אם קרה לכם מקרה שמעורבת בו רשלנות רפואית ואתם שוקלים להגיש תביעה, כדאי שתזדרזו. נכון, אתם לא צריכים להגיש את התביעה מחר, ויש מקרים שבהם יש מקום להמתין מסיבות שונות, אבל חשוב שלא תאחרו את המועד. מדוע? בגלל עניין ההתיישנות.
רשלנות רפואית – התיישנות, מתי?
אם תגישו תביעת רשלנות רפואית לאחר תום תקופת ההתיישנות, בדרך כלל תביעתכם תידחה מהסיבה שעילת התביעה התיישנה. על כן, יש לקחת בחשבון את הנושא של התיישנות בתביעות בגין רשלנות רפואית.
חוק ההתיישנות, תשי”ח-1958 (להלן: “חוק ההתיישנות”) קובע בסעיף 5(1), כי התקופה שבה מתיישנת תביעה בעניין שאינו מקרקעין היא שבע שנים. מכאן, שע”פ חוק, התיישנות רשלנות רפואית תהיה תוך שבע שנים מיום האירוע שגרם לנזק.
מרגע הגשת התביעה לבית המשפט, מרוץ ההתיישנות נעצר. אם התביעה מופסקת ובהמשך מוגשת מחדש, פרק הזמן שבו היא התנהלה בבית המשפט לא יובא בחשבון לצורך חישוב תקופת ההתיישנות.
חריגים לתקופת ההתיישנות
כאמור, הכלל המנחה הוא כי תביעה ברשלנות רפואית מתיישנת תוך 7 שנים מיום האירוע שגרם לנזק. עם זאת, ישנם חריגים לכלל זה. העיקריים שבהם הם אלו: קטינים, הנזק לא התגלה ביום האירוע, התיישנות שלא מדעת, ליקוי נפשי או שכלי, התנהגות פסולה של הנתבע.
קטינות – לפי סעיף 10 לחוק ההתיישנות, בחישוב תקופת ההתיישנות, לא יילקח בחשבון הזמן שבו עדיין לו מלאו לתובע שמונה עשרה שנה. כלומר, מי שהיה קטין בזמו התרחשות האירוע הרשלני שבעקבותיו נגרם לו נזק, יכול לתבוע תוך שבע שנים מגיל 18, דהיינו: עד גיל 25.
הנזק לא התגלה ביום האירוע – סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין קובע, כי מרוץ ההתיישנות יחל במועד אירוע הנזק, ואם הנזק התגלה באיחור, מרוץ ההתיישנות יחד במועד גילוי הנזק, אך לא למעלה מעשר שנים מיום שבו ארע הנזק.
כך למשל, במקרים שבהם הנזק לא ארע מיד לאחר המעשה הרשלני או כשהתובע לא היה יכול לדעת שהוא זכאי להגיש תביעה בשל רשלנות רפואית, שכן נעלמו ממנו העובדות, לדוגמה רשלנות רפואית באבחון רפואי מאוחר – גידול סרטני התגלה בגוף המטופל רק מספר שנים לאחר שהתלונן על כאבים ותסמינים בפני הרופאים. במקרים אלו, תקופת ההתיישנות תחל ביום שבו נודעו לתובע העובדות, והתקופה להגשת תביעה תעמוד על עשר שנים מיום האירוע.
התיישנות שלא מדעת – לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, אם התובע לא ידע ולא היה יכול לדעת כי הייתה רשלנות בטיפול בו, תקופת ההתיישנות תחל ביום שבו נודעו לתובע העובדות שמהוות את עילת התביעה.
יש לציין, כי בשונה מסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, סעיף זה לא תוחם את מרוץ ההתיישנות לעשר שנים מיום אירוע הנזק. זאת ועוד, הוא מבוסס על מבחן אובייקטיבי. הבדל נוסף הוא, שסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין הוא הסדר ספציפי למקרים נזקיים. סעיף 8 לחוק ההתיישנות הוא ההסדר הכללי.
השימוש בסעיף 8 לחוק ההתיישנות נעשה ע”י בית המשפט לעתים רחוקות בלבד.
ליקוי נפשי או שכלי – לפי סעיף 11 לחוק ההתיישנות, בחישוב תקופת ההתיישנות לא תלקח בחשבון התקופה שבה התובע לא היה מסוגל לדאוג לעצמו בשל ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע ולא היה לו אפוטרופוס.
התנהגות פסולה של הנתבע – בסעיף 7 לחוק ההתיישנות נקבע, כי מרוץ תקופת ההתיישנות של תביעה יושעה אם התובע נמנע מלהגיש תביעה בשל כך שהנתבע או מישהו מטעמו הטעה אותו ביודעין, הפעיל עליו כח, איים עליו או נצל את מצוקתו.
רשלנות רפואית בלידה – התיישנות
כאשר מדובר בתביעות ילדים, יש להבחין בין תביעות שקשורות לרשלנות רפואית בלידה לבין תביעות שקשורות לרשלנות רפואית בהריון.
כשאנו מדברים על רשלנות רפואית בלידה, הכוונה לרשלנות שמתרחשת בהליכים שקשורים ללידה- לפניה, במהלכה או אחריה, כמו: בחירה בשיטת יילוד לא נכונה, מחסור בחמצן במהלך הלידה, עיכוב בהוצאת התינוק לאוויר העולם ועוד. ואילו כאשר מתייחסים לרשלנות רפואית בהריון, הכוונה לרשלנות שמתבצעת במהלך הריונה של האם, למשל: אי אבחון פגמים בעובר, אי אבחון מחלות גנטיות ועוד.
תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון הקשורה באי מתן המלצה/הסבר על הפסקת הריון, היא לא תביעה של הילד אלא תביעה של ההורים בלבד, ולכן תקופת ההתיישנות של תביעה כזו עומדת על 7 שנים בלבד.
לעומת זאת, תביעה בגין רשלנות רפואית בלידה היא תביעה בשל אירוע שקרה לילד כשהיה קטין, ולכן חוק ההתיישנות יחול בחלוף 7 שנים מיום שהילד הפך לבגיר (18), כלומר: הילד יוכל לתבוע, בין בעצמו ובין באמצעות הוריו, עד הגיעו לגיל 25.
הפרוצדורה הזו מתאפשרת, משום שבמקרים רבים הורים לא מודעים לכך שהבעיות של הילד שלהם נובעות מרשלנות רפואית בלידה. הפגיעות הנפוצות בעניין זה הן שיתוק מוחין, פיגור שכלי ובעיות התפתחותיות שונות.
עם זאת, על אף פרק הזמן הארוך להגשת תביעה, לא מומלץ להמתין יתר על המידה, שכן ייתכן שחלק מהראיות יאבדו, ידהו או לא יימצאו בתיק הרפואי, ויהיה קשה יותר להוכיח את התביעה.
לכן, כדאי להתייעץ עם עורך דין רשלנות רפואית. התיישנות אינה עניין של מה בכך, ועורך הדין יידע לכוון אתכם ולהמליץ לכם מה לעשות והאם כדאי לתבוע.
בתביעה בגין רשלנות רפואית בלידה בדרך כלל נפסקים פיצויים גבוהים, שמטרתם לסייע להורים ולילד למשך כל ימי חייו.
*לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.
