לעתים אנשים פונים לעורך דין רשלנות רפואית בשל טענה לרשלנות רפואית בביצוע בדיקת ניקור מותני. מתי יש צורך לבצע ניקור מותני? באילו מקרים ייקבע כי הבדיקה בוצעה ברשלנות? על כך נסביר במאמר זה.
בדיקת ניקור מותני – מהי?
בבדיקת ניקור מותני מוציאים דגימה מנוזל עמוד השדרה (CSF) כדי לאבחן או לשלול מצבים נוירולוגים שונים ומחלות שונות, כגון: זיהומים וגידולים במוח, דלקות (דלקת קרום המוח בעיקר), גידולים, טרשת נפוצה, מחלת גיליאן ברה.
בבדיקה מוחדרת מחט בין שתי חוליות עמוד השדרה שבו נמצא הנוזל שנבדק. משם נאספת הדגימה ובהמשך נבדקים פרמטרים שונים, ביניהם: חלבון, סוכר, המצאות גורמים מזהמים, מספר תאים, לחץ הנוזל ועוד.
תהליך הבדיקה לוקח כ-30 דקות. הבדיקה מתבצעת בהרדמה מקומית, וחשוב שהמטופל לא יזוז במהלך ביצוע הבדיקה.
ניקור מותני – השלכות ורשלנות רפואית
ההשלכות של בדיקת ניקור מותני לא אמורות להיות חמורות. עם זאת, אחוז מסוים מהנבדקים מפתח כאב ראש לאחר הבדיקה. ניתן להמשיך לשכב על הגב למשך מספר שעות כשהראש מורם למעלה, כדי לסייע להפחית את כאב הראש. אם כאב הראש לא עובר והמטופל סובל מכאבים נוספים, ונגרם לו נזק, יש מקום לפנות לרופא ולבדוק האם הבדיקה בוצעה ברשלנות.
סיבוכים אפשריים כתוצאה מבדיקת ניקור מותני הם: דליפת נוזל שדרה, שלא חולפת לאחר כיומיים וכן פגיעה בקצות העצבים – תופעה נדירה שבדרך כלל מסתדרת מעצמה.
אם למטופל נגרם נזק עקב רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה, בין אם בשל חוסר מיומנות הצוות הרפואי, בין אם בשל שימוש באמצעים לא מתאימים ובין אם בשל סיבה אחרת, חשוב שיפנה לעו”ד רשלנות רפואית ויבדוק אפשרות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. כדי לבסס את התביעה, יש צורך לצרף חוות דעת רפואית.
המומחה הרפואי יבדוק את המטופל, יבחן את התיעוד הרפואי בנושא, ויחווה דעתו בנוגע לשאלת הרשלנות הרפואית מצד הצוות הרפואי המטפל, כולל סוגיית הקשר הסיבתי בין ההתרשלות הנטענת לבין הנזק שנגרם למטופל.
פענוח בדיקת ניקור מותני
השלב של פענוח ניקור מותני הוא חשוב מאוד, כדי לאבחן במדויק ממה סובל המטופל ולאחר מכן למצוא את הטיפול הנכון עבורו.
פענוח שגוי של הבדיקה, פענוח לוקה בחסר או פענוח לא מדויק – עלולים להיות הרי אסון עבור המטופל ולהוביל לנזק ממשי קבוע. במקרים כאלו, יש מקום לבחון הגשת תביעת רשלנות רפואית בשל רשלנות בפענוח ניקור מותני.
תוצאות בדיקת ניקור מותני מגיעות בדרך כלל לאחר מספר שעות מביצוע הבדיקה. תוצאות תרביות מסוימות יכולות להגיע לאחר כמה ימים.
התוצאות של הבדיקה, כוללות, בין היתר, תוצאות של צבע הנוזל ומספר וסוג התאים. אם צבע הנוזל צלול, משמע כי צבעו תקין. אם הנוזל עכור, ייתכן שיש למטופל זיהום או דלקת תוך מוחית. פענוח לא תקין של הנתונים הללו, עלול לגרום לנזק למטופל וללמד על רשלנות.
בנוסף, נוזל תקין הוא נוזל שאין בו תאים. אם למטופל יש דלקת או זיהום, הבדיקה תראה מספר משתנה של תאי דם לבנים. גם כאן, פענוח לא תקין של תאי הדם והסבר אודות המשמעות של הדבר, עלולים לגרום לו לנזק ולהצביע על רשלנות.
נתונים חשובים נוספים שיש לשים אליהם לב הם ערכי החלבון והסוכר. רמה גבוהה של חלבון מסוג מסוים יכולה ללמד על קיומה של מחלת גיליאן ברה. רמת סוכר נמוכה מאוד עשויה ללמד על זיהום חיידקי ועל גידולים במערכת העצבים המרכזית.
דלקת קרם המוח – רשלנות רפואית
רשלנות רפואית באבחון דלקת קרום המוח או איחור באבחון או בטיפול עלולים לגרום לתוצאה קטלנית אצל החולה.
זיהום הוא בדרך כלל הגורם המרכזי לדלקת קרום המוח. לדלקת קרום המוח יש בדרך כלל סימפטומים של כאבי ראש עזים, חום גבוה, הקאות, בחילות, בלבול, פרכוסים ועוד.
כאשר יש חשד לדלקת קרום המוח חשוב לבצע בהקדם בדיקת ניקור מותני. מתוצאות הבדיקה ניתן יהיה לראות ולהבין האם אכן המטופל סובל מדלקת קרום המוח, ובהתאם לכך להעניק לו טיפול מתאים.
אם על אף הסימפטומים הבירור לא נעשה ולא בוצע ניקור מותני, או שהבדיקה בוצעה בצורה לא תקינה, ייתכן שקיימת עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית. כך גם אם חל עיכוב במתן הטיפול בשל הבירור המאוחר או הבירור הלקוי.
מה קובעים בתי המשפט?
עיון בפסיקת בתי המשפט מגלה, כי במקרים שבהם בדיקת הניקור המותני בוצעה ברשלנות ולמטופל נגרם נזק, הוא יקבל פיצוי.
כך למשל, בית משפט השלום בבת ים קבע בת”א 54504-12-15, כי בשל זיהום עקב בדיקת ניקור מותני, המדינה תשלם למטופל כמיליון שקלים פיצויים.
מדובר באדם בן 36, חולה טרשת נפוצה, שנגרמה לו נכות בגב התחתון בעקבות אבחון מאוחר של זיהום לאחר שעבר ניקור מותני בבית החולים אף הרופא.
הצעיר הגיע לבית החולים בשל חוסר תחושה ברגליים. לאחר שבוצעו בו מספר בדיקות, הוחלט לבדוק את נוזל המח באמצעות ניקור מותני. תחילה הניקור בוצע ע”י מתמחה, אך מכיון שהוא לא הצליח לקחת דגימה מהנוזל, רופא בכיר התערב.
המטופל טען, כי מאז הניקור המותני הוא סבל מכאבי גב שהחריפו, אך הרופאים לא שעו לתלונותיו. בית המשפט קבע, כי אכן הייתה רשלנות בטיפול בתובע, במיוחד משום שהליך הניקור המותני לא התנהל כמצופה.
נפסק, כי בדיקת הניקור המותני הייתה כרוכה במספר דקירות רב, ולקחה הרבה יותר זמן מהמקובל.
עוד נפסק, כי על בית החולים היה להתחשב במצבו הרפואי של התובע בזמן עריכת הניקור המותני, שכן הוא סבל מטרשת נפוצה והמערכת החיסונית שלו הייתה חלשה. הכנסת המחט והוצאתה מספר פעמים בהחלט עשויות לגרום לזיהום.
לאור האמור, נקבע כי קיים קשר סיבתי בין בדיקת הניקור המותני לבין הזיהום בעמוד השדרה.
עורך דין לטיפול ברשלנות רפואית בניקור מותני
אם אתם חושדים בקיומה של רשלנות רפואית בבדיקת ניקור מותני, פנו בהקדם לעו”ד רשלנות רפואית!
למשרדנו יש ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית על כל ענפיה.
*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.