רשלנות רפואית בטיפולי שיניים

כמו בתחומי רפואה רבים, גם רופאי השיניים מחוייבים לעמוד בסטנדרט הרופא הסביר ולהעניק טיפול מקצועי וסביר בנסיבות העניין. 

באילו מקרים תיחשב רשלנות רפואית בטיפולי שיניים:

  1. כירורגיית פה ולסת– כגון: החדרת שתלים לקויה, עקירת שן בינה שגורמת לפגיעה עצבית, עקירות כירורגיות של שיניים בריאות.
  2. שיקום הפה– כגון: התקנת כתרים בצורה לקויה, טיפולי שורש מיותרים, טיפולי שורש לקויים, התקנת מבנים לקויים.
  3. אורתודונטיה (יישור שיניים)– כגון: טיפול יישור שיניים ארוך מדי (מספר שנים), תוצאה אסתטית גרועה של טיפול ליישור שיניים, צורך בעקירת שיניים כתוצאה מטיפול לקוי של יישור שיניים.
  4. ניהול רשומה רפואית חסרה– כגון: אי החתמה על טפסי הסכמה לביצוע שתלים, רשומה ללא תכניות טיפול, רשומה ללא אבחנות רפואיות. 

החדרת שתלים לקויה:

הספרות הרפואית קובעת את הכללים להחדרת שתלים ללסת. 

בין השאר נקבע שעל הרופא להחדיר את השתל במרכז עצם הלסת, כך שיהיה לו כיסוי של עצם לכל אורכו ובמלוא היקפו. 

שתל אשר הוחדר ללסת ללא כיסוי של עצם כנדרש, יתפתח  סביבו תהליך דלקתי– Periimplantitis-  אשר יגרום לכישלונו בתוך זמן קצר. 

עוד קובעת הספרות הרפואית, שעל הרופא לוודא, מראש, את מידות עצם הלסת (גובה ורוחב) ואת איכותה באזור ההשתלה, וזאת במטרה להתאים את מידות השתלים למידות עצם הלסת.

על הרופא להכין, מבעוד מועד, סד כירורגי מנחה, המבוסס על תכנון מוקדם של עמדת הכתרים העתידיים, בהתאם לתבניות של השיניים שבפה ולצילומי הרנטגן שביצע.     

מטרת הסד הכירורגי המנחה היא לסמן את נקודות החדרת השתלים ללסת כך שיהיו ביניהם רווחים נאותים, ללא הטיה של אחד כלפי השני, ושימוקמו במרכז עצם הלסת כך שיהיה להם כיסוי של עצם לכל אורכם ובמלוא היקפם. 

החדרת שתלים ללסת ללא תכנון מוקדם כאמור, וללא שימוש בסד כירורגי מנחה, מהווה למעשה פעולת ניחוש, שתגרום להחדרה לקויה של השתלים כך שהתקנת הכתרים עליהם לא תתאפשר בצורה המומלצת בספרות הרפואית.

מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לאחר סיום החדרת השתלים לצורך בדיקת עילה לתביעת רשלנות רפואית, שכן לעיתים, שתלים לקויים אינם מתבטאים בכאב מיידי.  

עקירת שן בינה הגורמת לפגיעה עצבית:

מתחת לשורת השיניים הטוחנות והמלתעות בלסת התחתונה, קיימת תעלה בה חולף העצב האינפריור-אלוואולר (IAN) המספק תחושה לשיניים, לחניכיים, ולמחצית השפה התחתונה באותו הצד. עצב זה הוא אחד הענפים של עצב הטריגמינוס. כל פגיעה בעצב הזה תבוא לידי ביטוי בהפרעה תחושתית במקומות המסופקים ע"י העצב, בהתאם לחומרת הפגיעה.

הספרות הרפואית קובעת שלפני כל פעולה כירורגית בלסת התחתונה, כולל עקירה של שיני בינה, חובה על הרופא לבצע הדמיה של שורשי השיניים ותעלת העצב, ובהתאם לקרבה ביניהם להעריך את הסיכון הקיים לפגיעה בעצב החולף בתוכה, במהלך הפעולה הכירורגית. צילום ברירת המחדל, לצורך הדמיה ראשונית, הוא הצילום הפנורמי. כאשר מזהים בצילום פנורמי שקיימת קרבה של תעלת העצב לשורשי שן הבינה, חובה על הרופא לבצע צילום CT בו מזהים במדויק, במבט תלת ממדי, את היחס בין שורשי שן הבינה לתעלה הנ"ל ולעצב האינפריור-אלוואולר החולף בתוכה. 

באזור שן הבינה שבלסת התחתונה, יכול העצב הנ"ל לעבור בסמיכות לשורשי השן, או צמוד אליהם, או אף בין השורשים. 

במהלך עקירת שן בינה בלסת התחתונה, כל מניפולציה של שורשי השן, הסמוכים לתקרת תעלת העצב, יכולה למחוץ את תקרת התעלה ולפגוע בעצב האינפריור-אלוואולר החולף בתוכה. בנוסף, גם שימוש בלתי זהיר, במקדח, בעומק חלל העקירה, עלול אף הוא לגרום לפגיעה בתעלה ובעצב החולף בתוכה. 

במקרה של הפרעה בתחושה בלסת התחתונה, תחושת זרם חשמל בלסת התחתונה, ריור בלתי רצוני, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יפנה לביצוע צילום מתאים ויבדוק האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית.  

עקירות שיניים שלא לצורך:

הרופא הסביר מחויב בביצוע בדיקה קלינית ורנטגנית פרטנית טרם ביצוע עקירה של שיניים.

עקירה של שיניים הינה פעולה בלתי הפיכה ולכן חובה על הרופא לקבל את הסכמת המטופל לכך, לאחר מתן הסבר מפורט, כולל חלופות טיפוליות, כנדרש על פי חוק זכויות החולה.                                                                  

יש לזכור שלעקירה של שיניים יש גם השלכות כלכליות מיידיות ועתידיות.

לפני ביצוע עקירות, הרופא נדרש לבצע בדיקה קלינית ורנטגנית קפדנית של מצב השיניים ולקבוע להן אבחנה רפואית. בנוסף, על הרופא לבחון אפשרויות לשימור השיניים, כולן או חלקן, ולהפנות את המטופל למומחה מתאים בהתאם לצורך.

החלטה הסופית לגבי גורל השיניים (אשר נקבע שיש לעקרן) צריכה להתקבל רק לאחר קבלת תגובת המומחה, ובהסכמת המטופל.

על המטופל לחתום על טופס הסכמה לעקירת שיניים.

יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום עם צילום שבוצע טרם העקירה על מנת לבדוק האם העקירה הייתה מוצדקת

התרשלות בהתקנת כתרים:

הספרות הרפואית קובעת את הכללים להתקנת כתרים על שתלים/שיניים.   

בין השאר נקבע: 

שולי הכתרים חייבים להתאים לשולי המבנים שעל השתלים/שולי גדמי השיניים.

בין 2 כתרים סמוכים, חייבים להיות רווחים (אמברזורות) מתאימים ע"מ לאפשר ניקוי השתלים/השיניים. 

כאשר אין התאמה בין שולי הכתרים לשולי המבנים שעל השתלים/שולי גדמי השיניים, יחדרו שאריות מזון לרווח הזה והדבר יגרום לדלקת בחניכיים ובהמשך לספיגת עצם סביב השתלים/השיניים.

כאשר אין רווחים בין הכתרים לא ניתן לנקות את השתלים כנדרש. כתוצאה מכך תתפתח דלקת בחניכיים, שהיא ראשיתו של התהליך של אובדן האחיזה של כל שתל בעצם הלסת.

במקרה של כאבים לאחר ביצוע כתרים או תחושת חוסר התאמה/נוחות בפה, יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יפנה לביצוע צילום ויבדוק האם הייתה התרשלות בביצוע הכתרים. 

טיפולי שורש לקויים:

הספרות הרפואית קובעת את הכללים לביצוע טיפולי שורש. בין השאר נקבע:

  1. טיפול שורש יבוצע בשן רק אם נקבעה לשן אבחנה רפואית המצדיקה את ביצועו. 
  2. ללא קביעת אבחנה כנדרש אין לבצע טיפול שורש.
  3. הרכבה של כתר על שן אינה מהווה סיבה רפואית המצדיקה ביצוע טיפול שורש, אלא אם קיימת פגיעה מוכחת בעצב השן או במידה ויתרת חומר כותרת השן אינה מספיקה לתמיכה בכתר. 
  4. חובה על הרופא לתעד בכרטיס הטיפולים את ממצאי בדיקתו ואת הסיבה לביצוע טיפול שורש בשן, כולל קביעת אבחנה רפואית המצדיקה את ביצועו.
  5. שלבי הביצוע של טיפול השורש מחייבים ניקוי וחיטוי של תעלת השורש מחומרים האורגניים שבתוכה, ואח"כ סתימה ואיטום של תעלות השורש לכל אורכן תוך דחיסה נאותה. 
  6. הימנעות מניקוי וחיטוי נאותים תגרום לתהליך דלקתי בתוך תעלת השורש ובעצם הלסת, שסביב קצה השורש, אשר ביטויו הרנטגני הוא הצללה.
  7. אסור להרכיב כתר על שן בה אובחן טיפול שורש לקוי, וחובה על הרופא לבצע בשן כזו טיפול שורש חוזר.

במקרה של כאבים לאחר טיפולי שורש יש לפנות לעורך דין המתמחה בתחום אשר יפנה לביצוע צילום אשר יעיד האם טיפולי השורש לקויים

התרשלות בטיפול אורתודונטי (יישור שיניים)

אורתודונטיה (יישור שיניים) הינה ענף ברפואת שיניים העוסק במניעה ובתיקון של עמדות לקויות של השיניים והלסתות. הטיפול האורתודונטי מתבצע על ידי הפעלת כוח עדין ומתמשך (המכונה כוח אורתודונטי) על השיניים באמצעות מכשירים ועזרים מיוחדים.

הטיפול האורתודונטי, כמו כל טיפול רפואי אחר, אמור להתבצע לאחר אבחנת ליקוי הסגר תוך שימוש באמצעי עזר שהם חיוניים לקביעת האבחנה ודרך הטיפול. אמצעי עזר אלה כוללים צילומי רנטגן מתאימים, תמונות פנים ושיניים ומודלים (גבס או דיגיטליים) של השיניים.

בנוסף מוטלת על הרופא החובה, בהתאם לתקנות משרד הבריאות, לכתוב ולסכם את כל הממצאים הקשורים לבעיה הרפואית בתיק הרפואי של המטופל/ת, לתכנן ולכתוב את דרך הטיפול יחד עם רישום של הסיכונים הקשורים בטיפול זה. 

על הרופא/ה מוטלת החובה להסביר למטופל את האבחנה, מהלך הטיפול, סיכוני הטיפול והפרוגנוזה של הטיפול. החתמה על טופס הסכמה לטיפול מאשרת כי אכן הרופא המטפל ביצע פעולות אלה.

במידה וטיפול ליישור שיניים נמשך שנים רבות או שתוצאתו הסופית אינה משביעת רצון (כגון: שיניים לא ישרות), מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום לבדיקת עילה לתביעת רשלנות רפואית.

חובת ניהול רשומה רפואית

הנחיות משרד הבריאות מחייבות את הרופא לרשום בכרטיס הטיפולים את ממצאי הבדיקה הקלינית והרנטגנית שביצע למטופל עובר להתחלת הטיפול. 

בכרטיס הרפואי ירשמו כל הפרטים האישיים והרפואיים שיצטברו במהלך הטיפול, כגון: פירוט הטיפולים שניתנו, בציון התאריכים, לרבות אופני ההרדמה, חומרי ההרדמה וכמותם.  התרחשויות שונות שקרו בזמן הטיפול.

דו"ח ניתוח, המפרט את הפעולות שבוצעו להחדרת שתלים, כולל שיוך מדבקת השתל למיקום השתל בפה, הם חלק בלתי נפרד מכרטיס הטיפולים.

חוק זכויות החולה  מחייב את הרופא לערוך למטופל תכנית טיפול ובה יפורטו החלופות הטיפוליות האפשריות. 

על הרופא לדון עם המטופל על היתרונות והחסרונות של כל תכנית טיפולית, כל זאת ע"מ לאפשר למטופל להביע הסכמה מדעת לתכנית הטיפול שנבחרה לביצוע.

על הרופא להסביר למטופל את הסיכונים והסיבוכים הקיימים בתכנית הטיפול שנבחרה 

לביצוע, וכן מה יהיה מצבו היה ויתממש אחד הסיבוכים, ואיזה טיפולים יהיה עליו לעבור 

בעקבות כך.  

הרופא חייב להחתים את המטופל על טפסי הסכמה לביצוע הניתוחים להחדרת שתלים, לעקירות שיניים כירורגיות ולכל פרוצדורה כירורגית אחרת.

הנחיות משרד הבריאות בדבר רישום משתלים מחייבות את הרופא להדביק בכרטיס הטיפולים מדבקות עם פרטי השתלים ולשייך כל מדבקה לשתל המתאים.

הנחיות משרד הבריאות לתרשומת סגסוגות לשיקום שיניים לצורך מעקב, מחייבות את רופא השיניים להדביק בתיקו הרפואי של המטופל מדבקה עם הפרטים על הרכב הסגסוגת ממנה עשוי השחזור.

דוגמאות לפיצויים בפסיקה (תוכן משוכפל)

  1. נפסק סך של 315,000 ₪ עבור אישה ילידת 1953 שקיבלה טיפול רשלני תוך שבית המשפט  קובע כי השתלים, הכתרים וטיפולי השורש בפיה כמו גם המעקב אחר החלמתה, היו לקויים. עוד הוסיף בית המשפט הנכבד כי הרשומות הרפואיות שניהל הנתבע היו חלקיות ולקויות ולא ביטאו את מהלך הטיפול כפי שהיה בפועל.
  2. נפסק סך של 75,000 ₪ עבור אישה ילידת 1965 שסבלה מכישלון בהשמת 7 שתלים כתוצאה מרשלנות רופא השיניים- דבר שגרם לתובעת סבל רב, כאבים וסחבת.
  3. נפסק סך של 185,000 ₪ בגין טיפול רפואי רשלני (כתרים וטיפולי שורש לקויים ביותר, אשר גרמו לפגיעה פריודנטלית, עששת, צורך בעקירת שיניים ובהרמת סינוס עם השתלת עצם, ביצוע שתלים ועוד) ובחלקו מיותר (טיפולי השורש). עוד נקבע  כי הרשומה הרפואית נוהלה על ידי הנתבע באופן לקוי והינה חסרה וכי לא ניתנו לתובע הסברים מפורטים ומספקים בטרם ביצוע הטיפול ומידע על תכניות טיפוליות חלופיות.

לתיאום פגישת ייעוץ ראשונית וללא תשלום עם עורך דין רשלנות רפואית צרו קשר עם משרדינו בטלפון 03-6914004

זקוקים לשירותים משפטיים בנושאי רשלנות רפואית?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

מאמרים בנושא