סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר אצל נשים בישראל ובעולם. כיום הסטטיסטיקה עומדת על אחת מתוך שמונה נשים שיחלו במחלה. גם גברים עשויים ללקות בסרטן השד, אך מחלתם שכיחה פחות מאשר בקרב נשים.
סרטן השד נוצר כתוצאה משיבוש בחלוקת התאים ברקמת השד. סרטן השד יכול להופיע בכל גיל, אך הוא בולט יותר אצל נשים מעל גיל 40. הטיפולים המקובלים כיום הם קשים וכוללים הקרנות, כימותרפיה, כריתת שד אחד או שניים ועוד. גילוי מוקדם עשוי לחסוך חלק מהטיפולים הקשים ולתת למטופלת סיכויי החלמה גבוהים.
מכאן, שהחשיבות של גילוי מוקדם היא קריטית, ורשלנות רפואית באבחון סרטן השד עלולה לעלות ביוקר ואף לגרום למות החולה.
עם זאת, לא תמיד גילוי מאוחר מלמד על רשלנות רפואית. לעתים הגידול הוא אגרסיבי מאוד ומתפתח במהירות, ולכן לא ניתן לגלותו בשלב הראשוני.
אם כן, איך נדע אם מדובר ברשלנות רפואית?
עיקר התביעות העוסקות ברשלנות רפואית סרטן השד עילתן בטעויות באבחון סרטן השד.
רשלנות באבחון סרטן השד
בשנים האחרונות המודעות בציבור לחשיבות הגילוי המוקדם הולכת וגדלה. מנושא שלא דברו עליו בעבר כמעט בכלל, ישנם קמפיינים וקריאות לנשים ללכת להיבדק. בדיקות ממוגרפיה ואולטרה סאונד מאפשרות לרופאים לאבחן סרטן שד בשלבים מוקדמים, בהם אפשרי לטפל במחלה בצורה טובה ולהביא להחלמה מלאה במקרים רבים. סטייה מסטנדרט הזהירות הסביר עלולה להוביל לתביעה בגין רשלנות רפואית באבחון סרטן השד.
מקובל לחלק את מחלת סרטן השד לארבעה שלבי התקדמות (stages). השלב נקבע בהתאם לגודל הגידול ומידת התפשטותו. הגדרת השלב מהווה חלק משמעותי בקביעת תכנית הטיפולים של החולה. שלב 1 הוא השלב הראשוני, הקל יותר. בעזרת תכנית טיפולים מתאימה לרוב ניתן להחלים בצורה מלאה מהמחלה. ככל שהשלבים מתקדמים, המצב קשה יותר, הגידולים מפושטים וגדולים יותר והטיפולים קשים ומורכבים. שלב 4 הוא השלב שבו סרטן השד התפשט לאברי גוף אחרים מעבר לשד ולבלוטות הלימפה.
המצבים הנפוצים לאבחון מאוחר של המחלה, שעשויים להוות רשלנות רפואית שמזכה בפיצויים הם:
- אי הפניית המטופלת לממוגרפיה (בדיקות סקר) ולבדיקות נוספות לצורך גילוי מוקדם של סרטן השד – על הרופא לברר את ההיסטוריה המשפחתית והרפואית של המטופלת.
נשים שלא נמצאות בקבוצת סיכון אמורות להיות מופנות לבדיקת ממוגרפיה אחת לשנתיים בגילי 50 עד 74.
לעומת זאת, נשים שנמצא בסיכון, למשל קרובות משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן השד או בסרטן השחלות, אמורות להיות מפנות לביצוע ממוגרפיה אחת לשנה החל מגיל 40.
היסטוריה משפחתית מפורטת חשובה מאוד כדי לקבוע כיצד את המעקב המתאים אחר המטופלת וכדי לתת לה ייעוץ לגבי האפשרויות העומדות בפניה.
בירור גנטי במקרים של ריבוי תחלואה במשפחה כולל גם הפנייה לבדיקות מתאימות. למשל, בדיקת דם שמטרתה לבדוק נשאות של הגנים BRCA-1 או BRCA-2. מוטציות בגנים האלו גורמות לעליה בסיכון לפתח סרטן שד וסרטן שחלות.
בחלק מהמקרים של נשאות מוטציות בגנים BRCA1/2 מומלץ לשקול טיפול כריתת שד מניעתית.
אי יידוע בדבר הבדיקות הנ”ל והעדר הפנייה לביצוען במקרים המתאימים, יכולים להיחשב לרשלנות רפואית באבחון סרטן שד.
- אי הפניית המטופלת לבירור על אף תלונות ו/או סימפטומים מחשידים – כשמטופלת פונה לרופא המשפחה או לרופא נשים או לרופא אחר ומתלוננת על גוש בשד, נפיחות, שינוי בצבע הפטמה או סימן מחשיד אחר, על הרופא להפנות אותה לכירורג שד לצורך המשך בירור.
אם מדובר ברופא שמטפל באשה והיא נמצאת אצלו כבר במעקב ומתלוננת על כאבים או הפרשות מהפטמה, למשל, עליו להמשיך לעקוב ולהפנות אותה בהקדם לבדיקות מתאימות. במקרים שבהם הרופא לא חש בגוש בבדיקה ידנית, אך המטופלת מתלוננת על כך ו/או אם יש סימנים אחרים, על הרופא להפנות את המטופלת לבדיקת אולטרה סאונד כדי לבדוק האם יש ממצא והאם מדובר בגידול שפיר או ממאיר.
העדר הפנייה של המטופלת שמציגה בפני הרופא תלונות שיש לבררן יכול לעלות כדי רשלנות רפואית.
- ביצוע בדיקות אבחון ברמת מיומנות נמוכה ופענוח שגוי – חריגה מהסטנדרט הרפואי המקובל, למשל ביצוע אולטרה סאונד באופן לקוי ופענוח שגוי של בדיקות CT, רנטגן או אי גילוי תאים סרטניים בשד בבדיקת ממוגרפיה, עלולים לבסס תביעה ברשלנות רפואית באבחון סרטן השד.
- אי מתן מידע למטופלת על אמצעי האבחון האפשריים – במקרים שבהם יש חשד לסרטן השד ויש מקום לברר את הנושא, על הרופא ליידע את המטופלת על אמצעי האבחון הקיימים, גם אם יש בדיקות שניתן לבצע רק באופן פרטי. על הרופא מוטלת החובה לעדכן את המטופלת בדבר היתרונות והחסרונות של הבדיקות. כך למשל, אם מטופלת מופנית לביצוע בדיקת ממוגרפיה, על הרופא ליידע אותה כי ניתן לבצע גם בדיקת אולטרסאונד בנוסף כדי לקבל תמונה מלאה.
מה עושים במקרה של רשלנות רפואית בסרטן השד?
במקרה של חשד לרשלנות רפואית בסרטן השד, בין אם מדובר באיחור באבחון, בפענוח לא נכון, באי מסירת מידע רלוונטי מצד הרופא, בטיפול שגוי או בדרך אחרת שמעידה על רשלנות רפואית, יש לפנות לייעוץ אצל עו”ד רשלנות רפואית שיש לו ניסיון בהגשת תביעות רשלנות רפואית בסרטן, ולהתייעץ עימו. עורך הדין יבחן את הטענות ואת השתלשלות העניינים ובמקרים שבהם תהיה הצדקה להגיש תביעה, עורך הדין יפנה למומחים רפואיים (בעיקר רדיולוגים ואונקולוגים) לצורך כתיבת חוות דעת רפואית, עליה תתבסס התביעה.
בתביעת רשלנות רפואית יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין העדר הטיפול/העדר האבחון או הטיפול הלקוי לבין הנזק שנגרם.
מהו היקף הפיצוי המקובל בתביעת רשלנות רפואית בסרטן?
במקרים שבהם מוכח הקשר הסיבתי והתביעה מתקבלת, בית המשפט נוהג לפסוק לתובעים פיצויים משמעותיים.
היקף הפיצוי תלוי בגורמים רבים, ביניהם: משמעות האיחור באבחון המחלה, היקף הטיפולים להם נזקקה המטופלת בשל האיחור, אובדן סיכויי ההחלמה, מצבה המשפחתי של המטופלת, גילה, הפגיעה בתוחלת החיים, כאב וסבל ועוד. במקרים של מות המטופלת וכאשר מוגשת תביעה ע”י העיזבון, יילקחו בחשבון פרמטרים נוספים, כגון: אובדן שירותי אם והפסד הכנסה צפויה.
אבחון מאוחר של סרטן השד – הפיצוי: מעל ל-600,000 שקלים
דוגמה לפסיקת פיצוי ניתן למצוא בת”א 3532-01 – ביהמ”ש המחוזי בירושלים קיבל תביעה לפיצוי בשל איחור באבחון סרטן השד, ופסק לתובעת פיצוי של מעל ל-600,000 שקלים.
לטענת התובעת, האיחור באבחון מחלתה נבע מרשלנות קופת חולים כללית, בין היתר בכך שרופא המשפחה סרב להפנות אותה לבדיקת ממוגרפיה על אף רקע של היסטוריה משפחתית של סרטן השד, בטענה כי גילה של התובעת היה צעיר מידי (34). התובעת טענה, כי היא פנתה מספר פעמים לרופא אך הוא סרב להפנותה לבדיקה. רק בהמשך, כאשר הרגישה בעצמה גוש, היא הופנתה לבדיקת ממוגרפיה והתגלה כי היא סובלת מגידול סרטני גדול. התובעת נאלצה לעבור טיפולים קשים, כולל כריתה מלאה של שד שמאל.
בית המשפט קבע, כי הוכחה עוולת הרשלנות ועל קופת חולים כללית לפצות התובעת על הנזקים שנגרמו לה עקב האבחון המאוחר של סרטן השד.
אם כן, בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית באבחון סרטן השד, חשוב להתייעץ עם עו”ד מקצועי ומנוסה בתחום. פנו לייעוץ עם עורך דין רשלנות רפואית ממשרד עו”ד ישר יעקובי, ונסייע לכם בכלים העומדים לרשותנו לברר את המקרה ולזכות עבורכם בפיצויים.
