לא כל הריון מסתיים בלידת תינוק בריא. לעתים, הריון מסתיים בהפלה, שיכולה להתרחש בשלב מוקדם או בשלב מאוחר. הצורך לסיים את ההיריון בהפלה יכול לנבוע מסיבות שונות, לרוב בריאותיות. קיימות מספר שיטות לריקון הרחם ובדרך כלל הן תלויות בשבוע ההיריון. מתי מתבצעת גרידה? מהן ההשלכות של ביצוע גרידה רשלנית וכיצד ניתן להתמודד איתן?
מהי גרידה?
הפסקת היריון כירורגית, כלומר: גרידה היא אחת השיטות להפסקת היריון שמבוצעת בדרך כלל כאשר ההיריון צעיר – עד 12 שבועות. הגרידה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה מלאה ונמשכת כרבע שעה.
לעתים פעולה של ריקון הרחם, כמו גרידה, מתבצעת בצורה רשלנית וכתוצאה מכך נגרם נזק למטופלת שעלול לפגוע בפוריות שלה, למשל גרידה שגרמה לכריתת רחם, או אף בחייה.
מקרים נפוצים של רשלנות בביצוע גרידה
רשלנות רפואית בהריון, כמו גם רשלנות רפואית בלידה, יכולה להקים עילה לפיצויים. במקרים הבאים יש מקום להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית ולבדוק האם יש מקום להגיש תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית בהריון:
- פגיעה ברחם במהלך גרידה – שימוש בטכניקה לא נכונה או הפעלת כח לא סביר עלולים לגרום לפגיעה ברחם עד כדי כריתתו.
- השארת שארית הריון ברחם – אם לאחר גרידה הרופאים לא מוודאים כי בוצע ריקון מוחלט של הרחם, השאריות עלולות לגרום להידבקויות תוך רחמיות ולתסמונת אשרמן.
- ביצוע גרידה בשלבי הריון מתקדמים – הפסקת הריון לאחר שבוע 20, נעשית בדרך של השראת לידה, שכן ביצוע גרידה בשלב זה עלול לפגוע בדופן הרחם. בחירה בשיטה שלא מתאימה לשבוע ההיריון עשויה להיחשב לרשלנות רפואית.
- אי מתן טיפול רפואי מתאים לאחר גרידה – לאחר הליך גרידה או היסטרוסקופיה (התבוננות בחלל הרחם), מקובל לתת למטופלת טיפול תרופתי שאמור למנוע דלקות והצטלקויות ברחם. העדר טיפול תרופתי או מתן טיפול תרופתי לא מתאים עלולים לגרום לצלקות, הידבקויות ובשל כך לעלות כדי רשלנות רפואית.
כך למשל, בת”א 20195/91 אפרת גולן נ’ ד”ר דוד פרדי דובר באשה שעברה גרידה ע”י הרופא הנתבע. מיד אחרי הלידה, הרופא התקין בגופה התקן תוך רחמי. לאחר מספר ימים התובעת החלה לסבול מדימום חזק, וקבלה בבית החולים תרופות לכיווץ הרחם. התובעת שוחחה עם הנתבע בטלפון לאחר מספר ימים, והוא אמר לה להפסיק לקחת את התרופות. אולם, הדימום החריף והיא עברה גרידה נוספת. אחרי הגרידה הזו, רמת ההמוגלובין בגופה ירדה מאוד, היא נותחה ורחמה נכרת. הדימום נגרם בשל נקב בדופן הרחם.
בתביעתה טענה התובעת, כי הנקב נוצר במהלך הטיפול הרשלני של שנתן לה הנתבע.
הנתבע טען מנגד, כי אין ראיה לכך שהנקב נוצר על ידו ושסביר יותר שהוא נוצר במהלך הגרידה השנייה.
בית המשפט קבע, כי בנסיבות המקרה, בהן דובר ברופא שבצע מספר רב של גרידות ביום שבו טפל בתובעת, יש סיכוי גדול יותר כי התרשל בתפקידו.
תביעת פיצויים בגין נזקים מגרידה
בין אם מדובר בגרידה שגרמה לכריתת רחם או בנזק אחר שנגרם בעקבות גרידה רשלנית, חשוב לדעת כי ניתן לתבוע פיצויים בשל רשלנות בהפסקת היריון בתוך שבע שנים מיום האירוע שגרם לנזק.
חשוב להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית ולבחון האם יש ראיות להתרשלות הרופא בביצוע הגרידה ומתוקף כך, האם יש מקום להגשת תביעה לפיצויים בגין רשלנות רפואית.
במקרים שבהם התובעת לא הבחינה בהתרשלות ובנזק, למשל כאשר הפגיעה בפריון לא הייתה ידועה לתובעת עד השלב שבו ניסתה להרות, אפשר לטעון להארכת תקופת ההתיישנות ותחילת ספירתה ממועד הגילוי.
אולם, ככלל כדאי להגיש את התביעה בתוך שבע שנים מיום ההתרשלות וגרימת הנזק ולא להתמהמה.
במשרד עורכי הדין ישר יעקובי ישנם עורכי דין מנוסים בהגשת תביעות רשלנות רפואית בלידה וכן רשלנות רפואית בהריון.
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.
