פגיעה בעובר וביולדת – האם ניתן לקבל פיצוי?
אף אישה שעומדת ללדת לא יודעת איך הלידה תתחיל ואיך היא תסתיים. למרבה הצער, ישנם מקרים שבהם עקב רשלנות רפואית נגרמת פגיעה לעובר ו/או ליולדת במהלך הלידה. מתי מתרחשים מצבים כאלו? איך יודעים שמדובר ברשלנות רפואית והאם ניתן לקבל פיצויים בשל כך? על כל אלו ועוד, במאמר שלפניכם.
רשלנות רפואית בהריון ובלידה
הריון ולידה מצריכים מעקב מדוקדק וטיפול מדויק ומיומן. העדר מעקב הריון ראוי או אי טיפול בבעיות שהתגלו במהלך ההיריון עלולים להוביל ללידת עובר פגוע ואף למות העובר. גם לאם עלולים להיגרם נזקים.
כך גם בלידה – התנהלות לא תקינה של הצוות הרפואי עלולה להוביל לתוצאות קשות, הן ליילוד והן לבני משפחתו.
כדי להימנע מפגיעה אפשרית בעובר וביולדת, על הצוות הרפואי לשים לב לכל הנתונים הרלוונטיים, כגון: עברה המיילדותי של האשה, מעקב היריון, משקלה ומשקל העובר ועוד.
רשלנות רפואית בלידה משמעה גרימת נזק לאם או ליילוד, שמקורו בהתנהלות רפואית שלא עולה בקנה אחד עם הסטנדרט הרפואי המקובל. אם הצוות הרפואי בצע פעולה כלשהי בצורה לקויה, או שהוא לא נקט צעד שהיה עליו לנקוט בנסיבות העניין, ונגרם נזק ליולדת או לעובר, ייתכן שתקום עילה לתביעה בשל רשלנות רפואית בלידה.
מהן העילות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה?
העילות העיקריות הן אלו:
- בחירה בטכניקת לידה שגויה. למשל: הימנעות מביצוע ניתוח קיסרי כאשר היה צורך לבצעו או ביצוע ניתוח קיסרי באיחור.
- לידה מכשירנית (ואקום או מלקחיים) רשלנית.
- מעקב לקוי אחר מצבה של היולדת.
- העדר התייחסות לתלונות של היולדת בנוגע לכאבים.
- העדר התייחסות לנתונים רפואיים רלוונטיים בנוגע ליולדת או לעובר (משקל, לידות קודמות וכד’).
- השארת שליה ברחם היולדת.
- גרימת קרעים משמעותיים בלידה.
- אי מתן טיפול מתאים מיד לאחר הלידה – לאם או לתינוק.
רשלנות רפואית בלידה יכולה להתרחש בכל שלב של הלידה, שהרי לידה מתפתחת ולא מתרחשת בדרך כלל “בבת אחת”. רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, כמו גם רשלנות רפואית בלידת ואקום או מלקחיים או אף בלידה רגילה, עשויות להקים עילה לתביעת פיצויים.
כך למשל, בית המשפט פסק לאחרונה פיצוי בסכום של 320,000 שקלים לזוג הורים שטענו לרשלנות רפואית מצד בית החולים ברזילי, בנוגע לאופן הביצוע של ניתוח קיסרי שעברה התובעת, שהביא להשארת חלקי שליה בחלל רחמה, ובהמשך לכך באופן הביצוע של הליך גרידה, שהביא לפגיעה בשכבה החיצונית של הרחם. לטענת התובעת, בשל רשלנות הנתבע, אין ביכולתה ללדת שוב. (ת”א 9582-10-12 פלוני נ’ מדינת ישראל)
מכאן, שפגיעה ביולדת עשויה להוביל לפסיקת פיצויים גבוהים, ובשל כך חשוב להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית כדי שיבחן את המקרה שבפניו.
הוכחת רשלנות רפואית בלידה
יש להוכיח תביעה של רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה כמו כל תביעת רשלנות רפואית אחרת. יש לצרף חוות דעת רפואית שתומכת בטענות התביעה, ולהוכיח קיומה של חובת זהירות, הפרתה (התרשלות), נזק וקשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.
בית המשפט יבחן את הטענות לאורו של מבחן “הרופא הסביר”. האם הצוות הרפואי ניהל את הלידה ברמת מיומנות סבירה, האם הוא קיבל את ההחלטות הנכונות בהסתמך על הנתונים שהיו בפניו, האם במהלך הלידה נבחרה טכניקת הלידה המתאימה, האם הייתה רשלנות בניתוח קיסרי וכד’ – הכל בהתאם לשלב שבו הייתה הלידה ולרלוונטיות הדברים.
אם בית המשפט ישתכנע בדבר קיומה של רשלנות רפואית, הוא יבחן את הנזק שנגרם לתינוק ו/או ליולדת והאם קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק.
פסיקת פיצויים
הפיצויים יקבעו בהתאם לנזק שנגרם לתינוק ו/או ליולדת ובהתאם להשלכות של הנזק על שאר בני המשפחה. כך למשל, אם נולד תינוק פגוע בשל רשלנות רפואית, אזי מעבר לרכיבים של הוצאות רפואיות, ניידות וכד’, יכללו גם רכיבים של אובן השתכרות בעתיד והשלכות כלכליות אחרות. בית המשפט יכול לפסוק גם פיצוי בגין כאב וסבל, עוגמת נפש ועוד.
רוצים לדעת האם יש לכם סיכוי לקבל פיצויים בגין מקרה של רשלנות רפואית שחוויתם? פנו לעורך דין רשלנות רפואית והתייעצו עמו בנושא.
במשרד עורכי הדין ישר יעקובי ישנם עורכי דין בעלי ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית, והם ישמחו לסייע לכם.
*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.