סרטן המעי הגס הוא אחד מסוגי הסרטן השכיחים בישראל – הן בקרב גברים והן בקרב נשים. בישראל אובחנו בשנה החולפת כ-3200 חולים חדשים בסרטן המעי הגס.
רשלנות רפואית יכולה להתרחש בהעדר אבחון ובאי התייחסות נאותה לסימפטומים שמצריכים המשך בירור וכן בניתוח להסרת הגידול.
מתי נאמר כי מדובר ברשלנות רפואית וכי יש מקום להגיש תביעה מכוחה נוכל לקבל פיצויים? קראו במאמר שלפניכם.
מהו סרטן המעי הגס וכיצד הוא מתפתח?
סרטן המעי הגס מתפתח במעי הגס, בתוספתן ובחלחולת. ראשיתו בדרך כלל בפוליפים. פוליפים שכיחים מאוד בקרב אנשים בני 50 ומעלה. הדרך היחידה לזהות את הפוליפ היא בבדיקה. אם מגלים וכורתים את הפוליפים, לרוב ניתן למנוע כמעט לגמרי את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס. אם הסרטן מתגלה בשלב מאוחר מידי, אזי לא יהיה מנוס מלקבל טיפול אגרסיבי.
סיכויי ההחלמה מסרטן המעי הגס תלויים במידה רבה במועד שבו התגלתה המחלה. קצב התקדמות סרטן המעי הגס הוא איטי, כך שפרק הזמן שבו ניתן לגלות את המחלה, בשלב שבו סיכויי ההחלמה עדיין גבוהים, הוא ארוך מאוד. הזמן שבו פוליפ יכול להתפתח לסרטן נמדד לרוב בשנים, ועשוי להמשך אף 10 עד 15 שנה.
אם הסרטן מתגלה לאחר שכבר שלח גרורות לאיברים סמוכים, סיכויי ההחלמה פוחתים מאוד. במקרה שניתן היה לגלות את המחלה בשלב מוקדם, ולא נעשה כן – ניתן לטעון לרשלנות רפואית.
סימפטומים של סרטן המעי הגס
התסמינים בעיקריים האופניים לסרטן המעי הגס הם אלו:
- דם ושינויים בהרגלי היציאות (שלשולים, עצירות) שנמשכים יותר משישה שבועות, ואין להם הסבר
- כאבי בטן חזקים חוזרים ונשנים
- ירידה במשקל שאין לה הסבר
- אנמיה
- תחושת התרוקנות לא מלאה אחרי יציאה
הופעה של אחד או יותר מהסימפטומים הנ”ל מצריכה בדיקה כדי לשלול התפתחות של סרטן המעי הגס.
רשלנות רפואית באבחון סרטן המעי הגס
אם המטופל מתלונן בפני הרופא על הופעת חלק מהתסמינים הנ”ל, על הרופא להפנות את המטופל לבדיקות מתאימות. אי הפנייה כזו והתעלמות מתלונות החולה, עלולות לגרום לגילוי מאוחר של המחלה ולהוביל לתביעת רשלנות רפואית בגין איחור באבחון סרטן המעי הגס. זאת, משום שהגילוי המאוחר גורר בדרך כלל אי מתן טיפול מתאים בזמן ומחמיר את מצבו של המטופל.
על רופא המשפחה להפנות את המטופל לבדיקות דם סמוי בצואה, בדיקת קולונוסקופיה ובדיקת CT.
בדיקת דם סמוי בצואה יכולה לסייע באיתור סרטן המעי הגס כבר בשלבים הראשונים. היא מיועדת לגילוי דימום סמוי שלא נראה לעין.
בדיקת קולונוסקופיה היא בדיקת הסקר המומלצת לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס, ומאפשרת להתבונן ברקטום ובכל המעי עד החלק הסופי של המעי הדק.
בדיקת CT משמשת בעיקר להערכת חומרת המחלה לאחר האבחון הראשוני.
יצוין, כי גם ללא תלונות על סימפטומים, ההנחיות כיום הן להפנות אנשים מעל גיל 50 לביצוע בדיקת דם סמוי בצואה אחת לשנה לצורך גילוי סרטן המעי הגס. בדיקת קולונוסקופיה מומלץ לבצע כל 10 שנים למי שנמצא בסיכון נמוך.
בהתאם לכך, כדי להימנע מרשלנות רפואית, על קופות החולים ליידע את המבוטחים בדבר הבדיקות שמומלץ לבצע בהתאם לגילם ובהתאם לגורמי הסיכון הספציפיים שלהם.
מעבר לכך, ביצוע הבדיקות הנ”ל בצורה לא מיומנת, או אבחון לא נכון של תוצאות הבדיקות, יכולים גם הם להוליד תביעה בגין רשלנות רפואית סרטן המעי הגס. לעתים רופאים מבלבלים את המחלה עם תסמונת המעי הרגיז, מחלת צליאק או תסמונת אחרת. על כן, חשוב לבדוק היטב שלא אירעה רשלנות רפואית באבחון.
מכבי התרשלה באבחון סרטן המעי הגס ותפצה
דוגמה למקרה של איחור באבחון שהוליד תביעה ברשלנות רפואית היא המקרה המצער של מנוחה, אשר ע”פ הטענה נפטרה בשל איחור באבחון מחלת סרטן המעי הגס. לטענת התובעים (האלמן וילדיה), אילו המחלה הייתה מאובחנת במועד מוקדם יותר, סיכויי ההישרדות של המנוחה, היו גדלים.
בית המשפט המחוזי (א 1098-04) קבע, כי הרופאה שטפלה במנוחה התרשלה, בין היתר בכך שלא שלחה אותה לבדיקת קולונוסקופיה כאשר התלוננה על סימפטומים של עצירות ודם. כן נקבע, כי לא היה בקופת חולים מכבי נוהל משביע רצון ביחס להעברת תוצאות של בדיקות דם.
בית המשפט קבע, כי ההנחה היא כי אלמלא רשלנותה של קופת חולים, הסיכון של המנוחה למות ממחלתה היה קטן יותר, ופסק לתובעים פיצוי של 902,481 שקלים בגין ראשי נזק שונים, ביניהם: הוצאות ניידות, עזרת הזולת, הפסד הכנסות ונזק לא ממוני.
רשלנות רפואית בניתוח לסרטן המעי הגס
ניתוח הוא הליך טיפולי שנוקטים בו לעתים קרובות כשהמחלה מתגלה בשלביה המוקדמים. בניתוח ניתן להסיר את הגידול הממאיר, ובכך למנוע את התפשטות המחלה. כשל בביצוע הניתוח או רשלנות במהלכו, עלולים לסכן את חיי החולה.
על הרופאים מוטלת חובת הזהירות, ועליהם לעומד במסגרתה בכל שלב ושלב שקשור לניתוח – גם בטיפול התרופתי שניתן לפני הניתוח ואחריו, גם בהשגחה הרפואית וגם כמובן במהלך הניתוח עצמו – השארת עצם זר בגוף המנותח או ביצוע הניתוח בצורה לקויה, יכולים להוליד תביעה ברשלנות רפואית.
ניתוח לכריתת הגידול – כריתה מלאה או חלקית – מבוצע בהרדמה כללית, ושתי השיטות המקובלות לביצועו הן השיטה הפתוחה, במסגרתה מבוצע חתך לאורך הבטן או הגישה הלפרוסקופית. סוג הניתוח ייקבע בהתאם לגודלו של הגידול, מאפייניו ומיקומו במעי.
ניתן לבצע ניתוח לכריתה מלאה או חלקית של המעי הגס בשיטה הפתוחה, שכוללת חתך לאורך הבטן, או בגישה הלפרוסקופית. סוג והיקף הניתוח יקבע בהתאם לממדי הגידול, מאפייניו, ומיקומו במעי.
אם הניתוח לא מתבצע ע”פ הפרקטיקה הרפואית המקובלת, ולמנותח נגרמים נזקי גוף בשל כך, ייתכן שהוא יגיש בהמשך תביעת רשלנות רפואית כנגד הרופא ובית החולים.
פנייה לעורך דין רשלנות רפואית
כדי לבסס עילת תביעה של רשלנות רפואית, יש לפנות לגורם מקצועי כמו: עורך דין רשלנות רפואית, אשר מיומן ובקי בנושא כדי שיבחן את השתלשלות האירועים, ויאמר לכם האם הרופא הפר את חובת הזהירות, האם הוא לא פעל כפי שרופא סביר אמור לפעול והאם יש מקום להגשת תביעה ברשלנות רפואית.
תביעת רשלנות רפואית בשל איחור באבחון סרטן המעי הגס או בשל כשל בניתוח שלא היה אמור לקרות, מצריכה ניסיון ומיומנות. במשרד עו”ד ישר יעקובי ישנם עורכי דין המתמחים ברשלנות רפואית, והם ידעו להנחות אתכם לאסוף את המסמכים הרפואיים הנכונים, יפנו אתכם למומחים רפואיים לצורך קבלת חוות דעת, ויתבעו עבורכם את סכום הפיצוי המקסימלי שמגיע לכם.
הפיצוי שתקבלו יכול להיות פיצוי בגין נזק ממוני ו/או נזק לא ממוני. נזקים ממוניים הם הנזקים שאפשר למדוד אותם, כגון: הוצאות רפואיות, הפסדי השתכרות לעתיד, עזרת צד ג’ ועוד.
נזקים לא ממוניים הם נזקים שאי אפשר לכמת, דהיינו: פיצוי בגין כאב וסבל.