תביעה על רשלנות רפואית – המדריך השלם

במדריך זה נסביר מהי רשלנות רפואית, באילו נסיבות היא מתרחש, נציג מקרי רשלנות רפואית לדוגמה ונבהיר מה כדאי לעשות ואילו צעדים מומלץ לנקוט כשיש חשש לקיומה של רשלנות רפואית. המדריך השלם על רשלנות רפואית – לפניכם.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית מוגדרת כתוצאה לא סבירה של טיפול רפואי שהייתה יכולה להימנע אילו הרופא לא היה מפר את חובת הזהירות שבה הוא חב כלפי המטופל. בשל הפרת חובת הזהירות נגרם למטופל נזק. גם במקרה שבו המטופל לא נתן את הסכמתו המפורשת לטיפול, דהיינו: העדר הסכמה מדעת, ונגרם לו נזק – ניתן לשקול תביעה בגין רשלנות רפואית.

ישנם סוגים שונים של רשלנות רפואית, לעתים מדובר בבחירת טכניקת טיפול לא נכונה, במקרים אחרים בביצוע רשלני של ההליך הרפואי, לפעמים באי מסירת מלוא המידע למטופל כך שיוכל לבצע החלטה מושכלת ועוד. רשלנות רפואית יכולה להתרחש בענפים שונים, כגון: רשלנות רפואית בהריון, רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית ברפואת שיניים, רשלנות רפואית בסרטן ורשלנות רפואית בניתוחים.

רשלנות רפואית – לשון החוק

ההגדרה של רשלנות רפואית בחוק, היא כזו:

סעיף 35 לפקודת הנזיקין שכותרתו “רשלנות”, קובע כי אם אדם במקצועו (למשל, לעניינו: רופא) לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו מקצוע היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות. ואם הוא התרשל ביחס לאדם אחר, שלגביו הייתה לו חובה שלא לנהוג כך – זוהי רשלנות.

הפקודה לא נוקטת הגדרה ספציפית לשאלה מהי רשלנות רפואית, אלא משתמשת במושגים כלליים במושגים לרשלנות של בעל מקצוע, כשנקודת ההתייחסות היא האדם הסביר.

הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית

אם אתם סבורים שבמקרה שלכם או של אחד מיקירכם התרחשה רשלנות רפואית, חשוב שתדעו מהם השלבים של הגשת תביעה. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל עורך דין רשלנות רפואית כדי לבדוק את סיכויי הצלחת התביעה וכן האם תוכלו לקבל פיצויים על הנזק שנגרם לכם.

ראשית, יש לדעת כי זכאות להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית עומדת למטופלים שנגרם להם נזק בשל רשלנות המטפל, להורים בשם ילדם הקטין וכן לעיזבון המנוח. תלויים שניזוקו כלכלית בשל מות המנוח, גם הם יכולים להגיש תביעה.

מהם השלבים העיקריים בהליך הגשת התביעה?

• איסוף החומר הרפואי הרלוונטי לתביעה – יש חשיבות רבה לאיסוף כל החומר שנוגע לטיפול הרשלני הנטען. יש לבקש את החומר הרלוונטי מהמוסד הרפואי שטפל במטופל. בהתאם לחוק זכויות החולה, המוסד הרפואי חייב לתעד בכתב את מהלך הטיפול במטופל והוא זכאי לקבל העתק של הרשומה הרפואית. הרשומה הרפואית כוללת את כל המסמכים והתיעוד בנוגע למצבו של המטופל – גיליון אשפוז, צילומים שנעשו לו, טיפול תרופתי שניתן לו ועוד. המוסד הרפואי חייב לשמור את הרשומה הרפואית, אך היא מוגבלת בזמן, למשל: תיק רפואי של חולה בבית חולים כללי יש לשמור במשך 20 שנה.
• קבלת חוות דעת מומחה רפואי – ע”פ תקנות סדר הדין האזרחי, תובע שרוצה להוכיח עניין רפואי כדי לבסס את טענתו, צריך לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. בחוות דעתו, יתייחס המומחה לשאלות האם הייתה רשלנות רפואית ומהו הנזק שנגרם. לרוב, המומחה הוא רופא בכיר שמנוסה בכתיבת חוות דעת. חשוב לדעת, כי ההוצאה הכרוכה בקבלת חוות דעת היא גבוהה ויכולה להגיע לאלפי שקלים ומעלה.
• הגשת התביעה לבית המשפט – הגשת התביעה לערכאה המתאימה היא חלק מתפקידו של עורך הדין. אם סכום התביעה לא עולה על שניים וחצי מיליון שקלים, התביעה תוגש לבית משפט השלום. למעלה מכך – התביעה תוגש לבית המשפט המחוזי.

שני השלבים הראשונים יסייעו לעורך הדין לבחון האם מתקיימים הפרמטרים הבסיסיים הנדרשים להוכחת תביעת רשלנות רפואית – האם קיימת חובת זהירות של הרופא ו/או המוסד הרפואי כלפי המטופל, האם הרופא התרשל בטיפול במטופל – לצורך תשובה על שאלה זו, הדין בישראל מחייב, כאמור, הגשת חוות דעת מומחה רפואי בתחום שבו נטענת הרשלנות, האם נגרם נזק והאם רשלנות הרופא היא שגרמה לנזק – כלומר: קיומו של קשר סיבתי בין רשלנות הרופא לבין נזקי המטופל.

לסיכום, הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית כרוכה בהוצאות, העיקריות שבהן הן: שכר טרחת עו”ד (נגבה לרוב באחוזים מהפיצוי שנפסק), חוות דעת מומחה רפואי, אגרת בית משפט ואיסוף החומר הרפואי. עם זאת, הפיצויים שעשויים להפסק יכולים להגיע לסכומים גבוהים מאוד ולפצות על הנזק שנגרם.

בכל שאלה או התלבטות, פנו לעורך דין רשלנות רפואית לבחינת המקרה.

*במשרד עורכי הדין ישר יעקובי ישנם עורכי דין מנוסים בהגשת תביעות רשלנות רפואית.

לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין רשלנות רפואית ממשרד עורכי הדין ישר יעקובי, חייגו: 03-6914004.