העדר אבחון של אשך טמיר וטיפול בזמן עלולים לגרום לנזק לתינוק, שילווה אותו למשך כל ימי חייו. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? כיצד באה לידי ביטוי רשלנות רפואית באבחון אשך טמיר? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.
מהו אשך טמיר?
אשך טמיר הוא אשך שלא נמצא במקום שבו הוא אמור להיות, כלומר: בשק האשכים, ולא ניתן להוריד אותו לשק האשכים. במקרים נדירים שני האשכים הם טמירים, אך לרוב כשהתופעה מתרחשת, מדובר באשך אחד.
האשכים מתפתחים בתקופה העוברית בתוך חלל הבטן ולאחר מכן נודדים לכיוון המפשעה. לקראת סוף ההיריון של האם, אשכי העובר מתמקמים בשק האשכים. כאשר בשל סיבה כלשהי נדידת אשך אחד או שניים נעצרת, האשך לא מגיע ליעד ומתמקם באזור אחר שבו הוא אינו צריך להיות – באזור המפשעה או (לעתים נדירות) בחלל הבטן התחתונה.
התופעה של אשך טמיר היא תופעה שכיחה למדי. ע”פ הנתונים, ל-5%-2% מהיילודים יש אשך טמיר ול-1% מהתינוקות. בקרב פגים, שכיחות התופעה גבוהה יותר ומגיעה לכ-30%.
יש לציין, כי לעתים בגיל שלושה חודשים חלק מהאשכים מצליחים לחזור באופן עצמאי לשק האשכים, ובקרב 0.8% מכלל הילדים ניתן לראות בגיל שנה אשכים טמירים.
אבחון אשך טמיר
לאחר שנולד תינוק, הרופאים אמורים לערוך לו בדיקה יסודית ומקיפה כדי לנסות לאתר מומים ובעיות רפואיות שונות. מובן, שבמקרה שמאותרות בעיות רפואיות, יש חשיבות גבוהה לטיפול בהן במהרה כדי לא להחמיר את מצבו הבריאותי של התינוק.
אחת הבעיות שעלולות להופיע אצל יילודים זכרים היא אשך טמיר. כאשר נולד תינוק שסובל מאשך טמיר, המשמעות היא שהאשך לא ירד לשק האשכים. אם הבעיה לא מאובחנת בסמיכות ללידה, האשך עלול להתנוון ויש לכרות אותו. כמו כן הוא עלול להפוך לסרטני ואף לגרום לפגיעה בפוריות.
תביעת רשלנות רפואית על איחור באבחון אשך טמיר או טיפול לקוי
בישראל מוגשות תביעות רשלנות רפואית בגין איחור באבחון אשך טמיר או רשלנות בטיפול באשך טמיר, למשל ניתוח רשלני לטיפול באשך טמיר שגרם לנמק בגינו היה צורך לבצע כריתה של האשך.
לא אחת, לאבחון מאוחר יש השלכות חמורות ולכן מוגשת תביעה לבית המשפט לפיצויים. מומלץ להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית בנושא טרם הגשת תביעה.
מתי האבחון של אשך טמיר ייחשב למאוחר ויגרור הגשת תביעה?
אמנם ברוב המקרים אשך טמיר מאובחן בבית החולים ע”י בדיקת רופא, לאחר הלידה וטרם שחרור התינוק לביתו. ייתכן שאי אבחון בשלב זה נובע מבדיקה שנערכה בצורה לא מספיק יסודית.
עם זאת, במקרים רבים, גם אם מאובחן אצל תינוק אשך טמיר, לא תהיה המלצה על ניתוח מיידי להורדת האשך לשק האשכים, שכן לעתים הפעולה מתרחשת מאליה בחודשים שלאחר הלידה. במקרים אלו, ההורים מופנים למעקב רפואי של אורולוג ילדים, ואם האשך לא יורד מעצמו לאחר מספר חודשים, לרוב ההמלצה תהיה לנתח.
לכן, גם במקרים שבהם ניתן להוכיח כי הרופא היה צריך לאבחן את האשך הטמיר בסמוך לאחר הלידה, לא בטוח שניתן יהיה להוכיח כי נגרם נזק משמעותי בשל האיחור באבחון, אם לאחר מספר חודשים האשך ירד מעצמו לשק האשכים או אם ע”פ המעקב הרפואי, ההמלצה היא להמתין מעט לניתוח בשל סיבות שונות.
מתי כדאי להגיש תביעה בגין רשלנות באבחון אשך טמיר?
תביעות שמוגשות בשל איחור באבחון אשך טמיר הן לעתים מורכבות בנוגע לכימות הנזק. זאת משום שהנזק נגרם בגיל צעיר מאוד, כאשר עדיין אין משמעות לפוריות וקשה לבחון אותה. כמו כן, קשה להעריך את הנזק הנפשי שנגרם בגיל צעיר. מעבר לכך, כאשר מדובר בילד, עדיין לא ניתן לדעת אם האשך השני ייצר תאי זרע ש’יחפו’ על הפגיעה באשך האחר ועל החשש לאי פוריות. ואולם, תמיד קיים החשש שהאשך השני ייפגע, וכך תיווצר פגיעה מלאה בפוריות.
כשמדובר בקטין, תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות מהיום שמלאו לקטין 18. מכיון שתקופת ההתיישנות של תביעת רשלנות רפואית היא בת 7 שנים, ניתן אף לתבוע מעבר לגיל 18 – כלומר, עד גיל 25.
עם זאת, הורים רבים לא מעוניינים להגיש תביעה כשהילד מגיע לגיל ההתבגרות ונושק ל-18, ואף הילד/הנער עצמו לא מעוניין לחכות להפיכתו לבגיר, ולכן לעתים קרובות תביעת רשלנות רפואית הנוגעת לאבחון אשך טמיר, מוגשת הרבה קודם לכן.
יש לציין, כי יש דרכים שבמסגרתן ניתן להעריך את הפגיעה בפוריות גם בגיל צעיר, כך שהגשת תביעה בגיל הילדות היא אפשרות קיימת – בסייג של העדר יכולת לכמת את הנזק בצורה מלאה.
האשך נכרת בשל איחור באבחון, התובע קבל פיצוי
בת”א 001336-98 מוחה עוז נ’ הסתדרות מדיצינית הדסה נבחן הנושא של רשלנות רפואית באבחון של אשך טמיר. ע”פ התביעה, הנתבעים לא אבחנו את האשך כאשך טמיר, אשר זקוק לקיבוע כדי למנוע את ניוונו, לא ביצעו את המעקב הנדרש אחר השינויים באשך, לא הדריכו את ההורים לערוך מעקב אחר הנושא ואף לא התייעצו עם מומחים מתחום האורולוגיה.
כאשר התובע הגיע לגיל 14, צוין בבדיקה שהאשך השמאלי קטן יותר מהאשך הימני. בהמשך, עלה חשש כי האשך התנוון, התובע אושפז ונותח ובניתוח נכרת האשך, שנמצא כי הוא ללא תאי זרע. במקום האשך, הותקנה אצל התובע פרותזה.
בית המשפט קבל את התביעה וקבע כי בית החולים אחראי במחדלים רשלניים מצטברים לכריתת האשך, וכי אין לייחס להורים אשם תורם.
הפיצוי שנפסק לתובע הועמד על 160,000 שקלים.
במקרה שאתם חושדים כי אירעה רשלנות רפואית באבחון של אשך טמיר, מומלץ להתייעץ בהקדם עם עו”ד רשלנות רפואית, אשר יבחן את פרטי המקרה ויאמר לכם האם יש מקום להגיש תביעה.
ניתן לפנות לעו”ד רשלנות רפואית ממשרדו של עו”ד ישר יעקובי ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי בנושא.
במידה ואתה או מי מיקיריך נפגעתם עקב רשלנות רפואית, מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, להתייעצות באשר לדרכי הפעולה האפשריות בנסיבות המקרה.
