רשלנות רפואית בלידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא אירוע מורכב, כל לידה של תינוק טרם השבוע ה-37 להריון מהווה סיכון לתינוק ולאימו. כאשר נולד פג, יש סבירות גבוהה שהוא יגיח לאוויר העולם עם בעיות רפואיות כתוצאה מלידה מוקדמת. אם יצליח להוכיח שהלידה המוקדמת מקורה ברשלנות רפואית, או אז עומדת לו הזכות לתבוע פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו. פיצויים אלו הם לרוב פיצויים גבוהים ויש חשיבות רבה לליווי מקצועי של עורכי הדין בהליך.

מהי לידה מוקדמת

ההגדרה הרפואית ללידה מוקדמת היא לידה המתרחשת בין השבועות 20 -37 בתקופת ההריון. עובדה מעניינת היא שלמרות ההתקדמות הטכנולוגית העצומה בכל הנוגע לתחומי הרפואה בכלל, ולחקר ההריון בפרט, שיעור הלידות המוקדמות לא ירד. הטיפול בלידה מוקדמת מתבסס על מספר פרמטרים ובהם גיל ההריון וגודל העובר. לאחר השבוע ה-34 להריון, בדרך כלל, מתקבלת החלטה שלא לנסות לעכב את הלידה.

הסבירות לנזקים לעובר בלידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא מצב שבו ישנה סבירות גבוהה יותר להיווצרות נזקים לילוד. הנזקים הללו, היכולים להיות ברמת פגיעה משתנה, הם ברובם נזקים נוירולוגים הנובעים מחוסר התפתחות העובר, התפתחות חלקית של המוח, או מצב בו הריאות וכלי הדם לא התפתחו דיים. באופן טבעי, ככל שהעובר צעיר יותר, כך הוא מפותח פחות, וזה מעלה את הסיכוי לכך שיגרם נזק משמעותי לעובר בצורות שונות, ובתוך כך, גם שיתוק מוחין.

מהי רשלנות רפואית

הדין הישראלי מתייחס אל רשלנות רפואית פקודת הנזיקין. בסעיף 35 לפקודת הנזיקין שנכנסה לתוקף בשנת 1968 הגדיר המחוקק את הרשלנות המקצועית באופן כללי לכל התחומים במילים הבאות: “במשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות”.

כאשר בית המשפט יורד לעומק העניין בנושאים רפואיים, הוא מתייחס לכלל מי שיכול והייתה לו נגיעה לעניין הרשלנות, ובכך כל אחד מאנשי הצוות הרפואי, ובראשם הרופא המטפל. שאלת סבירות היא השאלה העיקרית העולה בתיקי הרשלנות – האם פעל הצוות הרפואי כולו בסבירות בסיטואציה הנדונה, והאם יכול היה לפעול אחרת. המבחן העיקרי העומד לבדיקה, הוא מבחן הפעולה הסבירה. אם יוכיח אדם, אשר נפגע מטיפול רפואי, ויצליח להוכיח כי הגוף המטפל בו לא צלח את מבחן הסבירות, תעמוד לו הזכות והעילה להגשת התביעה בגין רשלנות רפואית. הפיצוי בגין נזק שנגרם ברשלנות יהיה פיצוי כספי אותו יקבע בית המשפט על פי הבנתו.

חובת ההוכחה

בכדי להוכיח קיומה של רשלנות רפואית, על התובע להציג בפני בית המשפט ראיות נתמכות בחוות דעת מומחים רפואיים, אשר יוכיחו כי הטיפול שהוענק לתובע היה טיפול רשלני שלא עמד בדרישות המיומנות והזהירות הנדרשת, ואת חומרת הנזק הגופני.

מקרים בהם מתרחשת רשלנות רפואית בזמן ההריון

כפי שהוסבר, על מנת להוכיח רשלנות רפואית, יש צורך להוכיח שהצוות הרפואי לא התנהל באופן שהיה מצופה ממנו. לאורך השנים התבררו מספר סיטואציות שהן מהוות אינדיקציות לקיומה של רשלנות רפואית. בזמן הריון העלול להוביל ללידה מוקדמת המסכנת את העובר ואת האם, הרופא המטפל חייב להיות ער ובקיא בהיסטוריה של האישה ההרה המגיעה אליו למעקב. עליו להכיר את הפרטים הבאים בעברה של אישה:

אישה בעלת מאפיינים מחשידים – כאשר אישה נמצאת בהריון ועברה הרפואי מראה כי יש אלמנטים המצריכים מעקב ובדיקות מקיפות, על מנת לעקוב אחרי מדדים ונתוני הריון, יש חובה על הרופא המטפל לשלוח אותה לבדיקות מגוונות, כולל אולטרסאונד, או אף להפנות אותה למרכז רפואי להמשך קבלת טיפול.

עבר רפואי – הנחיות משרד הבריאות מחייבות את הרופאים המטפלים המבצעים טיפולים ובדיקות נלוות להריון להבין מהמטופלת על ידי שאלות ועל ידי בדיקת עברה הרפואי על פרטים כגון לידות קודמות, מחלות גניקולוגיות ועוד. על בסיס מידע זה, במידה וישנם גורמי סיכון, יכול וצריך הרופא להגדיר את ההריון כהריון בסיכון.

זיהוי סימני לידה מוקדמת – המחקר הרפואי מעניק לנו כיום מגוון של סימנים מזהים, אשר עצם הופעתם מהווה למעשה תמרור אזהרה לכך שקיימת סכנה לעובר במהלך ההריון. במידה והסימנים הללו עלו, הם מעידים על קיומם של סיכונים להריון, וישנם כלים להתמודד איתם. במידה והצוות המטפל לא היה ער לנתונים אלו ולא פעל בהתאם, אם יוכח שהנתונים היו קיימים וידועים ולא נעשה בהם שימוש, או אז יש כאן עילה אמיתית לתביעה בגין רשלנות רפואית.

טיפול רשלני – הנקודה האחרונה של רשלנות היא בעצם הטיפול עצמו באשה, כאשר אנשי המקצוע ידעו שישנה סכנה לעובר, אולם, הפעולות שבוצעו על ידם לא עמדו במבחן הסבירות וגרמו לתוצאות העגומות של נזק לבריאות העובר או האישה.

תהליך ההוכחה של רשלנות רפואית

הוכחת רשלנות רפואית היא הליך סבוך מאד ובעל קושי רב. נקודת המוצא המקובלת וההגיונית היא שהצוות הרפואי עושה כמיטב יכולתו, על מנת להעניק את הטיפול הטוב ביותר האפשרי עבור המטופלים, ובוודאי שלא נגוע בכוונת זדון. לכן, על התובעים להוכיח לבית המשפט שהפעולות שבוצעו על ידי הצוות הרפואי חרגו ממבחן הסבירות ומסטנדרט טיפול מקובל.

הליך ההוכחה של טיפול רשלני עובר מספר שלבים:

השלב הראשון – הוא שלב שבו יש להוכיח שהתבצעו פעולות שהביאו לכך שלמטופלת נגרם נזק, במקרה של לידה מוקדמת, ככל הנראה מדובר על התעלמות מסימנים מקדימים שונם.⇓

השלב השני – יצטרך להוכיח כי הטיפול שניתן היה לא תואם למצב ולא התייחס לנתונים ולכלל הבדיקות שעברה האישה והעובר, ולכן נגרם נזק.

השלב השלישי – לאחר שהוכח שהתרחשה טעות בטיפול ולא התייחסו לכלל הנתונים, נדרשת ההוכחה לכך שהפעילות של צוות הרופאים הייתה לא סבירה ולא תואמת את המצופה מהם ביחס לנתונים שהיו בידם, ולכן נגרם הנזק שהיה יכול היה להימנע אם היו פועלים אחרת

ליווי מקצועי לקבלת פיצוי הולם

בהנחה שאתם חשים כי נגרמה לכם עוולה שיש בה אלמנט של רשלנות רפואית, אל תחכו. מומלץ לפנות לגורם מקצועי בהקדם האפשרי ולהעביר לו את כלל החומר הרפואי והמידע שבידיכם. משרדנו מתמחה בליווי וטיפול בתיקים של רשלנות רפואית ובהשגת פיצויים משמעותיים עבור הלקוחות שלנו. חשיבות עורך הדין היא מהותית, היות שנדרש סל שלם של כלים על מנת להקיף תביעה בנושא רשלנות רפואית.                                                               יש חשיבות גדולה לליווי משפטי מקצועי, על מנת להשיג את הפיצוי המקסימלי שייקבע על ידי בית המשפט בהתאם לראיות שיובאו בפניו. עורך דין מקצועי יכול לסייע במיצוי זכויותיכם ומיקסום הפיצוי בגין העוול שנגרם לכם.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.