על אף שהמאמצים הרבים של האגודה למלחמה בסרטן ושל גופי הבריאות השונים למניעת המחלה מתמקדים בנשים בעיקר, גם גברים עלולים לחלות בסרטן השד וזאת מאחר והם נושאים מידה מסויימת של רקמת שד סביב הפטמה הגברית. מחלת סרטן השד הינה מחלה ממארת שמקורה בתאי השד וללא טיפול היא עלולה להתפשט בגוף ולשלוח גרורות ממאירות לכל איבריו ולגרום למות הגבר או האישה. רשלנות רפואית באבחון סרטן שד מתקדם מתמקדת באי מתן מידע אמין ומדויק אודות הסיכון לחלות בה, פיענוח שגוי של בדיקות ואי יידוע האישה או הגבר בזמן אודות מחלתם, דבר שיכול היה להציל את חייהם.
סרטן השד בישראל
מחלת הסרטן הינה אחת מן המחלות הממאירות הנפוצות בעולם וגם בישראל. גם גברים וגם נשים עלולים לחלות בה, אך מאמצי ההסברה של גופי הבריאות השונים מתמקדים בעיקר בנשים ומזמינים אותן לגילוי מוקדם של המחלה באמצעות ממוגרפיה – בדיקה פשוטה ביותר שעשויה להציל חיים. אנשים רבים נמצאים בסיכון למחלה בשל סיבות גנטיות, עישון, נטילת גלולות למניעת הריון, אורח חיים לא בריא, סטרס ולחץ, חשיפה לרעלים וזיהומים שונים והשמנת יתר. אי זיהוי המחלה בזמן עלול לגרום למחלה להתפשט בגוף ולשלוח גרורות קטלניות לכל איבריו ולכן חשוב כל כך לתפוס את המחלה כשהיא עדיין בשלביה ההתחלתיים.
טיפול בסרטן השד
הטיפול בסרטן השד מתבטא באמצעים תרופתיים כגון כימותרפיה, התנהגותיים כגון הפסקת עישון וניהול אורח חיים בריא, תזונה טובה יותר, פעילות ספורטיבית ומרגוע, וגם כירורגיים כגון כריתת השד או ניתוח להוצאת גידולים ממאירים וגרורות. ככל שהמחלה מתגלה בשלבים מוקדים יותר, כך הסיכוי להחלים ממנה גבוה יותר. לכן חשוב כל כך לתפוס את המחלה מהר ככל הניתן.
מה מידת אחריותו של הרופא המטפל?
תחילה יש לציין כי מדינת ישראל מקדישה מאמצים רבים בהסברה לציבור, והאגודה למלחמה בסרטן יוצאת אחת לשנה בקמפיינים הסברתיים נרחבים ומזמינה את הציבור הרחב לבוא ולהיבדק. בדיקת ממוגרפיה פשוטה אשר בה נסרק השד במכונה מיוחדת לגילוי מוקדם של גידולים, אפילו זעירים, יכול להציל חיים. בנוסף, נשים יכולות לבדוק את עצמן לעיתים תכופות, למשש את השד ולחוש האם הן מזהות בתוכו גושים קשים קטנים. מודעות הינה המפתח לבריאות גופה של האישה, אך גם לרופא המטפל שלה יש אחריות רפואית. רשלנות רפואית יכולה לקרות כאשר הרופא המטפל אינו מגיש למטופליו מידע רלוונטי אודות סרטן השד ואינו ממליץ או מפנה לבדיקה, או שאינו ער לעובדה כי המטופל שלו מגיע ממשפחה שיש בה מקרים קודמים של סרטן השד. להלן דוגמאות לרשלנות רפואית בתחום סרטן השד:
- אי הפנייה – רופא אשר בין מטופליו יש גברים ונשים בקבוצת סיכון ולא שלח אותם לבדיקות סקר תקופתיות לגילוי סרטן השד יכול להיחשד ברשלנות.
- אבחון שגוי – אבחונים שגויים יכולים להיות אי אבחון כלל של סרטן השד, או אבחונו כסרטן מסוג אחר ואפילו מחלה אחרת.
- ביצוע לא תקין של הבדיקה – אי אבחון של סרטן השד בשל ביצוע רשלני וכלאחר יד של בדיקת שד ידנית או ממוגרפית.
- אבחון שגוי של סוג סרטן השד – סוג הסרטן משפיע על תכנון הטיפול הרפואי וטיפול לא יעיל עלול לסכן חיים.
- אבחון שגוי של שלב המחלה בסרטן השד – אבחון שגוי זה יגרור אחריו ניהול לא נכון של המאבק במחלה, ניהול שעלול לגרום לנזק משמעותי ואף מוות של החולה.
- הימנעות ממעקב רפואי – זוהי התרשלות במלוא מובנה. במידה ורופא מיודע כי המטופל או המטופלת שלו חלו במחלה ואינו עוקב אחרי הטיפולים והתקדמותם לוקה ברשלנות קשה מאחר ולא יהיה מודע בזמן לכשלים או לאי יעילות של טיפולים ויאבד זמן רב ויקר שעלול לעלות למטופל בחייו.
האם ניתן למנוע את המחלה?
מחלת הסרטן יכולה לקרות לכל אחד בכל גיל ובכל שלב בחיים. אולם יש גורמים מסוימים אשר עשויים לנבא אותה, וכרופא מטפל או איש מקצוע הבריאות, חשוב להכיר אותם ולקחת אותם בחשבון בזמן הטיפול בגבר או באישה:
גנטיקה
נשים רבות אשר חלו במחלה יכולות לספר על נשים נוספות, או גברים נוספים, אשר חלו בה במשפחתן. נשים אשר מודעות למחלת הסרטן בגופן יפיקו תועלת רבה ממעקב צמוד ובדיקות סדירות הן אצל רופא, הן על ידי מישוש עצמי של השד, והן על ידי סריקת ממוגרפיה שיכולה לזהות את הגידולים כשהם בגודל מזערי ולא מורגש. גילוי מוקדם יכול להציל חיים.
אורח חיים
ישנו קשר ברור בין מחלת הסרטן לבין אורח חיים לא בריא הכולל עישון, חיים מלווים בסטרס ובלחץ רב, אי פעילות גופנית ותזונה לקויה. שינוי אורחות החיים, התרגעות, יציאה לפעילות ספורטיבית, הפסקת עישון ולעיתים גם בחינה מחודשת של נטילת גלולות למניעת הריון אשר לא גורמות לסרטן אבל מעלות את הסיכון, יכולים להביא לבריאות, למרגוע, לאורח חיים בריא יותר ולהפחתת הסיכון למחלה.
מודעות
עצם המודעות למחלה יכולה להציל חיים. בדיקות שגרתיות אחת לתקופה, מישוש עצמי של השד, הבנה כי במידה והתגלה גוש בשד יש ללכת ולהיוועץ עם הרופא, כל אלו יכולים להציל חיים רבים. לעומת זאת אי מודעות ובושה לגשת לרופא גם אם יש תחושה שמשהו לא בסדר, עלולים לגרום למוות בטרם עת.
גילוי מוקדם
בדיקה קצרה ולא מכאיבה של השד יכולה לגלות את הגושים הממאירים בשד בשלב המוקדם ביותר שלהם ולהביא לעצירת המחלה על ידי טיפול מהיר ואגרסיבי הכולל כימותרפיה. לא תמיד יש צורך להגיע למצב של כריתה, ולעיתים הליך זה משמש כמוצא אחרון, במיוחד אצל נשים שעדיין מעוניינות להביא ילדים לעולם ולהניק, אך לעיתים אין מנוס מטיפול כירורגי מיידי ודחוף למניעת התפשטות המחלה.
כריתת רחם ושדיים
הליך זה נשמע נורא, במיוחד עבור נשים צעירות, ההחלמה אינה פשוטה כלל וכרוכה בכאבים ובשינוי מראה הגוף, אבל ההליך הלא פשוט הזה יכול למנוע את הסרטן מהסיבה המובנת מאליה כי השד או הרחם אינם קיימים עוד. נשים אמיצות אשר החליטו כי מיצו את שלב הולדת הילדים או מוותרות על ילדים כלל, עוברות את הליך הכריתה ולאחריו שיקום כירורגי המעניק לגופן צורה נשית בדיוק כפי שהתרגלו אליו. זהו פתרון קשה וכואב, אך יעיל במיוחד נגד סיכון גבוה לחלות בסרטן השד או סרטן הרחם.
מה לעשות במידה וחליתם במחלה?
קודם כל, אם התבשרתם כי אתם חולים במחלה, הוא לטפל בעצמכם בכל האפשרויות שעומדות בפניכם. לאחר מכן ניתן לבדוק לאחור את התנהלות הרופא המטפל, הגורמים הרפואיים השונים שבהם טופלתם לאורך השנים ומעבדות ומתקנים שונים שבהם ביצעתם בדיקות לגילוי המחלה. השאלות שצריכות להישאל הן האם הרופא המטפל מסר לכם את כל המידע הנדרש כדי להביא למודעותכם את האפשרות שתחלו במחלה? האם הפנה אתכם או המליץ לכם על בדיקות לגילוי המחלה? האם עקב אחרי תוצאות הבדיקה ויידע אתכם בנוגע לתוצאות? האם הבדיקה הייתה ראויה ומדויקת? האם פיענוח התוצאות נעשתה במקצועיות וללא טעויות? האם קיבלתם מידע בזמן ובמקום אודות היותכם בקבוצת סיכון לחלות במחלה ושאלות נוספות שתפקידן לרדת לשורש העניין, האם ניתן היה למנוע את מחלתכם על ידי העלאתה למודעותכם ובדיקה שלכם בזמן?
לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, השאירו פרטים או חייגו: 03-6914004.