הניתוח בוצע ע”י רופא מתמחה, ולמטופל נגרם נזק. האם יש להטיל עליו אחריות? מי יפצה על הנזק שנגרם?
הסוגיה של ביצוע טיפול רפואי ע”י רופא מתמחה נבחנה לא אחת בבתי המשפט. בתביעות שעוסקות ברשלנות רפואית, בית המשפט נדרש לשאלה האם האחריות שמוטלת על רופא מתמחה זהה לאחריות שמוטלת על רופא בכיר.
כמו כן, האם ניתוח שמבוצע ע”י רופא מתמחה, שמוגדר כניתוח מסובך ומורכב, ובסופו של דבר לא מסתיים בהצלחה, מהווה רשלנות רפואית מצד בית החולים?
חובת ההיוועצות
בית המשפט הדגיש לא אחת את חובת ההיוועצות החלה על רופא מתמחה, כאשר הוא ניצב בפני ביצוע פעולה או קבלת החלטה שעשויה להיות הרת גורל עבור המטופל.
כך למשל, בת”א 35338-03-14 נדונה תביעה ברשלנות רפואית שעסקה במותו של פג, בעקבות טיפול רשלני שניתן לו בפגיה.
בית המשפט ציין בפסק הדין, בהתאם לדבריו של רופא מומחה למחלות ילדים, כי העבודה בפגיה היא מורכבת וקשה. על המתמחה התורן מוטלת אחריות כבדה, ולעתים הוא צריך לקבל החלטות קשות ומורכבות.
ואכן, בדיוק בשביל סיטואציות כאלו, קיימת מערכת תומכת של יועצים, כונן ומנהל מחלקה.
עוד נקבע, כי לא בכדי נקבעה חובת ההיוועצות עם רופא בכיר בחוזר המנהל הכללי, אלא בשל חשיבותה. ההיוועצות עם רופא בכיר היא אבן דרך בדרכו של הרופא המתמחה.
זו חובה ראשונית, בסיסית אשר אי קיומה מהווה הפרה של חובת הזהירות כלפי המטופל, במיוחד כאשר מדובר בפג קטן ושבריר.
לידה תוך מתן פיטוצין ע”י מתמחה
מקרה שנדון בבית המשפט, הנוגע לסוגיית אחריות רופא מתמחה לנזק שנגרם, עסק במתן פיטוצין לאשה הרה – שיטה לזירוז לידה שמטרתה לגרום להתכווצויות ברחם, כדי להביא להתפתחות צירים ולזרז את תהליך הלידה – מסיבות רפואיות.
האשה הגיעה לבית החולים כדי לבצע הפלה יזומה, כשהיא בשבוע ה-18 להריונה. הצוות הרפואי ידע שמדובר באשה שעברה שני ניתוחים קיסריים ושהשליה שלה היא שליית פתח.
הצוות הרפואי, שכלל רופא מתמחה, החליט לבצע את ההפלה בשיטה שבה הוחדר לצוואר הרחם קתטר עם בלון והוזלף פיטוצין שמטרתו לגרום לצירים ולהחיש את פליטת העובר.
לאחר שהעובר נפלט, הרופאים ניסו להוציא את השליה, אך התברר שיש נקב ברחם ויש לנתח את האשה. במהלך הניתוח התגלה, כי השליה דבוקה לרחם ובשל הדימום הרב, הרופאים נאלצו לכרות את רחמה של התובעת.
בית המשפט קבע, כי מקובל לתת פיטוצין במצב שבו הייתה האשה. עם זאת, טיפול כזה מחייב השגחה צמודה של רופא מומחה.
השופטים סברו, כי יתכן שרופא מומחה היה בוחר מלכתחילה דרך טיפול אחרת ואולי מונע את הנזק שנגרם לתובעת. נקבע, כי בית החולים התרשל, שכן הטיפול היה צריך להתבצע ע”י מומחים ובמקום היו מתמחים בלבד.
רשלנות רפואית מעצם מעמדו של הרופא
אם נגרם נזק לאם או לתינוק בעקבות רשלנות של הצוות הרפואי, למשל: מתן פיטוצין ע”י מתמחה, יש לבדוק האם קיים קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לבין הליך הזירוז שבוצע.
אם כן, יש לשקול הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון או רשלנות רפואית בלידה – בהתאם לשלב שבו ארעה הרשלנות.
חשוב להדגיש, כי לא חל איסור בחוק על רופא מתמחה להעניק טיפול ליולדות, ובמיוחד במצבי חירום כאשר יש לפעול בהקדם.
עם זאת, מתן פיטוצין ושימוש באמצעים אחרים הוא מורכב, ומחייב הבנה עמוקה במצבם הרפואי של האם והתינוק, ולכן יש להתייעץ עם רופא מומחה, שיידע להמליץ על דרך הפעולה הטובה ביותר, שאולי תמנע סיכונים מיותרים.
אם המתמחה לא פעל בהתאם להליכים המקובלים והמתבקשים ובכך הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו ואת זכויות המטופלת, ייתכן שיהיה חשוף לתביעה ברשלנות רפואית.
הרופא המתמחה הורה על לידת ואקום – התינוקת נפטרה לאחר הלידה
מקרה של רשלנות רפואית בלידה שנעוץ ברשלנות רופא מתמחה, עסק במות תינוקת שנפטרה כחמש שעות לאחר לידתה.
נקבע, כי לא היה בסמכותו של הרופא המתמחה להורות על לידת ואקום, והיה עליו לקרוא באופן מיידי לרופאה הבכירה במקום להתמהמה במשך 13 דקות.
אם כן, אם אתם סבורים שהרופא המתמחה פעל ברשלנות, יש מקום לשקול הגשת תביעה נגד המוסד הרפואי בו קרה המקרה.
בין אם מדובר במקרה רשלנות רפואית בניתוח קיסרי, רשלנות רפואית בהריון או במקרה אחר, מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין רשלנות רפואית, כדי שיבחן את המקרה ויעריך את סיכויי התביעה.
*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.