רשלנות רפואית יכולה לגרום לנזק קשה ובלתי הפיך למטופל.
מעבר לכך, יש מקרים שבהם מדובר ברשלנות רפואית כפולה – ביצוע פעולה רפואית בצורה לקויה, או כזו שלא הייתה נדרשת כלל ובעקבותיה ביצוע פעולה נוספת ברשלנות. מה עושים? את מי תובעים?
רשלנות רפואית כפולה: לפני ואחרי
מקרה שבו אירעה רשלנות רפואית כפולה נדון בע”א 2299/03 מדינת ישראל נ’ יפה טרלובסקי.
בית המשפט העליון דן בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שקבע כי ארעה רשלנות רפואית בלידה.
בית החולים התרשל בטיפול ביולדת ובשל רשלנות זו נולדה לאם תינוקת שסובלת משיתוק מוחין שהתבטא בעיוורון, שיתוק של ארבע הגפיים ופיגור קוגניטיבי.
בית המשפט העליון אישר את קביעת בית המשפט המחוזי, לפיה הטיפול הרפואי ביולדת לקה בהתרשלות בשני עניינים: 1. שחרור האם לביתה במקום השארתה להשגחה בבית החולים. 2. התרשלות נוספת בטיפול הרפואי שניתן לאם – בתהליך ההרדמה שבוצע לה במהלך הניתוח הקיסרי.
כיצד באה לידי ביטוי הרשלנות הרפואית הראשונה לפני הלידה?
הרשלנות הרפואית הראשונה התרחשה כך: האם הגיעה לבית החולים לפני הלידה כדי לבצע מעקב הריון. בוצעה לה בדיקת מוניטור לפעימות לב העובר.
לאחר מכן היא שוחררה לביתה עם הנחיה לעקוב אחר תנועות העובר ולחזור לבית החולים עם הופעת סימני לידה או כל תלונה או סימן חריג. ממצאי בדיקות המוניטור של האם לא נמצאו, כך שלא ניתן היה להציגם במשפט.
בשעות הערב באותו יום, האם נאלצה לחזור לבית החולים שכן הופיעו אצלה צירים ראשונים. היא חוברה למכשיר מוניטור ואז אובחנו שתי ירידות בדופק העובר תוך זמן קצר, כשביניהן חזר הדופק לתקנו.
לאחר מספר דקות אובחנה ירידה נוספת – חריפה, בדופק העובר (ברדיקרדיה), מה שהעיד על כך שהעובר היה במצוקה גדולה. עקב כך הוחלט על ביצוע מיידי של ניתוח קיסרי.
בפסק הדין נקבע, כי ההחלטה לשחרר את האם לביתה הייתה החלטה רשלנית, וראוי היה להשאירה בבית החולים. בקבעו כך, בית המשפט המחוזי בסס מסקנתו על חוות דעת רפואית, לפיה הריונה של האם היה כרוך בגורמי סיכון מיוחדים שהתבטאו בגילה המבוגר, גיל ההיריון, והיותה של הלידה לידה ראשונה לאחר טיפולי פוריות.
נקבע, כי ככל הנראה הרופא התורן נכשל בכך שלא קרא בצורה נכונה את ממצאי בדיקת המוניטור ולא הבין את הסיכון שבו היה מצוי העובר.
בית המשפט קבע, כי יש בסיס של ממש להניח ששינויי דופק העובר שנצפו בשובה של האם לבית החולים, היו מאובחנים מוקדם יותר, אילו האם הייתה מאושפזת להשגחה בבית החולים, במקום להישלח לביתה, והיו נערכות לה בדיקות מוניטור חוזרות.
“אילו כך נעשה, ניתן היה לאבחן את מצוקת העובר מוקדם יותר ולהוציאו מרחם אימו במצב טוב יותר, בטרם התרחשה ההידרדרות החמורה בדופק העובר ובלא להיזקק לניתוח קיסרי דחוף”, קבע בית המשפט.
נקבע, כי שחרור האם מבית החולים בנסיבות אלה, היווה חריגה מטיפול רפואי סביר העולה כדי התרשלות. בית המשפט העליון אשר קביעה זו.
כיצד באה לידי ביטוי הרשלנות הרפואית השנייה?
נקבע, כי רשלנות רפואית בניתוח קיסרי היא מקרה נוסף של רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לאם. ההתרשלות נפלה בתהליך ההרדמה שבוצע לה במהלך הניתוח הקיסרי.
תוך כדי הניתוח, המנתח הבחין כי צבע דמה של היולדת כהה, דבר שמעיד על בעיה בהנשמה. התברר, כי במהלך פעולות האינטובציה שבוצעו על ידי הרופא המרדים, צינור ההנשמה (הטובוס) הוחדר בטעות לוושט במקום לקנה.
לאחר שהטעות התגלתה, עוכב המשך מהלך הניתוח עד להחדרתו של הטובוס למקומו הנכון ורק לאחר מכן המשיך הצוות הרפואי בניתוח הקיסרי.
בית המשפט קבע, כי הרופא המרדים התרשל בכך שלא גילה מייד שהטובוס שהחדיר לא היה בקנה אלה בוושט.
בשל התרשלות זו חלפו לפחות 4 דקות שבמהלכן היולדת לא הונשמה וחל עיכוב של כ-10 דקות בביצוע הניתוח הקיסרי. לעיכוב זה הייתה משמעות רבה, שכן היה מדובר בניתוח קיסרי דחוף שהתבצע על רקע קיומה של מצוקת עובר שמצבו לא היה טוב וכושר עמידתו נמוך.
הטענות בערעור ופסק דינו של בית המשפט העליון
בית המשפט העליון דחה את טענות בית החולים, כי לא מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לתינוקת. עם זאת, בית המשפט העליון קבל את טענות בית החולים באשר לחישוב הפיצויים, וקבע כי האם לא עומדת בתנאי “הלכת אלסוחה” (מבחנים הדורשים נזק נפשי קשה) ולכן יש לבטל את הפיצוי בגין נזק לא ממוני שנפסק לאם.
התייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית
לאור האמור, בכל מקרה שבו אתם סבורים שארעה לכם רשלנות רפואית כפולה, בין אם רשלנות רפואית בהריון ובהמשך רשלנות רפואית בלידה ובין אם בסיטואציה אחרת, יש לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית ולבדוק עימו כיצד ניתן להוכיח כל רשלנות נטענת ולקבל פיצוי בשל כך.
משרד עורכי הדין ישר יעקובי זמין עבורכם לכל שאלה בנושא.
*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.
