רשלנות במתן טיפול כימותרפי – סקירה

טיפול כימותרפי ניתן בדרך כלל לחולים במחלת הסרטן, ומטרתו היא להשמיד את התאים הסרטניים, באמצעות פגיעה ביכולת החלוקה שלהם.

טיפול כימותרפי פוגע גם בתאים בריאים, ויכולות להיות לו השלכות לא פשוטות על המטופל. מתי נאמר כי בוצעה רשלנות במתן הטיפול ומתי תהא זו תוצאה אפשרית של טיפול כימותרפי? על כל אלו ועוד במאמר שלפניכם.

רשלנות רפואית בטיפולי כימותרפיה – כיצד?

רשלנות רפואית במתן טיפולי כימותרפיה יכולה להתרחש במספר אופנים: במתן טיפולים לא נחוצים בעקבות אבחון שגוי, במתן מינון לא מתאים של תרופות כימותרפיות, בעיכוב במתן הטיפול וכן בהעדר בירור רפואי מקדים לפני תחילת הטיפול או כאשר לא מתבצע מעקב רפואי במהלך הטיפול.

חשוב לציין, כי לא בכל מקרה שבו נגרם למטופל נזק, מדובר ברשלנות רפואית. לעתים מדובר בסיכונים סבירים או בסיבוכים שאי אפשר היה למנוע אותם.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מתן טיפול שאינו נחוץ 

מקרה אחד של רשלנות הוא מתן טיפול כימותרפי כאשר הדבר אינו נדרש. בין אם הטיפול ניתן בשל אבחון שגוי ובין אם בשל טעות בסוג הטיפול או סיבה אחרת, למטופל עלולים להיגרם נזקים קשים ולעתים הוא אף עלול למות בעקבות הטיפול המיותר.

דוגמה לכך, ניתן למצוא במקרה שפורסם בתקשורת – משרד הבריאות בדק את פרשת הטיפול בעובדת זרה שחלתה בשחפת ועברה טיפול כימותרפי בבית החולים "לניאדו" בנתניה, על אף שרופאים בכירים התריעו שלא לתת את הטיפול עד שתינתן אבחנה ודאית בעניינה. ואכן, רק אחרי מתן הטיפול הכימותרפי, התברר שהעובדת הזרה חלתה בשחפת.
לדברי הרופאים הבכירים, הטיפול שקיבלה העובדת הזרה היה מיותר ועלול היה לגרום לסיבוכים כמו זיהום ודימום.

מתן טיפול שאינו נחוץ 

 

מתן מינון לא נכון של תרופות כימותרפיות

זהו סוג נוסף של רשלנות בטיפולי כימותרפיה. טיפול כימותרפי אינו עשוי מקשה אחת. בטיפול כימותרפי החולה מקבל תרופות כימיות – דרך הווריד או בכדורים. ישנם כ-50 סוגים שונים של תרופות והן ניתנות במינונים שונים ובהרכבים שונים בהתאם להחלטת הרופא המטפל.

האחריות לקבוע מהו המינון הנכון וההרכב המתאים של התרופות עבור החולה, מוטלת על הרופא המטפל. הרופא צריך לבחון היטב באיזה סוג סרטן מדובר, מה מצבו – עד כמה התפשט ולאילו איברים וכן מה מיקומו.
בנוסף, לפני התחלת הטיפול הכימותרפי, חשוב שהרופא יבחן את ההיסטוריה הרפואית של החולה ואת מצבו הבריאותי הכללי.

חריגה מאחד הפרמטרים הללו, למשל, מתן מינון שגוי של התרופה הכימית – מינון גבוה מדי או נמוך מדי, או מתן טיפול כימותרפי בתדירות לא מתאימה – עלולה להוביל לתוצאות קשות וללמד על רשלנות רפואית.

תרופות כימותרפיות שניתנות במינונים גבוהים מדי עלולים להוביל לסיבוכים הקשורים לדם – דימומים וזיהומים קשים. מהצד השני של הדברים, טיפול כימותרפי במינון נמוך מדי עלול לא להספיק ולמנוע מהחולה את האפשרות להבריא.

מעבר לכך, ידוע כי טיפולים כימותרפיים עלולים לגרום לתופעות לוואי קשות, ומינון גבוה מדי שלהן או הרכב לא נכון עשויים לגרום לפגיעה באברי גוף חשובים של המטופל, כגון: הלב, הריאות, הכליות ומערכת העצבים.

הוכחת טיפול כימותרפי רשלני וקבלת פיצויים

כמו בכל תביעה של רשלנות רפואית, כך גם כשמדובר ברשלנות רפואית באבחון סרטן – יש להוכיח כי הרופא התרשל בתפקידו – כלומר, לא פעל בסטנדרט הטיפול שמצופה מרופא סביר לנקוט במסגרת טיפול בחולה סרטן. כמו כן, יש להראות כי בשל התנהלות זו נגרם לחולה נזק, וכי לא מדובר בתופעת לוואי אפשרית של טיפולי הכימותרפיה. לצורך הוכחת התביעה, על התובע לצרף חוות דעת של מומחה רפואי, בה תהיה סקירה של האירועים, ותהיה התייחסות לטעויות שנעשו כתוצאה מרשלנות, ושגרמו לנזק הנטען. התובע יצטרך לשכנע את בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין הטיפול הרשלני שניתן לו לבין הנזק שנגרם.

אם בית המשפט יקבל את התביעה, ייתכן שייפסקו לתובע פיצויים גבוהים – כמובן בתלות בשיעור הנזק שנגרם בשל הרשלנות הרפואית.

אם אתם סבורים שנגרם לכם או לבני משפחתכם נזק בעקבות טיפולי כימותרפיה שבוצעו בצורה רשלנית, פנו לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין רשלנות רפואית. עורך הדין יבחן את פרטי המקרה, ויאמר לכם האם יש מקום להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית.

מתן מינון לא נכון של תרופות כימותרפיות

* לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שאלות ותשובות על רשלנות רפואית – בנושא שגיאות במתן כימותרפיה

מהן הטעויות הנפוצות במתן כימותרפיה שעלולות להיחשב כרשלנות רפואית?
הטעויות הנפוצות במתן כימותרפיה כוללות: מינון לא נכון של התרופות, טעויות בחישוב המינון לפי משקל ושטח גוף החולה, שימוש בפרוטוקול טיפולי שאינו מתאים למצב הרפואי, אי-זיהוי אינטראקציות בין תרופתיות מסוכנות, אי-ניטור נאות של תופעות הלוואי, והזרקת התרופה לרקמה במקום לווריד (אקסטרווזציה). טעויות אלו עלולות לגרום לנזקים חמורים בגוף ולהחמיר את מצבו של המטופל, ועשויות להוות בסיס לתביעת רשלנות רפואית.
תופעות הלוואי החמורות שעלולות להתרחש כתוצאה מרשלנות במתן כימותרפיה כוללות: פגיעה בלב (קרדיוטוקסיות), נזק כלייתי בלתי הפיך, דיכוי מח עצם חמור שמוביל לזיהומים מסכני חיים, נזק עצבי (נוירופתיה פריפרית), נזק ריאתי, פגיעה כבדית, ונמק רקמות במקרה של דליפת התרופה מחוץ לווריד. בניגוד לתופעות הלוואי הרגילות של הטיפולים הכימותרפיים, תופעות אלו חורגות מהצפוי ועלולות להיגרם מטיפול שלא ניתן בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים.
רשלנות רפואית בהקשר של טיפולים כימותרפיים מתרחשת כאשר הצוות הרפואי אינו פועל בהתאם לסטנדרט הטיפולי המקובל. זה כולל: אבחון שגוי או מאוחר של הסרטן, בחירת פרוטוקול טיפולי שאינו מתאים, טעויות במינון התרופות, היעדר מעקב נאות אחר תופעות הלוואי, אי-התייחסות לאינטראקציות בין תרופתיות, וכשלים בניהול תופעות הלוואי. כדי שמקרה ייחשב לרשלנות, יש להוכיח שנגרם נזק למטופל, ושקיים קשר סיבתי בין ההתנהלות הרשלנית לנזק שנגרם.
לא כל תופעות הלוואי מזכות בפיצוי. תופעות לוואי שונות הן חלק בלתי נפרד מהטיפול הכימותרפי, וכאשר המטופל מקבל הסבר מלא עליהן ומסכים לטיפול (הסכמה מדעת), לא ניתן לתבוע עליהן. עם זאת, ניתן לקבל פיצוי כאשר: תופעות הלוואי חריגות בחומרתן עקב טעות במינון, לא ניתן הסבר מספק על הסיכונים, הרופא המטפל לא עקב כראוי אחר התגובה לטיפול, או כשהיה ניתן למנוע או להפחית את הנזק באמצעות טיפול מתאים. במקרים אלו, יש לפנות לעורך דין המתמחה ברשלנות רפואית לבחינת המקרה.
הוכחת רשלנות במתן טיפול כימותרפי דורשת הצגת ארבעה יסודות: (1) חובת זהירות – שקיימת ממילא ביחסי רופא-מטופל; (2) הפרת חובת הזהירות – באמצעות הוכחה שהטיפול חרג מהסטנדרט הרפואי המקובל; (3) נזק – הוכחת הנזק שנגרם למטופל; (4) קשר סיבתי – הוכחה שהנזק נגרם כתוצאה ישירה מהרשלנות. התהליך כולל השגת התיק הרפואי המלא, חוות דעת מומחה בתחום האונקולוגיה, ולעתים עדויות של אנשי צוות רפואי. בשל מורכבות ההליך, רצוי להיעזר בעורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית, שיכול לנהל את התביעה ולהביא לפיצוי מרבי.
כן, ישנן תופעות לוואי לטווח ארוך של טיפולים כימותרפיים שעשויות להוביל לתביעה אם נגרמו עקב רשלנות. אלה כוללות: פגיעה קרדיוטוקסית בלב, נזק עצבי קבוע (נוירופתיה), פגיעה בפוריות שלא הוזהרה מראש, נזק ריאתי, פגיעה קוגניטיבית ("ערפל מוחי"), בעיות אנדוקריניות ונזק שמיעתי. חשוב לציין שלא עצם קיום תופעות הלוואי מהווה עילה לתביעה, אלא רק אם הן נגרמו עקב סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל, כמו מינון לא נכון, בחירת פרוטוקול לא מתאים, או היעדר מעקב והתערבות בזמן.

אז מה היה לנו?

מאמרים בנושא