רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח מהווה אירוע חמור, מזיק ואף מסכן חיים. רשלנות זו מתבטאת בכל השלבים שלפני, במהלך או לאחר הניתוח ומצביעה ברוב המקרים על הפרת חובת הזהירות מצידו של הצוות הרפואי או על חריגה ברורה מנהלים וסטנדרטים רפואיים מקובלים לביצוע הפרוצדורה. אז כיצד תתבטא הרשלנות בניתוחים אלה ומתי ניתן לתבוע בגינה פיצויים?
על ניתוחי הלב הפתוח, מהלכם ומהותם
ניתוחי לב פתוח נחשבים להליכים מורכבים ומסובכים, שמבוצעים רק בתרחישי קיצון שבהם נדרשת התערבות רפואית דרסטית במטרה להציל את הלב. ניתוח זה כשמו כן הוא – מביא לפתיחה מלאה של בית החזה וחשיפת הלב, במטרה לבצע בו פעולה מסוימת.
לרוב זו תהיה פעולת מעקף (ניתוח מעקפים) שתטפל באספקת הדם במקרה של חסימת עורק כלילי, החלפת מסתמים או השתלת קוצב לב המסייעים לתפקוד לבבי תקין. יחד עם זאת, את הניתוחים להחלפת מסתמים נהוג לבצע כיום בצנתור ולא בניתוח לב פתוח.
עוד לפני ביצוע הניתוח עצמו, יצטרך הרופא המטפל להפנות את המטופל לביצוע בדיקות מקיפות ולחלופות טיפוליות שונות, שימנעו את הצורך בניתוח מסוכן ומורכב. כמובן שיהיה צורך גם במעקב רפואי שוטף, שאמור לנטר את התפקוד הלבבי של המטופל ולהעריך את המשך הטיפול בו. לעתים, יתברר בנקודת זמן מסוימת כי אין מנוס מניתוח, אך אבחנה זו נדרשת לקפדנות ולזהירות רפואית מקסימלית, כדי שלא תתברר כשגויה.
מתי תוגש תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח?
תביעת רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח תוגש במקרים שבהם כתוצאה מקבלת אבחנה, החלטה או פעולה רפואית נותר נזק, שניתן היה להימנע ממנו לו רק היה פועל הרופא המטפל תחת חובת הזהירות המוטלת עליו בחוק.
הפרת חובת הזהירות יכולה להתבטא באבחון רפואי שגוי של המטופל, למשל בקביעת החובה לעבור ניתוח לא הכרחי, בקביעת המינון התרופתי או סוג הטיפול התרופתי, במסירת הסיכונים והסיכויים הכרוכים בביצוע הניתוח, ביצוע הפרוצדורה שלא במיומנות ובמקצועיות הנדרשת ועוד.
כיצד תיקבע רשלנותו של הרופא בניתוח לב פתוח?
בין אם מדובר בהפרת חובת הזהירות מצידו של הצוות הרפואי (מרופא המשפחה, דרך קרדיולוג מומחה ועד למנתח עצמו, לרבות רופא מרדים, אחיות וכיוצ”ב) ובין אם בסטייה מאמות המידה הרפואיות המקובלות שנדרשות ממנו, אירועי רשלנות רפואית נבדקים מבחינה משפטית דרך מבחן “הרופא הסביר”. מבחן זה מבקש לקבוע האם הפעולות, ההחלטות והתהליכים שהתרחשו כלפי המנותח הנפגע הם כאלה שהיו נלקחים מצד כל רופא סביר אחר בבואו לטפל באותו המקרה.
אם מבחן זה חושף כי רופא סביר אחר היה נוקט בהחלטות ובפעולות אחרות במטרה להגן על המטופל מפני גרימת הנזק, סביר שהגורם הרשלן יואשם ויידרש לשלם פיצויים בסכום משמעותי ביותר.
חשוב לציין כי קביעת תוצאות מבחן הרופא הסביר מבוססות על חוות דעתו המקצועית של מומחה רפואי שכותב חוות דעת התומכת במסקנות התביעה. אותו מומחה יקבל לידיו את כל החומר הרפואי מהנפגע או משפחתו, יבצע בדיקה והערכה רפואית לנזקי הנפגע וייתן את חוות דעתו הרשמית, המוגשת יחד עם תביעת הרשלנות הרפואית לבית המשפט. כמובן שגם הנתבעים יוכלו להצטייד בחוות דעת רפואית מטעמם.
כאשר בית המשפט מתקשה להכריע בסוגיה, הוא ימנה מומחה שלישי מטעמו לצורך הכרעה. בנסיבות אלה, חשוב מאוד לבחור עו”ד רשלנות רפואית שצבר ניסיון והצלחות רבות בניהול תביעות רשלנות רפואית בניתוחים ובדגש על כשלים קרדיולוגיים. עורך דין שכזה יוכל לאתר את המומחה הרפואי המתאים ביותר לגיבוש חוות הדעת, מה שיגדיל משמעותית את הסיכויים להצלחת התביעה.
סיבוכים אפשריים בניתוחי לב פתוח
אירוע מוחי בסמוך לניתוח או במהלכו
סיבוך שכיח למרבה הצער (בין 2%-4% מהמנותחים), שנגרם כתוצאה מחשיפת המנותח לסיכון באמצעות החיבור שלו למכונת לב-ריאה במהלך הניתוח. האירוע יכול להיות קל וחולף או חמור ובעל נזק צמית והתרחשותו עלולה להופיע עד שנה אחרי הניתוח. הרפואה הקרדיולוגית משתמשת כיום באמצעים ובטכניקות למזעור הסיכונים, כך שצריך לבדוק האם יושמו בפועל במעמד הניתוח.
טיפול תרופתי שגוי
לעתים, רשלנות רפואית בניתוח לב פתוח תחול כתוצאה מהטיפול התרופתי שנרשם לפני או אחרי הניתוח. כך לדוגמה, אי מתן טיפול אנטיביוטי לאחר הניתוח שהוביל לזיהום שניתן היה למנוע, או אי מתן תרופה לדילול הדם לפני הניתוח כדי למנוע קרישי דם.
סיבוכים בלתי נמנעים
ניתוח לב פתוח נחשב מורכב וקשה, שעלול להוביל להתקף לב וחלילה למוות. בחלק מהמקרים תוצאות אלה הנן בלתי נמנעות, אך במקרים מסוימים ניתן להצביע על כשל בולט שהוביל לכך ושנחשב רשלנות רפואית, כמו למשל תפירה לקויה שגרמה לדימום מוגבר ואי הזיהוי שלו לאחר הניתוח, התעלמות מסימנים קליניים שמבטאים מצוקה חמורה ועוד.
אם אתם או מי מיקיריכם נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית בניתוח לב פתוח, אנו מזמינים אתכם לתיאום פגישה עם עורכי הדין ממשרדנו, בה נוכל לבחון את המקרה ולהעריך את אפשרויות וסיכויי התביעה.
