רשלנות בניתוח קטרקט– מתי ניתוח פשוט הופך לטעות עם השלכות קשות?

רשלנות בניתוח קטרקט היא נושא רגיש שנוגע לאחד מהניתוחים השכיחים ביותר ברפואה המודרנית, אך כזה שעלול להסתיים בנזק חמור, ואף בלתי הפיך, אם לא מבוצע כראוי. ניתוח קטרקט נועד לטפל בעכירות בעדשת העין, תופעה הנפוצה במיוחד בקרב מבוגרים, ומתבצע לרוב בהליך קצר, בטוח ויעיל. עם זאת, כאשר מתרחשת טעות בשלב כלשהו של התהליך– אבחון, הכנה, ניתוח עצמו או מעקב אחריו, ייתכן שהמטופל ימצא עצמו מתמודד עם השלכות רפואיות ותפקודיות משמעותיות.

רשלנות רפואית בניתוח קטרקט עשויה לכלול למשל השתלת עדשה לא נכונה, זיהום שניתן היה למנוע, חוסר זיהוי של בעיה רפואית טרום-ניתוחית או אי מתן הסבר על סיכונים ותופעות לוואי. לא כל סיבוך הוא תוצאה של רשלנות, אך כאשר מתברר כי הרופא פעל באופן שאינו תואם את הסטנדרטים הרפואיים המקובלים, או שלא פעל כלל כשנדרש, עשוי להתעורר חשד לרשלנות רפואית.

כיוון שמדובר באיבר עדין ורגיש כל כך, פגיעה בעין עלולה להוביל לירידה חדה בראייה, עיוורון חלקי או מלא, וכמובן גם לפגיעה באיכות החיים ובתפקוד היום־יומי. לכן חשוב להכיר את הזכויות במקרה של נזק לאחר ניתוח קטרקט, במיוחד אם יש חשש כי מדובר היה בשגיאה שניתן היה למנוע. המודעות לכך שתוצאה גרועה עשויה לנבוע מטיפול רשלני, ולא מסיבוך טבעי– היא הצעד הראשון בדרך להגנה על זכויות המטופל.

איפה מתחילה הטעות? רשלנות רפואית בשלבים השונים של ניתוח קטרקט

רשלנות בניתוח קטרקט יכולה להתרחש בכל אחד משלבי ההליך– משלב האבחון הראשוני, דרך ההכנה לניתוח, ביצועו בפועל ועד ההתאוששות והמעקב שאחריו. לא מדובר במצב אחד או תרחיש בודד, אלא במגוון אפשרויות שכולן עשויות לגרום לנזק ממשי לראייה ולבריאות המטופל. הרשלנות יכולה להיות ברמת הרופא המנתח, הצוות הרפואי התומך, או המוסד הרפואי עצמו.

בשלב הראשוני, רשלנות עשויה להתבטא באבחון שגוי– למשל, כאשר המטופל אינו מתאים לניתוח אך מופנה אליו בכל זאת, או כאשר מחלה נלווית (כמו גלאוקומה, סוכרת או יובש קיצוני בעיניים) אינה מזוהה ונלקחת בחשבון. רשלנות כזו עלולה להוביל להחלטות שגויות בהמשך– החל מבחירת סוג העדשה הלא נכונה ועד קביעת פרוטוקול הרדמה שגוי.

בשלב הביצוע הניתוחי, רשלנות רפואית עלולה לכלול: ביצוע לא תקני של חיתוך הקרנית, גרימת קרעים בקופסית העדשה, פגיעה בקשתית, זיהום תוך־עיני, השארת גופים זרים בעין או תקלה בהשתלת העדשה. תקלות אלה לא תמיד נגרמות מהנסיבות עצמן. לעיתים הן תוצאה ישירה של חוסר מיומנות, עבודה בלחץ זמן או שימוש בציוד פגום או לא מעוקר כראוי.

גם לאחר הניתוח, כאשר מתבצע מעקב רפואי, יש חשיבות מכרעת לאבחון מוקדם של תופעות לוואי. רשלנות באי־זיהוי דלקת חריפה, לחץ תוך־עיני גבוה או תגובה שלילית לעדשה, עלולה להוביל לסיבוכים קשים שהיו ניתנים לטיפול אם היו מתגלים בזמן. השורה התחתונה ברורה: ניתוח קטרקט דורש רמה גבוהה של אחריות, תשומת לב, וזהירות – וכאשר אלה נעדרות, המטופל עלול לשלם את המחיר.

לא רק ראייה– ההשלכות הכואבות של רשלנות בניתוח קטרקט

כאשר מתרחשת רשלנות בניתוח קטרקט, הפגיעה אינה מוגבלת רק לעין עצמה אלא משפיעה באופן רחב על איכות חייו של המטופל, תפקודו היומיומי ולעיתים גם על מצבו הנפשי. ניתוח קטרקט נועד לשפר את הראייה ולשפר את התפקוד העצמאי, אך כאשר ההליך משתבש, דווקא הניתוח שנועד להיטיב, עלול להוביל לנזק חמור ובלתי הפיך.

הנזקים האפשריים משתנים בהתאם לאופי הרשלנות, אך במקרים חמורים ניתן לציין סיבוכים כמו: ירידה משמעותית בחדות הראייה, הופעת ראייה כפולה, עיוותים בשדה הראייה, כאבים ממושכים, דלקות תוך־עיניות, תגובה דלקתית קשה לעדשה שהושתלה, או אפילו עיוורון חלקי או מלא. לעיתים, יש צורך בניתוחים חוזרים– חלקם מורכבים יותר מההליך המקורי– ולעיתים אין אפשרות לתקן את הנזק שנגרם.

מעבר לפגיעה הרפואית, רשלנות בניתוח קטרקט משליכה באופן ישיר גם על היבטים תפקודיים: ירידה ביכולת הנהיגה, קשיי קריאה וצפייה, קושי בזיהוי פרצופים, אובדן עצמאות, ולעיתים– תלות מוגברת בבני משפחה או במטפל צמוד. כל אלה מובילים לפגיעה בתחושת הערך העצמי, לדיכאון, חרדה, ואף לבידוד חברתי בקרב אנשים שבעבר ניהלו חיים פעילים.

הקושי הוא כפול– מצד אחד אובדן היכולת הפיזית, ומצד שני הידיעה שהפגיעה נגרמה כתוצאה מטעות שניתן היה למנוע. לאור זאת, חשוב מאוד לזהות מבעוד מועד האם אכן הייתה רשלנות רפואית שגרמה לתוצאה הקשה, ולבחון אפשרות להגשת תביעה כדי להשיב למטופל, ככל שניתן, את שמגיע לו מבחינה משפטית ונפשית.

איך מוכיחים את מה שלא נאמר? כך בונים תיק רשלנות רפואית בניתוח קטרקט

הוכחת רשלנות בניתוח קטרקט היא משימה משפטית ורפואית מורכבת, המחייבת הבנה עמוקה הן של פרטי המקרה הספציפי והן של הסטנדרטים המקצועיים הנהוגים בתחום רפואת העיניים. לא די בתחושת עוול או תוצאה לא רצויה כדי להוכיח רשלנות רפואית, יש להראות כי נגרם נזק ממשי כתוצאה ממעשה או מחדל של הצוות הרפואי, וכי ניתן היה למנוע את אותו נזק אילו היו ננקטים צעדים מקצועיים סבירים.

ראשית, יש לאסוף את כל התיעוד הרפואי, לרבות הפניות, סיכומי ביקור, בדיקות עזר, תיעוד הניתוח עצמו וכל תהליך המעקב לאחריו. מידע זה מאפשר להבין כיצד התבצעה ההחלטה לנתח, באילו אמצעים נעשה שימוש ומה היו התגובות לאחר ההתערבות. בנוסף, יש לבחון האם נמסרו למטופל הסברים מספקים על הסיכונים הכרוכים בניתוח, והאם התקבלה הסכמתו מדעת, שכן אי מתן הסבר מלא בפני הניתוח עשוי כשלעצמו להיחשב לרשלנות.

רכיב מהותי בהוכחת רשלנות רפואית הוא חוות דעת מומחה רפואי. חוות דעת זו, הניתנת על ידי רופא עיניים בעל ניסיון רלוונטי, בוחנת את ההתנהלות המקצועית במקרה הקונקרטי ומשווה אותה לפרקטיקה הרפואית המקובלת. חוות דעת מקצועית, המצביעה על סטייה חמורה מהנורמה הינה הבסיס המוצק לתביעה משפטית.

לסיום, יש להדגיש כי כל מקרה ישקל לגופו. קיומו של סיבוך רפואי אינו מוכיח בהכרח רשלנות. כאשר מדובר בנזק שלא אמור היה להתרחש אילו הצוות היה פועל במיומנות ובזהירות, ניתן להגיש תביעה שיכולה להוביל לפיצוי משמעותי, ולעיתים גם לתחושת צדק עבור מי שנפגע.

כמה מגיע לכם? פיצויים והליכי תביעה במקרי רשלנות בניתוח קטרקט

כאשר מתברר שניתוח קטרקט כשל עקב רשלנות רפואית, ייתכן שקיימת זכאות לפיצוי כספי משמעותי– כזה שנועד לשקף את הנזק שנגרם למטופל בגופו, בנפשו ובחייו. תביעות רשלנות רפואית בתחום זה מתנהלות בבתי המשפט האזרחיים, ונשענות על הוכחת שלושה רכיבים עיקריים: חובת זהירות מצד הרופא או המוסד הרפואי, הפרת החובה, והנזק שנגרם כתוצאה מההפרה.

גובה הפיצויים תלוי במשתנים רבים ובהם גיל המטופל, חומרת הנזק, מידת ההשפעה על התפקוד היומיומי, הפסדי שכר בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות (עבר ועתיד), כאב וסבל, עזרה מצד ג' ואף היבטים נפשיים כמו דיכאון או חרדה בעקבות הפגיעה בראייה. לדוגמה, אדם שבעקבות רשלנות נותר עם עיוורון בעין אחת, עשוי להיות זכאי לפיצוי נרחב יותר ממטופל שסבל מירידה זמנית בחדות הראייה בלבד.

הליך התביעה כולל איסוף חומר רפואי, קבלת חוות דעת של מומחה רפואי, ניסוח כתב תביעה מפורט והגשתו לבית המשפט. חשוב לדעת שהתיישנות בתביעות רשלנות רפואית היא 7 שנים ממועד האירוע. לכן חשוב לפעול במהירות יחסית אם יש חשד לרשלנות.

מאחר שמדובר בהליך משפטי מורכב, מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא בתחום הרשלנות הרפואית, אשר ידע לנהל את התיק באופן יסודי ומקצועי. משרד עורכי הדין ישר יעקובי מתמחה בליווי נפגעי רשלנות רפואית ובוחן לעומק כל מקרה לגופו, במטרה למצות את מלוא הזכויות של הלקוח ולקבל את הפיצוי המירבי המגיע לו לפי החוק.

שאלות נפוצות: מה כדאי לדעת על רשלנות בניתוח קטרקט?

האם כל סיבוך בניתוח קטרקט נחשב לרשלנות רפואית?
לא. יש להבחין בין סיבוך רפואי ידוע מראש לבין רשלנות. ניתוח קטרקט, כמו כל הליך רפואי, כולל סיכונים אפשריים, וחלקם עשויים להתממש גם כאשר הטיפול בוצע כראוי. עם זאת, כאשר מתברר כי הסיבוך נגרם בשל טעות אנוש, חוסר זהירות או סטייה מהנהלים המקובלים – מדובר ברשלנות רפואית.

מהם הסימנים שיכולים להעיד על כך שהייתה רשלנות רפואית?
כאשר חלה החמרה במצב הראייה לאחר ניתוח קטרקט, או כאשר מתפתחות תופעות כמו עיוורון פתאומי, זיהום קשה, כאבים חריגים, ניתוחים חוזרים או בעיות בהתאמת העדשה – אלה עשויים להעיד על תקלה שאינה סבירה. גם התנהלות רפואית לקויה, חוסר הסבר מספק לפני הניתוח או מעקב רשלני אחריו, יכולים להוות נורות אזהרה.

האם ניתן להגיש תביעה גם אם עברו כמה שנים מאז הניתוח?
במרבית המקרים, תקופת ההתיישנות היא שבע שנים ממועד הרשלנות. לכן, אם הניתוח בוצע לפני פחות משבע שנים– ייתכן שעדיין ניתן להגיש תביעה. עם זאת, ככל שחולף הזמן, קשה יותר לאסוף ראיות, ולכן חשוב לפעול מהר ככל האפשר.

האם יש צורך בחוות דעת של רופא עיניים לצורך הגשת תביעה?
כן. חוות דעת רפואית של מומחה בתחום רפואת העיניים היא תנאי חיוני בתביעה על רשלנות בניתוח קטרקט. מדובר במסמך שמנתח את המקרה, משווה אותו לסטנדרט הרפואי המקובל, וקובע האם הייתה חריגה שיש לראותה כרשלנות.

למי כדאי לפנות אם יש לי חשש לרשלנות בניתוח קטרקט?
במקרה של חשד כזה, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום. משרד עורכי הדין ישר יעקובי מזמין אתכם לבדוק את המקרה לעומק ולקבל תשובה מקצועית, כנה ומבוססת באשר לאפשרות לתביעה.

האם נפגעתם מניתוח קטרקט? ייתכן שמגיע לכם הרבה יותר ממה שנדמה

רשלנות בניתוח קטרקט עלולה לפגוע באחד החושים החשובים ביותר שלנו– הראייה. בעוד שרוב הניתוחים מתבצעים באופן תקין, קיימים מקרים שבהם שגיאות רפואיות, חוסר תשומת לב או סטייה מהנהלים המקובלים גורמים לנזק של ממש. לאורך המאמר סקרנו את הדרכים בהן רשלנות רפואית יכולה להתרחש במהלך הניתוח, את ההשלכות הבריאותיות והתפקודיות האפשריות, וכן את הדרכים להוכיח רשלנות ולהגיש תביעה בגין הנזק.

חשוב לזכור: לא כל תוצאה לא רצויה מעידה בהכרח על רשלנות, אך כאשר יש תחושת עוול, הידרדרות בראייה, סיבוכים חריגים או צורך בטיפולים מתקנים, יש מקום לעצור ולבדוק את המקרה באופן יסודי. במקרים רבים, נפגעים כלל אינם מודעים לכך שהנזק שנגרם להם נבע מרשלנות שניתן היה למנוע– ולעיתים מוותרים על זכויותיהם מתוך חוסר ידע או תחושת ייאוש.

אם אתם חשים שנפגעתם כתוצאה מרשלנות בניתוח קטרקט – או שיש לכם ספק שמא כך קרה – משרד עורכי הדין ישר יעקובי עומד לרשותכם. אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו לבדיקה ראשונית, דיסקרטית וללא התחייבות. נבחן את פרטי המקרה בקפידה, נתייעץ עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה, ונאמר לכם בכנות אם קיים בסיס לתביעה.

במקרה הצורך – נלווה אתכם לכל אורך הדרך המשפטית, בנחישות, ברגישות ובמטרה אחת: למצות את זכויותיכם ולקבל את הפיצוי המרבי שמגיע לכם על פי חוק. צרו איתנו קשר עוד היום – ותנו לנו להילחם למענכם.