רשלנות רפואית בלידה עקב צניחת חבל הטבור: מדריך משפטי לנפגעים

המידע במאמר זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. יש לפנות לעורך דין מומחה לבחינה פרטנית של המקרה.

צניחת חבל הטבור היא אירוע מסכן חיים במהלך הלידה. חבל הטבור נדחק קדימה ונלחץ– וכתוצאה מכך נפגעת אספקת החמצן לעובר. כאשר הצוות הרפואי אינו מזהה בזמן את המצוקה או מתעכב בטיפול, עשוי להיגרם נזק חמור לתינוק. לעיתים בלתי הפיך. במקרים כאלה ייתכן שקיימת עילת רשלנות רפואית. כאן תמצאו הסבר ברור על הזכויות שלכם, מתי מתקיימת רשלנות, וכיצד לקבל סיוע משפטי מקצועי.

"במשך שנים אנו מייצגים משפחות שנפגעו מאיחור באבחון או בטיפול בצניחת חבל הטבור. המפתח להוכחת רשלנות רפואית טמון בתיעוד מדויק של זמנים – מרגע ירידת המים ועד להוצאת התינוק. כל דקה קריטית." — עו"ד ישר יעקובי, משרד עורכי הדין ישר יעקובי

מהי צניחת חבל הטבור ומדוע זהו מצב חירום רפואי?

צניחת חבל הטבור מתרחשת כאשר חבל הטבור עובר לפני חלקו המוביל של העובר דרך צוואר הרחם אל תוך הנרתיק. לרוב זה קורה לאחר ירידת מים במהלך הלידה. במצב זה עלול להיווצר לחץ על חבל הטבור בין העובר לבין דפנות הרחם או האגן. מה שפוגע מיידית באספקת חמצן לעובר ומוביל למצוקה עוברית.

הפחתה או עצירה של זרימת הדם והחמצן אף לפרקי זמן קצרים עלולה לגרום לנזק מוחי. זו הסיבה שהמצב מוגדר חירום: נדרשת תגובה מיידית למניעת הידרדרות. כולל הפחתת לחץ על החבל והאצת הלידה או ניתוח קיסרי דחוף, בהתאם למצג ולשלב בלידה.

"צניחת חבל הטבור מוגדרת כירידת חבל הטבור דרך צוואר הרחם לצד (occult) או מעבר (overt) לחלק המוביל של העובר עם קרום שפיר קרוע. במחקר גדול אחד, שיעור התמותה הפרינטלית עמד על 91 מתוך 1,000 מקרים."— RCOG Green-top Guideline No. 50 (2014, עודכן דצמבר 2024). קישור להנחיה

במילים פשוטות: כאשר חבל הטבור יורד לפני התינוק, הוא עלול להילחץ. זה חוסם את זרימת הדם והחמצן. התוצאה? מצוקה עוברית חריפה שדורשת פעולה מיידית.

הגורמים וגורמי הסיכון לצניחת חבל הטבור

במצבים מסוימים עולה הסיכון לצניחת חבל– והצוות הרפואי חייב להגביר ערנות וניטור. גורמים שכיחים כוללים:

• לידה מוקדמת ופגות: העובר קטן וגבוה באגן – סיכון לכניסת החבל לפניו.
• הריון מרובה עוברים: נפח מוגבר של נוזל מי שפיר ותנועתיות עוברים מגבירים סיכון.
• מצג עכוז, מצג רוחבי או ראש גבוה/לא מבוסס באגן (station גבוה): כאשר החלק המוביל אינו ממלא את הכניסה לאגן, חבל הטבור עלול לצנוח.
• ריבוי מי שפיר (פוליהידרמניון): עודף נוזל דוחף את חבל הטבור קדימה.
• ירידת מים מוקדמת או פקיעת מים מלאכותית במצג גבוה: ללא פיקסציה של הראש, חבל הטבור עלול לצאת לפני העובר.
• חבל טבור ארוך או שילוב של גורמים במצבים רפואיים מורכבים של היולדת.

הכרת הגורמים מסייעת בזיהוי מוקדם וניהול רפואי זהיר המפחית סיכון.

סימנים קליניים וניטור: איך מזהים במהירות?

זיהוי מהיר של צניחת חבל הטבור מצריך ערנות קלינית וניטור רציף. הסימנים העיקריים כוללים:

• דפוסי CTG אופייניים: ברדיקרדיה פתאומית ומתמשכת (34% מהמקרים), האטות משתנות עמוקות וחוזרות (66% מהמקרים) – לרוב מיד לאחר פקיעת מים.
• מישוש/ראייה של חבל הטבור בנרתיק לאחר פקיעת מים.
• שינוי חד בהתנהגות העובר או ירידה בתנועות (בדיווח האם).
• לאחר התערבות רפואית (למשל פקיעת מים מלאכותית)– חובה ניטור הדוק לזיהוי מוקדם של מצוקה.

"ברדיקרדיה מתמשכת מעלה סיכון לאצידוזיס– pH יורד ב-0.009 לדקה לאחר 20 דקות של חסימה מלאה."— RCOG Green-top Guideline No. 50 (2014, עודכן דצמבר 2024). קישור להנחיה

אות במוניטור (CTG)

"קשר בין דפוסי CTG למצוקה עוברית בצניחת חבל הטבור מתועד במחקרים עדכניים."— Wong et al., PMC9689471, 2022. קישור למחקר

במילים אחרות: המוניטור "צועק" שמשהו לא בסדר. השאלה היא האם הצוות מקשיב ומגיב מיד.

צניחת חבל הטבור: מתי איחור באבחון או בטיפול ייחשב לרשלנות רפואית?

רשלנות רפואית בלידה נבחנת מול סטנדרט רפואי סביר. בצניחת חבל, על הצוות הרפואי לזהות מיידית מצוקה עוברית ולנקוט בטיפול דחוף:

1. קריאה לעזרה – הפעלת צוות חירום.
2. הפחתת לחץ ידנית על המצג – הכנסת יד/אצבעות מכפפות לנרתיק להרמת החלק המוביל.
3. תנוחת ברכיים-חזה/טרנדלנבורג – הפחתת לחץ כבידה על החבל.
4. הימנעות מלחיצות – מניעת וזוספזם.
5. מתן טוקוליטיקה לפי שיקול רפואי – להפחתת התכווצויות.
6. הוצאה מהירה של היילוד – לרוב בניתוח קיסרי דחוף.

איחור באבחון, התעלמות מגורמי סיכון, ביצוע פקיעת מים מלאכותית במצג גבוה, היעדר ניטור רציף לאחר ירידת מים, או דחייה בלתי סבירה בהחלטה/בביצוע ניתוח קיסרי דחוף במהלך הלידה, עשויים להיחשב לרשלנות רפואית.

כמו כן, תיעוד לקוי, אי-הסבר סיכונים, או היעדר צוות/ציוד מוכן בחירום עלולים להחמיר אחריות. מבחן הליבה: האם התנהלות הצוות הרפואי, בשלב האבחון והטיפול, תאמה את הסטנדרט המקובל למקרים של מצוקה עוברית ברורה?

הפניה להנחיות זמן ("Decision-to-Incision"):

"ACOG ו-RCOG ממליצות על יעד של 30 דקות Decision-to-Incision לניתוח קיסרי דחוף. RCOG מציינת יעד של 30 דקות ל-Decision-to-Delivery בקיסרי חירום, כולל מקרים של צניחת חבל טבור ו-NRFHT (Non-Reassuring Fetal Heart Tracing)." — RCOG Green-top Guideline No. 50 (2014, עודכן דצמבר 2024); ACOG Practice Bulletin. קישור ל-RCOG

במקרים של צניחת חבל, לעיתים נדרש פחות מ-30 דקות. כל דקה נוספת מגדילה את הסיכון לנזק בלתי הפיך.

מה לעשות עכשיו: צעדים מיידיים לאחר האירוע

אם אתם חושדים שארעה רשלנות רפואית בלידה, פעלו מיד:

1. הקפיאו עותק CTG– בקשו מבית החולים עותק של רצועת המוניטור העוברי מיד לאחר הלידה.
2. בקשו "תדפיסי חדר ניתוח"– תיעוד זמני החלטה, חתך ושליפה.
3. תעדו שיחות– רשמו שמות צוות, שעות, והסברים שניתנו לכם.
4. שמרו על כל מסמך– טפסי הסכמה, תוצאות בדיקות, סיכומי שחרור.
5. פנו לעורך דין מומחה– בדיקה מוקדמת משפרת סיכויים ומשמרת ראיות.

זכרו: ראיות נעלמות. תיעוד נמחק. זמן עובד נגדכם.

השלכות אפשריות של רשלנות רפואית במקרה של צניחת חבל הטבור

נזקים חמורים עשויים להתרחש כתוצאה מרשלנות רפואית בעת מצוקה עוברית:

• שיתוק מוחין (CP): מתפתח ב- 20-30% מהמקרים הקשים של היפוקסיה-איסכמיה עוברית, עקב פגיעה בקורטקס המוטורי.
• נזק מוחי היפוקסי-איסכמי (HIE): פגיעה בבסיס הגנגליונים והחומר הלבן העמוק.
• אפילפסיה: מתרחשת בפגיעה דיפוזית במוח.
• הפרעות התפתחותיות וקשיי למידה: ירידה בזיכרון, קשב, מהירות חשיבה.
• פגיעה מוטורית/חזותית/שמיעתית: ספסטיות, חולשת שרירים, פרזות, הפרעות קואורדינציה, טרמור.
• מוות היילוד: במקרים קיצוניים של היפוקסיה ממושכת.

כאשר התינוק סובל מנזק כתוצאה מרשלנות רפואית שניתן היה למנוע, קיימת אפשרות לתביעה לפיצויים משמעותיים לכיסוי טיפול רפואי, שיקום, סיעוד וחינוך מיוחד.

צירי זמן קריטיים וזמני יעד לטיפול דחוף

בניתוח מקרי רשלנות רפואית, צירי הזמן הבאים קריטיים:

• Decision-to-delivery: יעד כללי 12 דקות במצבי חירום; בצניחת חבל לעיתים נדרש פחות עקב סיכון מיידי.
• תיעוד זמנים: שעת ירידת מים, תחילת ברדיקרדיה, אבחון צניחה, החלטה לקיסרי, חתך, שליפה.

פערי זמן בלתי מוסברים – אות סיכון לרשלנות.

הנחיה לתיעוד ראייתי: שמרו/בקשו כל תיעוד הזמנים ו-CTG מקור. מסמכים אלו חיוניים להוכחת איחור בלתי סביר.

במילים אחרות: כל דקה נספרת. ופערים בתיעוד עלולים להעיד על בעיה.

כיצד מגישים תביעת רשלנות רפואית בגין נזק בלידה?

1. פגישת ייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית: בחינת המקרה, סיכויים, אסטרטגיה בתביעת רשלנות רפואית.
2. איסוף מסמכים רפואיים: תיק לידה מלא, דפי מוניטור, דו"חות ניתוח, בדיקות דם/גזים מחבל הטבור, סיכומי אשפוז.
3. חוות דעת מומחה: גניקולוג/ניאונטולוג לקביעת סטנדרט טיפול, סטייה, וקשר סיבתי.
4. ניסוח והגשה: תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט, לרבות ראשי נזק ופיצויים.
5. ניהול ההליך: גילוי מסמכים, עדים, מומחים, מו"מ.

עמידה בהתיישנות חיונית. עורך הדין יעריך פיצויים אפשריים ויכלול תביעות רשלנות רפואית נגזרות בגין רשלנות רפואית של מוסד/צוות.

התהליך אינו פשוט. אבל עם ייצוג נכון, הסיכויים משתפרים משמעותית.

אילו מסמכים חשוב לאסוף כבר עכשיו

• מסמכים רפואיים: תיק חדר לידה, CTG מקורי, דו"ח ניתוח קיסרי, תיעוד הרדמה, דוחות סיעוד, דפי תרופות, דוחות פינוי לחדר ניתוח.
• לתינוק: Apgar, גזים מחבל הטבור, סיכומי NICU, הדמיות (US/MRI), דו"חות התפתחותיים.
• מנהלי: טופסי הסכמה, תיעוד שיחות/הסברים, זמנים.
• בקשות לפי חוק זכויות החולה לקבלת תיק מלא ומסמכי מקור.

הערכת פיצויים: על מה ניתן לקבל?

ראשי נזק אפשריים:

• הוצאות רפואיות ושיקום עתידיות: טיפולים, ניתוחים, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק.
• סיעוד וליווי: עלויות מטפל/ת אישי/ת.
• אבדן השתכרות עתידי של התינוק בבגרותו: הערכה אקטוארית.
• התאמות מגורים וציוד רפואי: כיסא גלגלים, מיטה רפואית, שיפוצים.
• חינוך מיוחד וטיפולים פרא-רפואיים: חינוך מותאם, טיפולים משלימים.
• כאב וסבל: פיצוי לא-כלכלי.

לעיתים נשקלת קצבה חודשית (structured) לצד פיצוי חד-פעמי. ההערכה מבוססת חומר רפואי, חוות דעת אקטואריות ותוחלת טיפול.

שקיפות מתודולוגית: בתי המשפט בישראל מחשבים פיצוי על בסיס אחוז נכות רפואית, תוחלת חיים, ניכוי קצבאות ביטוח לאומי והערכת הוצאות עתידיות.

דוגמה מהפרקטיקה שלנו

"במקרה שטיפל משרדנו, אמו של התינוק הגיעה לבית החולים בשבוע ה- 38 להריון עם הפחתה בתנועות העובר. רופאי בית החולים קבעו תחילה כי יש לבצע ניתוח קיסרי, אך לאחר מכן ביטלו את ההחלטה למרות שהמוניטור לא הראה שיפור אמיתי. הניתוח בוצע באיחור של 6 שעות, והילד נולד ללא דופק, עבר החייאה ונותר עם פגיעה נוירולוגית לצמיתות. המדינה שילמה כ-8 מיליון ש"ח (מתוכם 3 מיליון בגין קצבאות ביטוח לאומי)."— משרד עורכי הדין ישר יעקובי

במילים אחרות: הפיצוי עשוי להיות משמעותי. אבל הוא תלוי בהוכחה ברורה של רשלנות ונזק.

שאלות ותשובות בנושא תביעות רשלנות רפואית בצניחת חבל הטבור

ש: האם כל מקרה של צניחת חבל הטבור מצדיק תביעה?

ת: לא. יש מקרים שבהם הצוות פועל לפי פרוטוקול במהירות, ללא פערים בזמנים או ביישום טיפול, ואז לא מתקיימת רשלנות. תביעה נשקלת כשקיימים פערי אבחון/טיפול, תיעוד חסר, או נזק שנגרם עקב סטייה מסטנדרט.

ש: מה גובה הפיצוי שניתן לקבל?

ת: הפיצוי תלוי בהיקף הנזק ובצרכים עתידיים: טיפול ושיקום, סיעוד, התאמות, אובדן כושר השתכרות, כאב וסבל. בתיקים של נזק נוירולוגי משמעותי הפיצוי עלול להגיע לסכומים גבוהים מאוד; בכל מקרה ההערכה פרטנית.

ש: כמה זמן נמשך ההליך ומה הסיכויים?

ת: הליך תביעה עשוי להימשך 2–4 שנים ואף יותר, בהתאם למורכבות, מספר מומחים ומוכנות הצדדים לפשרה. הסיכויים תלויים בראיות, חוות דעת מומחה, ותיעוד זמנים ברור.

ש: מהי תקופת ההתיישנות להגשת תביעה?

ת: 7 שנים מיום האירוע; אצל קטין – עד גיל 25. מומלץ ייעוץ מוקדם כדי לא לאבד זכויות.

חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית בלידה? פנו אלינו לבדיקת המקרה