וכתוצאה מכך אי מתן טיפול מתאים.
• אי מתן תזונה מתאימה.
• הנשמת יתר של היילוד.
• התרשלות במעקב אחר בדיקות של היילוד.
• התייעצות עם עו”ד רשלנות רפואית, הגשת תביעה ופיצויים

כדי לברר תביעת רשלנות רפואית בגין שיתוק מוחין, יש לאסוף את כל החומר הרפואי הרלוונטי לתביעה. אם עורך הדין יסבור כי יש מקום להגיש תביעה, הוא יפנה למומחה רפואי אשר יספק חוות דעת מומחה.

לעתים יהיה צורך להתייעץ עם מספר מומחים מתחומים שונים כדי לברר את שאלת הרשלנות.

במקרים שבהם נולד תינוק שסובל משיתוק מוחין ומוגבלות קשה, הפיצויים שנפסקים במקרי רשלנות רפואית הם גבוהים מאוד (לרוב כמיליוני שקלים), שכן הפיצויים אמורים לספק את צרכי הילד ומשפחתו.

הצרכים הם רבים, וכוללים, בין היתר, הוצאות טיפולים רפואיים וטיפולים משלימים כגון: ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, תרופות, אביזרי שיקום, עזרת הזולת, פיצויים בגין הפסד שכר, כאב וסבל ועוד.

כך למשל, בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בת”א 24745-03-18, נפסק פיצוי של 12,535,000 שקלים לילדה והוריה בשל כך שבית החולים שיבא תל השומר גרם ברשלנותו לשיתוק מוחין אצל התובעת, במהלך שהותה בפגיית בית החולים, וזאת על ידי הנשמת יתר.

אם אתם חושדים כי הילד שלכם סובל משיתוק מוחין בשל רשלנות רפואית, התייעצו בהקדם עם עו”ד רשלנות רפואית, ובדקו את הנושא.

*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.