רשלנות רפואית באורתופדיה היא מצב שבו טיפול רפואי שניתן בתחום האורתופדי, כמו אבחון, ניתוח, קיבוע או טיפול שיקומי, חורג מהסטנדרט הרפואי הסביר, וגורם לנזק למטופל. מדובר באחד התחומים המועדים לרשלנות בשל המורכבות הרבה של טיפולים אורתופדיים והשלכותיהם התפקודיות. כבר במשפט הפותח עולה החשיבות של המושג: רשלנות רפואית באורתופדיה יכולה לשנות את חייו של אדם מן הקצה אל הקצה ולגרום לנכות, כאב כרוני או הגבלה תנועתית.
תחום האורתופדיה עוסק בטיפול בעצמות, שרירים, מפרקים, עמוד שדרה וגידים, ולכן כל טעות באבחון שבר, פענוח צילום רנטגן, או ניתוח כמו החלפת ברך או קיבוע שבר, עלולה לגרור נזק משמעותי. אחת הדרכים לזיהוי רשלנות רפואית באורתופדיה היא הופעת כאב או מגבלה חריגה לאחר פרוצדורה רפואית שאמורה הייתה לשפר את המצב. לדוגמה, אם לאחר קיבוע שבר ביד חלה החמרה בתחושה או בתנועתיות, ייתכן שהייתה תקלה במהלך ההליך.
עם זאת, לא כל סיבוך מהווה בהכרח רשלנות. יש לבדוק האם הרופא פעל לפי כללי הרפואה המקובלים והאם ננקטו צעדים למניעת נזק. פעמים רבות מתברר כי הבעיה לא נבעה מסיבוך נדיר, אלא מטעות ברורה שהיה ניתן למנוע. כאשר המטופל מקבל מידע חלקי בלבד, לא מופנה לבדיקות מתאימות, או שעובר הליך רפואי ללא הסכמה מדעת, ייתכן שהתרחשה רשלנות. כמו כן, אם לא ניתן מעקב נאות לאחר הניתוח, והבעיה התגלתה באיחור, זו עלולה להיות התרשלות נוספת.
ההבחנה בין סיבוך לגיטימי לבין רשלנות רפואית באורתופדיה אינה פשוטה ודורשת בחינה מקצועית מעמיקה. לכן, כאשר יש חשש לנזק שנגרם כתוצאה מטיפול רפואי בתחום האורתופדיה, חשוב לבחון את השתלשלות האירועים ולקבל ייעוץ משפטי מתאים.
סוגי מקרים נפוצים של רשלנות באורתופדיה
רשלנות רפואית באורתופדיה עלולה להתרחש בכל שלב של הטיפול, החל משלב האבחון הראשוני, דרך ההחלטה על שיטת טיפול, ועד לניתוח ולמעקב שלאחריו. כל שלב בתהליך הרפואי מצריך שיקול דעת מקצועי, ניסיון וזהירות רבה, שכן טעות קטנה עלולה להוביל לנזק גופני משמעותי ואף לנכות קבועה. למרבה הצער, ישנם סוגי מקרים שחוזרים על עצמם בתחום האורתופדיה, ונחשבים לרגישים במיוחד בכל הקשור לרשלנות רפואית.
מקרה נפוץ הוא אבחון שגוי או עיכוב באבחון. לדוגמה, כאשר מטופל מתלונן על כאבים בגב או בגפיים והרופא מקטלג את הבעיה כמשהו "קל", מבלי להפנות לצילום או בדיקת MRI, וכך מפספס שבר, פריצת דיסק או נזק עצבי. עיכוב כזה עשוי להחמיר את הנזק, ולעיתים אף לגרום לנזק בלתי הפיך. גם קיבוע שגוי של שבר, כאשר העצם אינה מיושרת בצורה נכונה או מקובעת בזווית לא תקינה, עלול לגרור עיוות קבוע, קיצור גפה, או צורך בניתוח מתקן בעתיד.
ניתוחים אורתופדיים הם כר פורה לרשלנות רפואית. טעויות נפוצות כוללות ביצוע ניתוח בגפה הלא נכונה, שימוש בציוד לא סטרילי, הכנסת ברגים במיקום שגוי, פגיעה בעצבים סמוכים, או ניתוח שבוצע ללא הצדקה רפואית מספקת. ישנם גם מקרים בהם ההרדמה המקומית או הכללית אינה מבוצעת כראוי, דבר העלול לגרום לנזק נוירולוגי, לכאב קיצוני במהלך הפרוצדורה או לסיבוכים נשימתיים.
סוג נוסף של רשלנות נפוץ הוא היעדר מעקב רפואי נאות לאחר הניתוח, למשל כאשר המטופל משוחרר לביתו מבלי לוודא כי אין דימומים, זיהומים, או חוסר איחוי של העצם. גם מתן מידע חלקי או שגוי על סיכוני הטיפול, אי קבלת הסכמה מדעת, או התעלמות מתלונות חוזרות של המטופל, נחשבים למקרים שעשויים להעיד על התרשלות חמורה.
רשלנות רפואית באורתופדיה אינה תמיד בולטת לעין מיד לאחר הטיפול, ולעיתים חולפים חודשים ואף שנים עד שמתברר כי נגרם נזק בלתי הפיך. לכן, חשוב להכיר את המקרים הנפוצים, לשים לב לכל שינוי או החרפה במצב הרפואי, ולא להסס לבחון את האפשרות כי מדובר ברשלנות רפואית שדורשת בירור משפטי מעמיק.
ההשפעות וההשלכות של רשלנות רפואית בתחום האורתופדי
רשלנות רפואית באורתופדיה אינה מסתיימת בטעות הרפואית עצמה. ההשלכות שלה עשויות ללוות את המטופל לאורך כל חייו. התחום האורתופדי עוסק, במידה רבה, ביכולת התפקוד של האדם הכוללת: תנועה, נשיאה, הליכה, ישיבה, שינה ופעולות יומיומיות בסיסיות. לכן, כל פגיעה בתחום הזה עלולה להשפיע על איכות החיים בצורה דרמטית. מטופל שהגיע לקבל טיפול על מנת לשפר את תפקודו, ולבסוף יוצא ממנו עם נכות, מגבלה כרונית או כאב בלתי נסבל, עלול למצוא את עצמו בעמדה של חוסר אונים, תחושת החמצה ואובדן אמון במערכת.
אחת ההשפעות המרכזיות של רשלנות רפואית באורתופדיה היא פגיעה תפקודית. שבר שלא אובחן בזמן או שנותח בצורה לקויה עלול לגרום לאיחוי לקוי של העצם, לעיוות גופני או להגבלה בטווחי התנועה. במקרים מסוימים, נפגעת גם היכולת לעמוד, ללכת או להרים חפצים – פעולות יומיומיות שבבת אחת הופכות לבלתי אפשריות. לעיתים נדרש שיקום ממושך שכולל פיזיותרפיה, הידרותרפיה, טיפולים תרופתיים ואף ניתוחים מתקנים. מדובר בתהליך יקר, כואב ומעיק מבחינה נפשית.
כאב כרוני הוא תוצאה נפוצה נוספת. כאשר נגרם נזק עצבי, או כאשר הקיבוע לא בוצע נכון, המטופל עלול לסבול מכאב מתמשך שאינו מגיב לטיפול. הכאב הזה מלווה לעיתים בתחושת נימול, זרמים או חוסר תחושה– תסמינים שיכולים לפגוע בשינה, בריכוז, וביכולת לתפקד באופן מלא. מעבר לכך, רשלנות רפואית עלולה לגרור גם פגיעה פסיכולוגית, לרבות, תחושות של תסכול, דיכאון או חרדה הופכות שכיחות בקרב מי שנאלץ להתמודד עם נזק גופני בלתי צפוי.
השלכות כלכליות הן נדבך נוסף: אובדן כושר עבודה, ירידה בהכנסות, הצורך בעזרה סיעודית או עזרים רפואיים. כל אלה מטילים עומס כבד על המטופל ועל בני משפחתו. לא אחת, מדובר באנשים צעירים ובעלי משפחות, שמצאו את עצמם בין לילה נאלצים לשנות את כל מהלך חייהם בעקבות רשלנות אורתופדית.
כאשר מטופל נפגע כתוצאה מטיפול רשלני בתחום האורתופדיה, חשוב להבין שהפגיעה אינה רק גופנית. היא כוללת גם מרכיבים רגשיים, חברתיים וכלכליים. בדיוק מסיבה זו, חשוב שכל מקרה כזה ייבחן בקפידה, תוך הבנה מלאה של ההשפעות הרחבות, ושישקל האם ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית כדי להבטיח פיצוי הולם על הפגיעה שנגרמה.
כיצד מוכיחים תביעת רשלנות רפואית באורתופדיה?
הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית באורתופדיה דורשת ביסוס ראייתי ומשפטי מדויק. לא כל תוצאה רפואית לא רצויה מהווה עילה לתביעה, ולכן חשוב להוכיח כי התקיימו מספר תנאים מצטברים המהווים את הבסיס המשפטי להכרה ברשלנות. מדובר בתהליך מורכב המשלב ידע רפואי עמוק יחד עם הבנה משפטית של גבולות האחריות המקצועית של הרופא המטפל.
על מנת להוכיח תביעת רשלנות רפואית באורתופדיה, יש להראות בראש ובראשונה כי התקיימה התרשלות. כלומר, שהרופא חרג מסטנדרט הטיפול הסביר המקובל בתחום האורתופדי. סטנדרט זה נבחן ביחס למקובל באותה תקופה, בקרב רופאים אחרים באותו תחום מומחיות, ובאותה מערכת רפואית. לדוגמה, אם רופא לא הפנה לבדיקת הדמיה כאשר היה חשד לשבר, או שביצע ניתוח מבלי להיערך כראוי, ייתכן שהדבר ייחשב לסטייה מדרך פעולה סבירה.
המרכיב השני הוא הקשר הסיבתי, כלומר יש להראות שההתרשלות היא זו שגרמה לנזק בפועל. זהו רכיב מהותי, שכן גם אם הייתה טעות רפואית, אך הנזק היה נגרם גם אלמלא אותה טעות, לא ניתן יהיה לקשור בין המעשה הרשלני לנזק. לדוגמה, אם בוצע ניתוח גב רשלני שגרם לפגיעה עצבית, יש להוכיח שהפגיעה לא הייתה צפויה גם אם הניתוח היה מבוצע כראוי.
חוות דעת רפואית מקצועית היא הבסיס לכל תביעה בגין רשלנות רפואית באורתופדיה. מדובר במסמך הנערך על ידי מומחה אורתופד בעל ניסיון בתחום הספציפי של המקרה, אשר סוקר את המסמכים הרפואיים, את רצף הטיפול, ומספק חוות דעת לגבי סטיית הצוות הרפואי מהפרקטיקה הנכונה. חוות הדעת הזו מהווה את עמוד התווך של התביעה, ולעיתים אף תנאי מוקדם להגשתה.
בנוסף, יש לשים לב לדרישה החשובה של הוכחת נזק ממשי. בתי המשפט לא פוסקים פיצוי כאשר לא נגרם נזק בפועל, גם אם הייתה התרשלות טכנית. לכן, יש להוכיח כי בעקבות הרשלנות נגרם נזק רפואי, תפקודי, נפשי או כלכלי למטופל.
בשל המורכבות הרבה של תביעות רשלנות רפואית באורתופדיה, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו באמצעות צוות משפטי מנוסה בתחום, בשילוב מומחים רפואיים מתאימים. כך ניתן להעריך את סיכויי התביעה ולהבטיח ייצוג מקצועי וממוקד שמבין את רזי התחום, ומסוגל להתמודד עם הטענות הרפואיות-משפטיות שמוצגות בבית המשפט.
פיצויים אפשריים בתביעות רשלנות רפואית באורתופדיה
כאשר מוכחת רשלנות רפואית באורתופדיה, בתי המשפט עשויים לפסוק למטופל שנפגע פיצויים בסכומים משמעותיים, לעיתים של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים. גובה הפיצוי נקבע בהתאם לחומרת הנזק שנגרם, לגילו של התובע, להשפעות הרפואיות והתפקודיות ארוכות הטווח, ולהשלכות הכלכליות על חייו. תביעות בתחום האורתופדיה נחשבות לרגישות במיוחד, משום שהנזקים הנגרמים – כמו נכות תפקודית, כאב כרוני או אובדן כושר עבודה – הינם נזקים מתמשכים, שלרוב אינם ניתנים לריפוי מלא.
הפיצוי עשוי לכלול מספר מרכיבים. אחד המרכיבים הוא פיצוי על כאב וסבל – כלומר, פיצוי על הסבל הגופני והנפשי שנגרם למטופל עקב הרשלנות. בתי המשפט בוחנים את עוצמת הכאב, משך הזמן שבו נדרש להתמודד עמו, הצורך בטיפולים משלימים, והפגיעה באיכות החיים. גם הפסדי שכר ואובדן כושר השתכרות מהווים רכיב פיצוי מהותי – במיוחד כאשר מדובר באדם צעיר שנאלץ להפסיק לעבוד או להחליף מקצוע בעקבות הנזק שנגרם.
בנוסף, ניתן לדרוש פיצוי בגין הוצאות רפואיות עבר ועתיד, הכוללות טיפולים שיקומיים, תרופות, ניתוחים מתקנים, אביזרי עזר (כגון קביים, כיסאות גלגלים או מדרסים רפואיים), ולעיתים גם טיפולים נפשיים עקב החרדה או הדיכאון שהתפתחו בעקבות הפגיעה. פיצוי על עזרת צד ג' – כלומר, הצורך בעזרה סיעודית, ליווי או עזרה בבית – הוא מרכיב נוסף שנפסק כאשר המטופל אינו מסוגל לתפקד באופן עצמאי.
במקרים חמורים במיוחד, שבהם מדובר בנכות גבוהה לצמיתות, נזק לעמוד השדרה, או פגיעה עצבית חמורה– סכומי הפיצוי יכולים להגיע למיליוני שקלים, ולעיתים כוללים גם מענקים חודשיים לעתיד, בהתאם להשלכות הכלכליות של הנכות. חשוב לציין כי גם כאשר מדובר ברשלנות שגרמה לפגיעה קלה יותר– ייתכן שניתן יהיה לקבל פיצוי משמעותי, בייחוד אם מוכח שהפגיעה הובילה לתקופה ממושכת של אי-יכולת לעבוד, צורך בשיקום, או השפעה משמעותית על אורח החיים.
כדי להבטיח שהפיצוי שייפסק ישקף את מלוא הנזק שנגרם יש לבנות את התביעה באופן יסודי, לכלול בה את כל ראשי הנזק הרלוונטיים, ולבסס אותם בעזרת חוות דעת רפואיות, תיעוד תעסוקתי וכלכלי, ושקלול עתידי של הפגיעה. ייצוג משפטי מקצועי בתחום הרשלנות הרפואית באורתופדיה הוא הכרחי לצורך מיצוי זכויות מלא וקבלת הפיצוי המרבי שמגיע לנפגע.
שאלות נפוצות על רשלנות רפואית באורתופדיה
כמה זמן יש לי להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית באורתופדיה?
על פי חוק ההתיישנות בישראל, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית עד 7 שנים ממועד האירוע הרשלני. כאשר מדובר בקטינים – מניין השנים מתחיל רק בגיל 18, כך שלמעשה ניתן להגיש תביעה עד גיל 25.
האם כל טעות בטיפול אורתופדי נחשבת לרשלנות רפואית?
לא. חשוב להבין שלא כל טעות רפואית או תוצאה לא רצויה מהוות רשלנות. כדי שתהיה עילה לתביעה, יש להוכיח כי הרופא או הצוות הרפואי חרגו מהסטנדרט הרפואי הסביר, וכי כתוצאה מהחריגה נגרם נזק ממשי למטופל. ישנם מקרים שבהם סיבוכים נגרמים גם כאשר הטיפול התבצע כהלכה – ובמקרים כאלה אין מקום לתביעה. לעומת זאת, כאשר קיימת סטייה מהנהלים, אבחון שגוי, חוסר במעקב או פעולה ניתוחית שבוצעה ללא הסכמה מדעת – ייתכן שמדובר ברשלנות שיש לבדוק לעומק.
מה עושים אם הרופא מכחיש שהייתה רשלנות?
רופאים רבים אינם מודים ברשלנות גם כאשר ישנה פגיעה חמורה. לכן אין להסתמך על דברי הרופא בלבד, ויש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי שיבחן את המקרה בצורה בלתי תלויה. במשרדו של עו"ד ישר יעקובי נבחן כל מקרה לגופו, תוך הסתייעות במומחים רפואיים אורתופדיים מהשורה הראשונה, כדי לקבוע האם הייתה התרשלות ומהן דרכי הפעולה האפשריות.
האם אני חייב לעבור ועדות רפואיות לצורך התביעה?
בתביעות רשלנות רפואית, נדרש להציג חוות דעת רפואית פרטית מטעם מומחה, ולעיתים בית המשפט ממנה גם מומחה מטעמו. מדובר בתהליך שונה מזה של ועדות ביטוח לאומי, אך לעיתים קיים קשר בין ההליכים – במיוחד כאשר הרשלנות גרמה לנכות המזכה גם בגמלה מביטוח לאומי.
כמה עולה לנהל תביעה כזו?
במרבית המקרים, שכר הטרחה נגזר כאחוז מתוך סכום הפיצוי שייפסק – כך שהתשלום בפועל מתבצע רק בסיום ההליך ורק במקרה של הצלחה. משרד ישר יעקובי מציע פגישת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות, ובה ניתן להבין את סיכויי התביעה ואת המסלול המשפטי המתאים.
מה אם עבר זמן רב מאז הטיפול ואני רק עכשיו מבין שנגרם לי נזק?
במקרים כאלה חשוב לפנות בהקדם האפשרי לבירור משפטי – ולבדוק האם טרם חלפה תקופת ההתיישנות. ככל שעובר הזמן, קשה יותר לאתר מסמכים, לאתר עדים ולגבש חוות דעת תומכת. לכן מומלץ לא לדחות את הבדיקה – ולהיעזר בצוות משפטי שמכיר היטב את האתגרים הכרוכים בכך.
לסיכום
רשלנות רפואית באורתופדיה עלולה להיות הרסנית – לא רק מבחינה גופנית, אלא גם רגשית, תפקודית וכלכלית. לאורך המאמר סקרנו מהי רשלנות רפואית בתחום זה, מהם המקרים הנפוצים, איך ניתן לזהות סטייה מהסטנדרט הרפואי הסביר, ומהן ההשלכות האפשריות על חייו של המטופל. בנוסף, הסברנו כיצד ניתן להוכיח רשלנות רפואית באמצעות חוות דעת מקצועית, מה כוללים הפיצויים האפשריים, וענינו על שאלות מרכזיות שמטרידות נפגעים רבים.
תחום האורתופדיה דורש ידע, ניסיון וזהירות מרבית. כאשר טיפול רשלני בתחום זה גורם לנזק – גם אם לכאורה נראה שמדובר בסיבוך "שגרתי" – ייתכן שיש מקום לבדיקה מעמיקה. כאב מתמשך, מגבלה בתנועה, צורך בניתוח חוזר או שינוי תפקודי דרמטי – כל אלה עשויים להעיד על פגיעה חמורה שניתן וצריך לבחון אותה משפטית.
אם גם אתם סבורים כי נפגעתם כתוצאה מטיפול רפואי רשלני בתחום האורתופדיה – אל תישארו לבד עם התחושות. משרד עורכי הדין ישר יעקובי פועל מזה שנים בליווי נפגעי רשלנות רפואית, תוך הקשבה, מקצועיות ומחויבות מלאה ללקוח. אנו נבחן את נסיבות המקרה שלכם לעומק, ניוועץ עם מומחים רפואיים מהשורה הראשונה, ונספק לכם תמונה מלאה של האפשרויות המשפטיות העומדות לרשותכם.
אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר לפגישת ייעוץ ראשונית, ללא כל התחייבות. יחד נבחן את נסיבות המקרה שלכם, נאמוד את סיכויי התביעה, ונפעל להשגת הפיצוי המרבי המגיע לכם.
אנחנו כאן כדי לדאוג לזכויותיכם – הסירו דאגה מלבכם.
