רשלנות בבדיקת ביופסיה – מה חשוב לדעת?

בדיקת ביופסיה נעשית בדרך כלל כדי לבדוק האם קיים גידול סרטני. הבדיקה נעשית גם במקרים שבהם רוצים לאתר דלקות ומחלות גנטיות. רשלנות רפואית בביצוע הבדיקה עלולה להוביל להשלכות קשות. איך מוכיחים רשלנות רפואית? באילו נסיבות מומלץ להגיש תביעה? קראו ולמדו.

בדיקת ביופסיה והצורך בביצועה

כאשר מבצעים ביופסיה, המשמעות היא שנוטלים דגימת רקמה מאיבר בגוף האדם כדי לבדוק אותה. הבדיקה מסייעת לאבחן מחלות שונות, והשימוש העיקרי נעשה בה לצורך אבחון סרטן. את הבדיקה שולחים לרופא פתולוג שבודק אותה באופן יסודי.

בדיקות הביופסיה הנפוצות ביותר הן ביופסיה של העור, השד, בלוטת התריס, הערמונית, מוח העצם ונגעים במערכת העיכול.

ביופסיה נעשית בהרדמה חלקית או מלאה, בהתאם לסוג הבדיקה הנדרש. למשל, כאשר דוקרים במחט את הרקמה ומוציאים דגימה קטנה, ניתן להסתפק לרוב בהרדמה מקומית. במקרים אחרים, שבהם מדובר בדגימה גדולה יותר – למשל, כאשר יש גוש חשוד בשד, אפשר לכרות חלק מהגוש או את כולו ויש צורך בהרדמה מלאה.

תופעות הלוואי הצפויות לאחר ביופסיה הן דימום או זיהום באזור הביופסיה.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

בדיקת ביופסיה והצורך בביצועה

 

ביופסיה לאבחון סרטן ורשלנות בביצוע הבדיקה

כדי לאבחן בצורה ודאית גוש חשוד שנמצא בגופו של מטופל, שנצפה בבדיקת CT או MRI, יש לקחת בדרך כלל ביופסיה מהגוש.

זאת, משום שלעתים, רק בדיקת ביופסיה יכולה לזהות במדויק את סוג הסרטן ובאיזה שלב הוא נמצא.

מכאן, שעיכוב בביצוע הבדיקה או אי ביצועה, במיוחד כאשר יש תסמינים וחשד סביר למחלה, עלול לגרור תוצאה של רשלנות רפואית באבחון סרטן ולהוביל לתוצאות קטלניות.

כך למשל, אם בדיקת פאפ שבצעה מטופלת נמצאה לא תקינה, ייתכן שרופא הנשים יבקש מהמטופלת לבצע בדיקת קולפוסקופיה, בדיקה שבוחנת מקרוב את איבר המין הנשי בשלושה אזורים, במסגרתה תלקח ביופסיה שתשלח לבדיקת מעבדה.

אי ביצוע ביופסיה בנסיבות כאלו המצריכות ביצועה, עלול לעלות כדי רשלנות רפואית.

רשלנות רפואית באבחון סרטן צוואר הרחם היא עילת תביעה אפשרית במקרה כזה, כאשר נטילת ביופסיה הייתה מסייעת באבחון ודאי של סרטן שניתן היה לטפל בו אילו היה מתגלה בשלב מקדמי.

רשלנות רפואית בביופסיה יכולה לבוא לידי ביטוי גם כאשר תוצאת הביופסיה לא מפורשת בצורה נכונה והטיפול שניתן למטופל פוגע בבריאותו.

מעבר לכך, ביופסיה, כמו בדיקות פולשניות אחרות, מצריכה קבלת הסכמה מדעת של הנבדק-המטופל. על הצוות הרפואי להסביר למטופל אודות הבדיקה, והסיכונים הכרוכים בביצועה. אי עמידה בחובה זו, עשויה להוות רשלנות רפואית.

בע"א 2781/93 עלי דעקה נ' בי"ח כרמל נדון מקרה שבו בוצעה לתובעת בדיקת ביופסיה בכתפה הימנית, בשל חשד לגידול בכתף ובשל הצורך באבחנה ברורה לסיבת הקליטה "הדיפוזית" שהתגלתה במיפוי העצמות. הבדיקה גרמה לתובעת לנזק, כאשר ע"פ הטענה, לא הוסברו לתובעת כל הסיכונים הכרוכים בביצוע הבדיקה.

בית המשפט העליון קבע, כי גם אילו היו ניתנים לתובעת הסברים מלאים, היא הייתה נותנת הסכמתה לביצוע בדיקת הביופסיה, ולכן אין מקום לעילת התביעה של העדר הסכמה מדעת. עם זאת נקבע, כי התובעת זכאית לפיצוי בגין פגיעה באוטונומיה בשל כך שהניתוח בוצע בגופה מבלי שנתנה את הסכמתה המודעת לביצועו.

"קבלת החלטה רצונית ומודעת בדבר באשר לביצוע הביופסיה הינה החלטה שראוי היה כי תתקבל באופן אוטונומי על ידי המערערת", נכתב בפסק הדין.

 

הוכחת רשלנות בביופסיה והגשת תביעה

בתביעה בגין רשלנות רפואית בבדיקת ביופסיה, על המטופל להוכיח כי מדובר בטעות שניתן היה למנוע אותה או כי הרופא פעל בצורה לקויה, בניגוד לפרקטיקה המקובלת, ופעולתו זו גרמה למטופל לנזק משמעותי.

כלומר, לאחר הוכחת הרשלנות יש להוכיח קשר סיבתי בין הרשלנות לנזקים שנגרמו. נטל הוכחה זה הוא נטל כבד, ולעתים תביעות נדחות בשל אי הוכחת הקשר הסיבתי.

התייעצות עם עו"ד רשלנות רפואית תבהיר לכם האם יש מקום להגיש תביעה בנסיבות המקרה.

אבחון סרטן באיחור בשל אי ביצוע ביופסיה

דוגמה לתביעה במקרה של איחור באבחון סרטן בגין רשלנות בביצוע בדיקת ביופסיה, ובמקרה זה ביצועה באיחור, ניתן למצוא בת"א (ירושלים) 6410/04 – בית המשפט קבע, כי יש לייחס לקופת חולים לאומית אחריות חלקית למות מטופלת, שכן רופאת העור מטעם הקופה, אשר בדקה את המטופלת, לא בצעה לה בדיקת ביופסיה לאחר גילוי יבלת בכף רגלה. לאחר חצי שנה וכשהמטופלת עברה ניתוח להסרת הנגע, הסתבר שמדובר בסרטן מסוג מלנומה.

בשלב זה כבר היה מאוחר מדי – הסרטן התפשט בגופה של המטופלת והיא נפטרה לאחר כמה חודשים.

נקבע, כי הרופאה הייתה אמורה לחשוד בקיומו של סרטן ובאי הפניית המטופלת לביצוע בדיקת ביופסיה, היא התרשלה.

בסיכום, נפסקו ליורשי המנוחה פיצויים בסכום של כחצי מיליון שקלים.

סיכום

לסיכום, בדיקת ביופסיה עשויה להציל חיים בעצם גילוי האבחנה המדויקת. עיכוב בביצועה עלול לעלות לעתים בחיי המטופל.

בכל מקרה של פגיעה בשל בדיקת ביופסיה – בין אם מדובר באי ביצועה, ביצועה באיחור או בביצוע לקוי של הבדיקה, יש לפנות לעו"ד שמתמחה ברשלנות רפואית כדי לבצע בדיקה מקיפה וכדי להעריך את סיכוי התביעה.

*במשרד עורכי הדין ישר יעקובי ישנם עורכי דין מנוסים בהגשת תביעות רשלנות רפואית.

* לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי של עורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.

זקוקים לייעוץ משפטי? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

שאלות ותשובות על רשלנות רפואית – בנושא רשלנות בבדיקת ביופסיה

מהי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת ביופסיה ומתי היא מתרחשת?
רשלנות רפואית בבדיקת ביופסיה יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים: נטילת דגימה מאזור שגוי, זיהום הדגימה, פגיעה באיברים סמוכים בזמן הלקיחה, או טעויות בפענוח התוצאות על ידי הפתולוג. רופא נחשב רשלן כאשר הוא לא פעל בהתאם לסטנדרטים הרפואיים המקובלים, והתרשלות זו גרמה נזק למטופל. ביופסיה היא בדיקה קריטית לאבחון מחלות שונות, ובמיוחד סרטן, ולכן טעות בביצועה עלולה לגרום להשלכות חמורות עבור החולים.
באבחון שגוי בבדיקות ביופסיה יכול להיות משני סוגים עיקריים: תוצאה שלילית שגויה (כשהמחלה קיימת אך לא מזוהה) או תוצאה חיובית שגויה (כשאין מחלה אך מאובחנת בטעות). גורמים לאבחון שגוי כוללים דגימה לא מייצגת, שמירה לקויה של הדגימה, טעות בזיהוי הדגימה, או פרשנות שגויה של הממצאים. טעויות אלו עלולות לגרום לעיכוב בטיפול, טיפול מיותר, או החמרת מצב החולה עקב רשלנות רפואית.
עורכי דין המתמחים בתביעות רשלנות רפואית מוכיחים רשלנות בביופסיה באמצעות כמה דרכים: השגת חוות דעת רפואית ממומחה שתעיד על סטייה מהסטנדרט הרפואי המקובל, השגת התיעוד הרפואי המלא (תוצאות הבדיקה, דו"חות הפתולוג, יומני מעבדה), והשוואת התנהלות הרופא או המעבדה לפרוטוקולים הרפואיים המקובלים. עו"ד המתמחה בתחום יידע לזהות פערים וסתירות בתיעוד הרפואי שעשויים להצביע על רשלנות, ולהציג את הקשר בין ההתרשלות לנזק שנגרם.
בתביעת רשלנות רפואית הקשורה לבדיקת ביופסיה, ניתן לתבוע פיצויים עבור: הוצאות רפואיות (טיפולים, תרופות, אשפוז), הפסדי השתכרות לעבר ולעתיד, עזרה וסיוע (סיעוד, עזרה בבית), כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, ובמקרים של החמרת מחלה עקב איחור באבחון – פיצוי על הטיפולים הנוספים והסבל המיותר. גובה הפיצוי נקבע לפי חומרת הנזק, גיל הנפגע, הכנסתו טרם הפגיעה, והסיכויים לשיקום.
ביופסיה מאיברים פנימיים טומנת בחובה סיכוני רשלנות גבוהים יותר מביופסיה חיצונית. בביופסיה פנימית, הרופא צריך להגיע לאיבר פנימי באמצעות מחט ארוכה או בהליך פולשני, מה שמגביר את הסיכון לפגיעה באיברים סמוכים, דימום, זיהום או לקיחת דגימה מאזור שגוי. לעומת זאת, ביופסיה חיצונית (כמו מהעור או שד) פשוטה יותר לביצוע. עם זאת, בשני המקרים עלולה להתרחש רשלנות בשל טעויות בשמירת הדגימה, זיהויה או פענוחה, והנזק עלול להיות משמעותי אם הדבר מוביל לאבחון שגוי או מאוחר של מחלה קשה.
למניעת רשלנות בבדיקות ביופסיה, על מוסדות רפואיים לנקוט במספר צעדים: הקפדה על נהלי עבודה מדויקים, הכשרה מתמדת של הצוות הרפואי, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות לדיוק בלקיחת הדגימה, בקרת איכות במעבדות, וסימון ותיעוד קפדני של הדגימות. מטופלים יכולים להפחית את הסיכון על ידי בחירת רופאים מנוסים, קבלת חוות דעת נוספת במקרים מורכבים, ומעקב אחר התוצאות ולא הסתמכות על כך שיצרו עמם קשר רק במקרה של בעיה. במקרה של חשד לרשלנות, יש לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.

אז מה היה לנו?

מאמרים בנושא